מי היה מאמין: טלטלה כלכלית בנורבגיה שטרם ידענו כמותה

24/12/2014 בשעה 04:10 | פורסם בענייני דיומא | סגור לתגובות על מי היה מאמין: טלטלה כלכלית בנורבגיה שטרם ידענו כמותה
תגים:

היה זה לילה אחד מכל הלילות. הלבנה תלויה היתה מעל הרי סעודיה. לפתע התפתחה דממה מעיקה. אותה שעה שקוע הייתי בשיחה אודות ואן גוך הצייר בחברת נער ונערה אילתיים שפגשתי בחוף ים סוף קודם לכן. עדי ויפעת, שתיים מידידותיי הטובות ביותר לאורך השנים, הן אילתיות, אך מעולם לא הרגשתי כלפיהן קרבה נפשית כה רבה כמו לצמד בני שיחי ברגעים ההם. אתה רוצה להיות שם, ניחשה הנערה. ושאלה, למה?

היא לא התכוונה לירח ולא להרים שהתרוממו לנגד עינינו מיליוני שנים לפני כן. רציתי להיות רחוק ככל האפשר. בזמן אחר, אם ניתן. והנערה הצליחה לתפוש את מאוויי נפשי הכמוסים דרך מבע עיניי בלבד. איפה היא? שאלה הנערה. השארת אותה לבד ובאת לכאן? המשכתי לשתוק והיא המשיכה לנחש את כל קורותיי. מתישהו חדלתי להקשיב לשאלותיה. הבטתי אל הרי סעודיה וקמתי משם. האם נפרדתי משניהם לשלום? אינני זוכר.

עד ימים אלה היה זה הקשר היחיד בין סעודיה ונורבגיה שקינן במחשבותיי. וכמובן, ישנו קשר הנפט, אבל אף פעם לא העליתי אותו על דעתי, אולי מפני שהנורבגים כה שונים מהסעודים בכל מובן אפשרי.

הרבה אנשים בעולם מוגיעים את מוחם מדוע ממשיכה סעודיה להפיק אותה כמות הנפט מדי יום למרות שהביקוש אליו ירד בחודשים האחרונים. תיאוריות קשר הצביעו על נקמה סעודית ביריבותיה: איראן השיעית והמתגרענת, ורוסיה שתומכת במשטר הרצחני של אסד בסוריה. שתי המדינות הללו תלויות מאד בהפקת הנפט לכלכלתן, וכבר חזינו בהשפעה בשבוע שעבר כשהרובל הרוסי צנח בשווקים. היו שהצביעו על מאבק סעודי בתעשיית פצלי השמן בארה"ב שהפקת הנפט אינה רווחית עבורה במחיריו הנוכחיים. חזאים למיניהם אפילו חוששים שחברות אמריקניות תפשוטנה את הרגל אם תמשכנה להפסיד.

ואולי הסיבות רגילות לגמרי, ואולי סעודיה אינה מגבילה את תפוקתה רק כדי לראות מה ילד יום ומה יתפתח בשווקים ברמת המחירים הנמוכה. היא יכולה להרשות זאת לעצמה זמן מה. אף מהפך לא יצמח לרעתה. במקרה הגרוע יצמח ביקוש אצל מי שלא השתמש בנפט עד כה, וסעודיה תספק לו אותו. ואולי ברצונה גם להרחיב את עוצמתה בשוק הנפט. לא די לה בעתודותיה; חפצה היא בחוזים חדשים וארוכי-טווח שיסרבלו עוד יותר את מצבן של מתחרותיה.

אינני יודע כיצד תשפיע הורדת מחיר הנפט על ישראל. על הדלק קיים מיסוי גבוה שימנע שינוי דרסטי בעלותו לצרכן. הייצור התעשייתי אומנם יוזל, אבל תרומה זו למשק תאוזן עקב התחזקות הדולר. הרי באותה מידה יוזל גם הייצור התעשייתי בארה"ב, המשק האמריקני יפרח והדולר ישגשג. יצואני ישראל יהיו מרוצים, אבל המוצרים המיובאים יעלו ביוקר. מעניין לדעת מה יקרה במישור הפוליטי. תמיד סופר לנו שמדינות אירופה שבויות בידי תעשיית הנפט והחלטותיהן נגד ישראל מושפעות מן הלחץ הערבי. לכשעצמי טענתי תמיד שהמניעים להחלטות הללו הם אנטישמיים המכובסים בכל מיני מילים נקיות. נורבגיה, למשל, היא יצואנית אנרגיה ובכל זאת ידעה ישראל עימה משברים תכופים. דעתי היא כי הלחצים הפוליטיים עלינו לא יופחתו כלל.

מאידך, אני יודע פתאום מה תהא ההשפעה על נורבגיה. היא מתבררת לנגד עינינו בימים אלה. נורבגיה היא אחת מעשר מפיקות הנפט הגדולות בעולם ויצואנית הגז השנייה בגודלה לאירופה אחר רוסיה. הארץ הזו עשירה בשדות גז עצומים ובמרבצי נפט אדירים. הכנסות המדינה והמדיניות הכלכלית מבוססות במידה רבה על מכירתם. אלא שהפקת הנפט הנורבגי יקרה יותר משבמפרץ הפרסי, ולכן, מתחת למחיר הנוכחי כבר לא משתלם לשאוב אותו מבטן האדמה. וכשעלותו ממשיכה לצלול קיים חשש אמיתי שתרד ההשקעה העתידית במגזר הנפט – מנוע הצמיחה העיקרי של נורבגיה.

הממשל הנורבגי כבר הוריד את תחזית הצמיחה לשנה הבאה, וכמתחייב, הבנק המרכזי הוריד החודש את הריבית כדי שהמשק המקומי יוכל להתמודד עם ההשלכות החדשות. במדינה שהאבטלה בה נמוכה משלושה אחוזים, נשמעים במפתיע איומים בשביתה בגין גל פיטורים ענק במגזר הנפט. פלטפורמות הפקת הנפט מפורקות ומועברות לאזורים אחרים בעולם, ורבבות אזרחים מאבדים את מקומות עבודתם. והימים הקשים הם ימיה של ממשלה ימנית שכבר קיצצה בתקציב הרווחה בשל נטיותיה הכלכליות, ועתה צפויה עוד יותר לקצץ על מנת שלא לחרוג מתקציבה ההולך ומתכווץ. הכול גם מבינים לפתע ששיעור המיסוי על מגזר הנפט, שנקבע בימי השגשוג העליזים, הינו נמוך מדי. כולם גורסים שכדי לפצות על הירידה בהכנסות מנפט, הממשלה הנוכחית תצטרך לבצע רפורמה במס שתשנה את חלוקת ההכנסות מהמסים באופן משמעותי. לפיכך, תתכנס בקרוב "ועדת ששינסקי" בניחוח נורדי.

מתברר שנורבגיה איננה חסינה מפני משברים כפי שחשבנו. כלכלתה פגיעה מאד. אך היא רחוקה מלהיות מדינה ענייה. מלבד מחצבי הטבע שברשותה, בקרן הנפט שהקימה מצויים כ-900 מיליארד דולרים. מה גם שאין רע בלי שיהיה טוב. כשצפויה הצטמקות בשווי הקרונה, המטבע הנורבגי, אין להתפלא כי בבורסה של אוסלו נסקו פתאום מניותיהן של היצואניות המקומיות שאינן משתייכות למגזר הנפט. רווחיהן אך ילכו ויגדלו ככל ששער האירו יעלה. אולי גם תעשיית התיירות תתאושש. נורבגיה הרי נודעת כארץ היפה ביותר באירופה בשל המתווה הגיאוגרפי הייחודי שלה, אלא שאפילו תושבי מדינות עשירות נמנעים מלבקר בה. היא יקרה להחריד.

ומה חושב האזרח הנורבגי? הרוב אינו סבור כי מחיר הנפט יישאר כה נמוך בטווח הארוך. רבים מאמינים שכתוצאה מירידת עלותו תתרחב התעשייה האירופית וצריכת האנרגיה תגדל מחדש. לדעתם, זהו גלגל שעולה ויורד באופן מחזורי, וחבל לבזבז עליו זמן בדיבורים מיותרים. אולי הם צודקים, ואולי טועים: הקמת פלטפורמות להפקת נפט היא השקעה יקרה מאד, ולפעמים, לאחר שמפרקים אותן, אין משתלם להחזירן מחדש משום שהרזרבות במאגרים כבר מדולדלות. מה שהיה כדאי כשהפלטפורמות היו קיימות לא כדאי מחר, באותה מידה שלא כדאי לבצע השתלת לב בקשיש שבין כה וכה ימות בקרוב. שדות נפט, כמו בני האדם, הופכים לבתי קברות בהגיע זמנם.

מודעות פרסומת

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.