עדכון מדיני חשוב: נכשלה שליחותו של ג'ון קרי בסעודיה. אובמה מאוכזב מאד.

04/02/2014 בשעה 12:00 | פורסם בהמדור לשירות הציבור, ענייני דיומא | סגור לתגובות על עדכון מדיני חשוב: נכשלה שליחותו של ג'ון קרי בסעודיה. אובמה מאוכזב מאד.

יש להעריך לטובה את פעילותו של מזכיר המדינה האמריקני למען כינון השלום במזרח התיכון. הוא אכן משיחי, אובססיבי, אולי אפילו מטורף במקצת. כמי שחיים באזור הזה מותר לנו לשאול עצמנו איזה אדם שפוי היה מכניס את ראשו לתוך הקלחת המשוגעת הזו. כנראה, אף אחד. אולם לג'ון קרי אין עד כה הישגים להתפאר בהם. למעשה, ההסכמה היחידה שיש בין ישראל לרשות הפלשתינית היא בסוגיית המחבלים. בנימין נתניהו וציפי לבני הסכימו כי כולם ישוחררו ממאסרם לאורך תקופה בת שנה לאחר חתימת הסכם הקבע. גם אבו מאזן רוצה כי השחרור יתבצע בהדרגה על מנת לחגוג בכל פעם מחדש את המאורע ההולך ונמשך. בדרך זו ישתכנעו הפלשתינים כי קוטפים הם את פירות השלום.

סוגיית בקעת הירדן כפי שהיא מדווחת בתקשורת הינה מטעה. ראשית, ישראל ביקשה להותיר את כוחותיה לא רק שם, אלא גם ברכסים העולים ממנה. צה"ל רוצה להישאר בבקעת הירדן כדי לחצוץ בין מחבלים שיגיעו מירדן לפלשתין, ומשם היישר לישראל. ברכסים הוא רוצה להישאר כדי להילחם נגד צבאות שיגיעו ממזרח. נתניהו מעולם לא ביקש להשאיר את צה"ל לתקופה קצרה יחסית שם. הוא רוצה לחכור את השטח ל-99 שנה, בדומה לחכירה בערבה שהוחלט עליה בהסכם השלום בין ירדן לישראל. בתמורה תקבל פלשתין המיועדת שטח חכור ל-99 שנה בנגב או בסיני, שיגבול ברצועת עזה. אם יוחכר מסיני, תחכיר ישראל למצרים שטח דומה בנגב. ג'ון קרי פנה למצרים. היא מתנגדת. לפיכך העלה הוא בפני אבו מאזן את האפשרות שכוחות בינלאומיים, במקום צה"ל, יישארו לפרק זמן בלתי מוגבל במועדו, הן בבקעת הירדן והן ברכסים ממערב. ישראל מתנגדת באופן חריף ליוזמה הזאת. שר הביטחון דוד בן גוריון קבע שתי הלכות חשובות לדורות: צה"ל יחתור תמיד להילחם בשטח האויב, וצה"ל יגן תמיד בכוחות עצמו על מדינת ישראל. עוד לפני שיחטפו את רגב וגולדווסר הבאים, יש לשאול האם נאט"ו ימנע את החטיפה הזו. קרי מציע שכוחות הולנדיים, אלה שגרמו לטבח בסרברניצה, בניהם של אלה שהסגירו את אנה פרנק ורבבות יהודים לידי הנאצים, יהיו קו ההגנה של ישראל. הוא אינו מצליח להסביר לאן נעלמו כוחות נאט"ו לפני שנטבחו כ-8000 בוסנים. האם תסכים ישראל שהכוחות הללו יהיו מופקדים על שלום אזרחיה?

הפלשתינים אינם דוחים חכירה ישראלית או ריבונות משותפת באתרים מוגבלים בעלי חשיבות דתית והיסטורית, כמו מערת המכפלה ומערות קומראן, ואפילו מציעים שישראל תחכור את הרובע היהודי בירושלים. עד כדי כך הם נדיבים. התיווך האמריקני בסוגיית ירושלים מתקיים רק בעניינה של העיר העתיקה, ולא בעניינם של הכפרים שסיפח לוי אשכול אל העיר וקרא להם בשר מבשרה של ירושלים. מעולם לא היו חלק מהעיר. ג'ון קרי גילה כי הפערים בין ישראל לפלשתינים אינם בתחום המציאות. בניגוד ליהודים שהינם בעלי זהות גנטית כמעט אחידה בכל ארצות תבל, למעט בהירי השיער שאבות-אבותיהם היו אנסים, או שהיו טיפוסים "מפוקפקים" שהתרועעו עם נורבגיות, הגנטיקה כבר גורסת: אין עם פלשתיני. הוא הומצא. מוצא רובם מערבים שהיגרו מארצות שכנות לאחר העלייה הראשונה, כתגובת-נגד של השלטון העות'מני. אבל לא כולנו למדנו ביולוגיה ואיננו נזקקים רק לגנטיקה. לכל עם יש היסטוריה. לפלשתינים אין היסטוריה. אז הם נוטלים כעת את ההיסטוריה שלנו, של עם ישראל, כדי לטעון כי העיר העתיקה שייכת להם. בחודש דצמבר שעבר נאם אבו מאזן בבית לחם וטען כי ישו היה פלשתיני. לפני ימים ספורים דווח כי סאיב עריקאת גורס שמוצא משפחתו מכנענים שגרו ביריחו אלפי שנים לפני שיהושע בן נון הפיל את חומותיה. לא ירחק היום ונתוודע כי מלכת שבא היתה פלשתינית אף היא. אכן, צפויה מלאכה קשה לג'ון קרי על מנת להשיב את הנושאים ונותנים אל מחוזות הרציונליות.

נתניהו ולבני דרשו כי אריאל והדרך אליה יישארו בידינו. גם ג'ון קרי הסכים ואמר כי יימצא פתרון יצירתי מפני שבלתי אפשרי להעביר עיר שלמה לתוככי ישראל. הפלשתינים מיד התנגדו, וכך התוודענו לסחריר על אודות השארת יהודים בתחומי פלשתין. כוונת נתניהו היתה למובלעת עירונית, לאריאל בלבד, על מנת להציב קושי בפני ההתנגדות האוטומטית של הפלשתינים במשא ומתן. ובמריבה הפומבית בינו לבין נפתלי בנט, ניתן היה לסבור כי מדובר במתיישבי יצהר. לא כך הם פני הדברים. תושבי אריאל הם מתונים. נתניהו ולבני לא ישאירו אנשי ימין קיצוני בתחומי פלשתין שיסכנו את השלום השברירי. מכל מקום, כוונת ישראל היא שהעיר תישאר טריטוריה בריבונותה לעד.

ישראל הלכה כברת דרך ארוכה בסוגיית צאצאי הפליטים הפלשתיניים, לא מאהבת מרדכי אלא משנאת המן. בנימין נתניהו, בשיתוף פעולה עם בית המלוכה הירדני, רוצה לצמצם את מספר הפלשתינים בממלכה, מפני שהם עלולים להשתלט עליה. אולם, ישראל אינה מוכנה לקלוט אותם כפי שתובע אבו מאזן. ג'ון קרי הציע אפוא "חילופי פליטים". שיעור מסוים מצאצאי הפליטים ייקלט בצפון-אירופה ובמערבה, בקנדה ובאמריקה הדרומית במימון כלל-עולמי, ואילו ישראל תקבל על עצמה מחויבות לקלוט רבבות פליטים מן המכסה העולמית, במקום מדינות אירופה. יגיעו לשבדיה פליטים מלאוס, הם יישלחו לישראל. לממשלה תהא הזכות להחליט את מי תקבל ואת מי תדחה.

ג'ון קרי הציע סוכריות כדי לדרבן את ישראל להתפשר, ובהתנהגותו המגושמת גם העניק דחיפה לסנקציות נגדה. רק לאחר מעשה הוא תפש בקודקודו כי דבריו על אודות חרם כלפי ישראל מתפרשים כמתן גושפנקא לאותם אלה המצדדים בו כבר זמן רב ולא העזו להרגיז את אמריקה. אלה הסבורים כי היהודי מתעניין רק בכסף ואת מקום התורפה הזה יש לנצל כדי לפגוע בכיסו. בצדק יצאה ממשלת ישראל נגד אמירתו הבלתי מרוסנת. מהן הסוכרות של קרי? הוא הציע כי חתימת הסכם בינלאומי בין ישראל לפלשתין תחייב את ארצות ערב להעניק פיצויים ליהודים שנמלטו מהן בחוסר כל. אולם בהצעה הזאת אין דבר. בארצות ערב העשירות כגון סעודיה, כווית, ואיחוד האמירויות חיו יהודים ספורים בזמן ארעי. האם מצרים ותימן העניות תפצינה את יהודיהן? האם לבנון? סוריה זקוקה להשקעה בת עשרות מיליארדי דולרים כדי לשקם את הריסותיה בבוא העת. מאין תביא את הכסף? ג'ון קרי לא קבע כי הקהילה הבינלאומית תפצה את יהודי ערב, וגם לא הארצות הערביות העשירות. חבל אפוא להכביר במילים על הצעה ריקה מתוכן.

ג'ון קרי התרברב בפני נתניהו כי אם יביע בפומבי את הסכמתו לכמה מן האלמנטים הקשים עבור ישראל, הוא מתחייב, בשם הממשל האמריקני, להשיג מסעודיה וממדינות המפרץ תמורות משמעותיות עוד לפני חתימת ההסכם. לא ידוע מהן תמורות אלה. נודעו לי רק הפרטים שהנני מציג בפניכם. על פי הערכה רשמית בישראל, נחל ביקורו של קרי כשלון חרוץ. אומנם סעודיה משתפת פעולה עם ישראל בהיבטים מודיעיניים בכל הנוגע למתיחות עם איראן, כפי שחשפתי באופן בלעדי, אך אינה מתכוונת להציע נורמליזציה כלשהי לפני יישום הסכם הקבע. לדעת הסעודים, מדובר בלגיטימציה מוקדמת מדי, והישראלים ינצלוה מבלי לשלם תמורתה בסופו של דבר. ברק אובמה התאכזב מאד מהתנגדות הסעודים. זו היתה סטירת לחי עבורו ויוקרתו נפגעה. אולם בירושלים סבורים כי הנשיא האמריקני לא אמר נואש ומתכוון ללחוץ באופן אישי על המשטר הסעודי להתגמש.

חשוב לומר כי בירושלים מוצגת דעה אחידה ביחס למשא ומתן, ואין מחלוקת בלתי גלויה בין נתניהו ללבני. שרת החוץ בפועל אף מתעקשת יותר ממנו שהפלשתינים צריכים להכיר בישראל כמדינת היהודים. נתניהו גם תופש כי המתנחלים שינו את גישתם ביחס לסכסוך עם הפלשתינים. בעבר תמכו רובם בטרנספר בקול או בשתיקה. למרות שזוהי הצעה בלתי מתקבלת על הדעת מבחינה הומניטרית, היא אינה מתנגשת בציונות. אולם עתה, צץ רעיון העוועים להעניק אזרחות ישראלית למיליוני פלשתינים אם יסופחו יהודה ושומרון למדינה. המאבק של המתנחלים נסב בעבר על המרחב שתשלוט בו ישראל, בעוד המאבק של מתנגדיהם נסב על זהות האוכלוסייה הנשלטת, אותם מיליוני אנשים חסרי אזרחות. עתה מציעים המתנחלים להעלים את הכיבוש בדרך של מתן אזרחות ישראלית עם הזכות לבחור ולהיבחר. מדובר באסון לאומי בקנה מידה היסטורי. החזון להקים בית לאומי עבור היהודים נבע מהצורך למנוע פרעות בהם ושואה נוספת. אלה שרוצים מדינה דו-לאומית מסכנים את עתיד בני עמנו וחושפים אותם לסכנות חמורות.

רוב המתנחלים הם הגיוניים ואינם לאומניים. אין לבלבל בין לאומיות ללאומניות. על ידי הידברות נמרצת ועיקשת עימם אפשר יהיה לשכנעם כי מדינה דו-לאומית היא הרס החזון הציוני. האם לכך הם מייחלים? בעת הזו, השמאל הרדיקלי מציע לוותר על הערכים הדמוקרטיים. במקום לשנות את דעת הרוב מבפנים, הוא מזמין לחץ מבחוץ, עורג לחרם בינלאומי. אין להזדקק לגויים כדי להילחם את מלחמות היהודים ואסור לוותר על הדמוקרטיה בקלות. אל לנו להתייאש מלשכנע את המתנחלים לעזוב מרצון כמה מיישוביהם הקטנים והנידחים ביום פקודה. בינתיים מבין נתניהו לבדו את החיוניות בעצירת הבנייה בהתנחלויות המבודדות ללא קשר למשא ומתן. כל המשאבים שמושקעים בהן ירדו לטמיון כשישראל תפנה אותן. נתניהו מציע את הדיווידנד הזה לפלשתינים אם לא ימשכו ידם מן המשא ומתן. אבו מאזן יודע כי איומיו לפנות לאו"ם אם ייכשל המשא ומתן הם איומי סרק. אף אחד בעולם אינו סבור כיום כי לפלשתינים ישנה מדינה אחרי שקיבלוה באו"ם. אפילו לא הם עצמם. על כן, הוא נוטה להסכים להצעת נתניהו בתנאי אחד: ארצות הברית תקבע מיהן ההתנחלויות המבודדות. לא תהא זו ישראל.

ושום מילה על חילופי שטחים תמורת גושי ההתיישבות מפני שאין הסכמות על טיבם בצד הישראלי. ושום מילה על עזה והאתגר שמציב שלטון חמאס בפני התכנית האמריקנית.

בשולי הדברים: שר הביטחון, לפי מקור פקידותי במשרד אחר, "חטף את הג'ננה" וכינה את ג'ון קרי אובססיבי ומשיחי, מפני שהאמריקנים הגישו שש טיוטות של הסכם מסגרת בתוך חודשיים, שישראל היתה צריכה להתייחס אליהן. בוגי יעלון עוד לא הספיק לעיין במסמך הקודם, וכבר הבא ניצב על שולחנו. "אז ברור שבנסיבות האלה אפשר להתחרפן". אין לקשר אפוא בין דעתו הניצית של יעלון על תהליך השלום ובין הכעס שביטא כלפי שליחותו של קרי. פקעה סבלנותו בגלל הנמרצות התכופה.

מודעות פרסומת

בלוג בוורדפרס.קום.
Entries וכן תגובות feeds.