פרשת המורה שאינו אוהב את צה"ל: שוב השמאל הרדיקלי בישראל שכח מהם ערכי השמאל האוניברסליים

27/01/2014 בשעה 19:26 | פורסם בענייני דיומא | סגור לתגובות על פרשת המורה שאינו אוהב את צה"ל: שוב השמאל הרדיקלי בישראל שכח מהם ערכי השמאל האוניברסליים

כבר כמה ימים, מאז התפוצצה פרשת המורה מקרית טבעון, אני כוסס את ציפורניי בהמתנה מייסרת עד שכבר איני יכול: הכיצד יתכן כי בעיתון 'הארץ' לא נמצא כתב אחד או פרשן אחד שיסביר לקהל קוראיו מהי האידיאולוגיה של השמאל, וכיצד מעשיו של אותו מורה מתנגשים עימה?

ניצב לו מורה מול תלמידיו ומבקש לטעת במוחם את דעתו השלילית על צה"ל, ואילו השמאל הרדיקלי לא רק שאינו מוחה נגדו, אלא אפילו תומך בו, מעודד אותו ומבקש להכשיר מעשים שכאלה בלבבות מורים נוספים. הכיצד?

הנה, השמאל הרדיקלי בנורבגיה, שם הגיע לשיא התפתחותו בתבל כולה, גורס מאז ומעולם כי אסור למורה לטעת את דעתו האישית בתלמידיו, היות שהללו הם בבחינת בריות חופשיות. אולם בארץ הנוהג הזה הוא ממש הפוך. נדהמתי לגלות כי 'הארץ', מעוז השמאל הישראלי, אוהד מעשים שכאלה. הכיצד?

יש לומר במפורש: האידיאולוגיה של השמאל בעולם כולו מקדשת רק תחום אחד, וממנו נגזרים כל הרעיונות והתפישות: האדם הוא ברייה חופשית. הערכים האוניברסליים של השמאל דוגלים באי-שטיפת מוח, במתן האפשרות לתלמיד לגבש בעצמו את דעותיו. מעשה של שטיפת מוח, מיסיונריות בכיתה, מיוחס תמיד למחנה ימין. אבל בישראל שכח השמאל הרדיקלי מהם ערכי השמאל.

יש פגם נצחי בשמאל הרדיקלי בישראל: התיעוב שלו כלפי המדינה ומוסדותיה עוקר מתוכו את האידיאולוגיה השמאלנית שרווחת בעולם כולו. השמאל הרדיקלי בארצנו הוא שמאל מזויף. הוא בוגד בערכי השמאל האוניברסליים. לא הערכים הינם חשובים. חשובה יותר היא הפגנת התיעוב כלפי מושאי שנאתו.

שמאלני אמיתי בכל פינה בתבל יקבע ללא היסוס: אסור לשום מורה לטעת את דעותיו האישיות בתלמידיו. רק אצלנו שכחו מה זה שמאל. קיימת רק השנאה כלפי צה"ל. ומהיכרותי עם השמאלן הרדיקלי המצוי, הרי הטענה שלו כי צה"ל אינו מוסרי נובעת משנאה עצמית בלבד. איך יכול להיות כי יש לנו, ליהודים, צבא כה חזק, שואל הוא. זה באמת משגע אותו.

ובכלל, איך אפשר לומר על צה"ל שאינו מוסרי? זהו דבר הבל מוחלט. ניתן להביע דעה ולטעון שהחברה הישראלית אינה מוסרית בזמן זה או אחר. צה"ל פועל בשליחותה. כוחותיו אינם פועלים על דעת עצמם בשטח. זו הרי איוולת להאשים את השליח במקום את השולח. ואם ההכללה המוטעית כוונתה למקרים שבהם נתברר כי החיילים פעלו בניגוד להוראות, הרי אין זה מן ההגיון לטעון כי הצבא כולו עשה דברים לא מוסריים. גוף צבאי אינו קולקטיב. רק החיילים האשמים צריכים לתת את הדין.

ומוזר עוד יותר: אלה שתומכים במעשיו של המורה מקרית טבעון הם בדיוק אלה שזעמו כל כך כששר החינוך הקודם, גדעון סער, שלח תלמידים לסייר בחברון. אין מקום לפוליטיקה בבית הספר, הם זעקו בכיכרות. והנה, עתה זעקתם היא הפוכה במדויק. הפלא ופלא ממש.

הערה מאוחרת: חשד התגנב לליבי שהתלמידה אולי מעלילה על המורה. נמתין ונראה. גם התמיכה בה מהימין הקיצון ביותר מורטת שלווה.

עדכון (30/1): רשת 'אורט' פרסמה הודעה ולפיה "אדם ורטה הביע את התנצלותו בפני התלמידה ואף חזר בו מחלק מאמירותיו – בעיקר לגבי מוסריות צה"ל ועמדת אורט בנושא הגיוס – והבהיר את אמירותיו האחרות. עם זאת, לאור העובדה כי מדובר באירוע שלישי בין המורה לתלמידה, הוחלט לתת התראה למורה לבל יישנה הדבר. מעבר לכך, הוחלט שלא לנקוט כנגד המורה בהליכים כלשהם".

עדכון (3/2): אדם ורטה פרסם הודעה ולפיה "מעולם לא טענתי – לא בכיתה ולא מחוץ לה – טענה כללית על מוסריותו של צה"ל, ובטח שלא קראתי או עודדתי תלמידים שלא להתגייס. הכל הבלים וכזבים שמפיץ צבי פלג [מנכ"ל רשת 'אורט'] כדי להציג אותי כאנטי-ציוני, עוכר ישראל ובוגד. מיותר בעיניי לציין שאהבת הארץ ויושביה הן שהביאו אותי לדרך החינוך".

מודעות פרסומת

בלוג בוורדפרס.קום.
Entries וכן תגובות feeds.