בשעה טובה: ממשלת ישראל דנה לראשונה על מכסת פליטים שרירותית

15/01/2014 בשעה 17:39 | פורסם בענייני דיומא | סגור לתגובות על בשעה טובה: ממשלת ישראל דנה לראשונה על מכסת פליטים שרירותית

ביום שנטלתי את אוהלי ממאהל רוטשילד, הצטרפתי להקמת מאהל לווינסקי, וכבר שם, כאחת הדמויות המזוהות של מחנה האוהלים הקטן, הייתי מאפשר למהגרים מאפריקה ולתושבי נווה שאנן הוותיקים לנהל דו-שיח של שומעים באמצעות מיקרופון מחשמל לסירוגין ומערכת הגברה פועלת למחצה. את בימת העץ הנמוכה בניתי בעצמי, והיא סולקה בלילה השני על ידי עובדי העירייה יחד עם אוהלינו. כך נאלצה אשה אחת מן השמאל הרדיקלי לנאום על יריעות קרטון שהובאו במיוחד למענה, ודיברה רבות נגד הניאו-ליברליזם בקול זועם, הסבירה כי נתניהו משסה את האוכלוסיות המוחלשות זו בזו כדי שתתעסקנה בהתכתשויות הללו כל העת ולא "חלילה" בו, וכך יישמר שלטונו לנצח. לכן, הציעה היא שתושבי השכונה למודי הסבל יחברו דווקא לשכניהם האפריקנים ויצאו בכוח גדול נגד מדיניות הממשלה. ואז ניגשה לנאום ידידתי האמיצה ביבי ורוניק, פליטה מקונגו, וענתה לה בעברית ובאנגלית: לצערי, זה לא יקרה. תושבי השכונה הם קודם כל יהודים ומדינת היהודים חשובה להם בראש ובראשונה. אחר כך הם תושבים בשכונת מצוקה. אכן, רק אחר כך ולא לפני היותם יהודים.

על כך שמארגני מחאת המסתננים – שמתקיימת בימים אלה – הינם בעלי אזרחות ישראלית, אין אף אחד שחולק, למעט אותם אנשים, חבריהם ותומכיהם. גם איש אינו חולק על כך שממשלת ישראל מתמהמהת בכוונה בבדיקת בקשת הפליטות של אותם המסתננים. לכול ברור כי רשויות המדינה מקוות כי במהלך ההשתהות הארוכה הזו יתחלף השלטון באריתריאה, ואז יגורשו כל אזרחיה שהסתננו אל שטחי הארץ – בטרם נבדקו מיהם, בעצם.

שלא יהיה ספק בדבר, כמעט כל עשרות האלפים שהסתננו מסיני אל ישראל סיפרו בתחילה כי הם מבקשי עבודה. על כך מעידים מסמכים החתומים על ידם. בשלב מאוחר הונחו לומר על ידי גורם חיצוני כי הם נרדפים במולדתם, ולכן קיבלו בינתיים מעמד של מבקשי מקלט עד שתתברר פנייתם. אולם בירור כזה נעשה בעצלתיים, כאמור. אף על פי כן, ברי כי מקצת מן האפריקנים שהגיעו לישראל ועוד עשויים להגיע אליה הם פליטים של ממש, וחובתה המוסרית של המדינה לקבוע עמדה לגביהם.

ישראל היא המדינה היחידה שגובלת באפריקה, ובכל רחבי היבשת הענקית אין מפותחת ועשירה ממנה. בגלל שתי הסיבות הללו, מספר המסתננים מאפריקה אליה בשנים האחרונות דומה למספר המסתננים האפריקניים אל מדינות אירופה כולן (ללא רוסיה). ידוע גם כן כי הפוטנציאל המשוער של פליטים מאפריקה נאמד במיליוני בני אדם, ואלה ילכו ויתרבו בגלל עוצמת ההתחממות הגלובלית הגורמת לעונות בצורת שכדור הארץ לא ידע כמותן מזה אלפי שנים. בהנחה שישראל תפעל לפי אמנת הפליטים שהיא חתומה עליה, אזי יתברר לה כי מסך כל האפריקנים שמצויים בתוכה כעת ישנם כמה מאות פליטים, ואלה יזכו למעמד של פליט, אך מה יקרה אחרי כן? הרי זרם המסתננים יתחדש מיד לאחר שתחודש הרגיעה בסיני. הגדר הגבוהה ודאי לא תרתיע את כולם. האם ישראל שוב תחויב לבדוק מי מהם פליט ולקלוט לתוכה את הפליטים? הרי מדובר במיליוני בני אדם. כך אי אפשר.

בעיית הפליטים היא אוניברסלית, אך העולם אינו מוכן לנסות ולפתור אותה, עדיין. מדינה אמידה כיפן סגרה כליל את גבולותיה. אוסטרליה רחבת הידיים ודלילת האוכלוסין מגרשת ניסיונות הגירה בלתי חוקיים כשספינותיה הודפות בחזרה סירות ועליהן בני אדם רבים אל מחוץ למים הטריטוריאליים. ונורבגיה, הארץ העשירה ביותר בכל הזמנים, שוקלת לנעול את שעריה לעד בהחלטה אולטרא-ימנית.

סוגיית הפליטים האפריקניים בעולם המערבי היא בעיה מורכבת ביותר, מפני שהללו אינם באים ממדינות מפותחות ואינם יכולים להשתלב בקלות בארץ שכמותן. האפריקנים מגיעים מתרבויות שונות בתכלית השינוי ולעיתים מעוני מחפיר, וישנו קושי בסיסי לקלוט אותם. באירופה נעשו בני המהגרים אלימים בשל העזובה והדלות שבה הינם גרים, והם זנחו את חיי החוק לטובת אורחות הפשע. ואפילו החברה הישראלית המנוסה טרם הצליחה לעכל לתוכה את העולים מאתיופיה חרף היותם יהודים, הן מפני הבדלים תרבותיים שקשה לגשר עליהם, והן מפני שהם נבדלים ממרבית הישראלים בחזותם. העולים הללו אינם בבחינת הזר, אבל הינם בבחינת השונה. מעטים הם הזוגות המעורבים, ובני עליית אתיופיה לרוב מתחתנים ביניהם.

מכיוון שישראל אינה יכולה לקלוט אל תוכה מיליוני פליטים שעומדים לצבוא על גבולותינו, ומאידך, איננו רשאים לעצום עין חסד, חייבת המדינה לבצע שני מהלכים: האחד, לא להמתין אלא ליזום בעצמה הקמת פורום בינלאומי חדש לפתרון מעשי עבור הפליטים אשר תתחייבנה המדינות השותפות בו לקליטת מכסת פליטים לפי יכולתן. השני, לקבוע מבעוד מועד מכסת פליטים שנתית מהעולם כולו, לא רק מאפריקה, אשר אלה יקבלו את כל זכויותיהם בישראל, באופן זהה לפליטים הווייטנאמיים שעודם גרים וחיים בתוכנו, וביניהם ידידתי, המשוררת האהובה ואן נויין. נודע לי היום כי ממשלת ישראל כבר דנה לאחרונה בסוגיית המכסה. קרי, המדינה תקלוט רק חלק מהפליטים שיגיעו אליה אך לא את הכול, למרות שהיא חתומה על אמנה שמחייבת אותה לקבל את כולם. אולם, ישראל גם אינה רוצה להתאבד כלכלית, פוליטית וחברתית.

מודעות פרסומת

בלוג בוורדפרס.קום.
Entries וכן תגובות feeds.