מהפך בנורבגיה: הממלכה עומדת לשקול את 'תכנית אוגנדה ב' הישראלית

02/01/2014 בשעה 11:25 | פורסם בהמדור לשירות הציבור | סגור לתגובות על מהפך בנורבגיה: הממלכה עומדת לשקול את 'תכנית אוגנדה ב' הישראלית
תגים: ,

סוף דצמבר האחרון היה חם במושגים נורבגיים. בשנת 2012 כיסה השלג הכבד את הנורות הצבעוניות שקישטו את עצי האשוח בפתחי הבתים. ואז המיס אותו להט חוטי הטונגסטן ושוב בקעו האורות, והשלג חזר וכיסה. הקרב בין האור והחושך הוכרע לטובת הטבע והאדם יצא נפסד. בדצמבר 2013 היתה ידו של האור על העליונה. עובר אורח באוסלו הגדיר זאת במושגים מקראיים: "יצאנו מחושך לאור", והוא התכוון לנפילת ממשלת השמאל הקיצוני בשנה שעברה ועליית ממשלת הימין.

אוסלו שונה מיתר הערים האחרות בנורבגיה. היא יותר שמרנית מהן. בזמן שבעיירות שכוחות-אל פוסעות נערות בלונדיניות יד ביד עם בני גילן שנולדו בעיראק (ולעולם לא להיפך כי המוסלמיות אסורות בבתיהן), בבירה בוחרים הנוצרים שלא להתערבב עם המהגרים שהגיעו מאפריקה ומהמזרח התיכון. זו אינה גזענות לשמה. כהי-עור בני דת ישו מתקבלים בברכה. המוסלמים הם הללו שאינם אהודים בעיר. לא כל הסיבות הינן מוצדקות. הרתיעה היא לפעמים מוגזמת.

ישנם הרבה ערבים במרכז אוסלו. נתקלים בהם כמעט בכל פינה ברובע Grønland. אבל למרבה הפליאה תרבותם נדחתה כליל. בזמן שהלחנים הטורקיים והיווניים עושים פלאות בחוצות ישראל, המוסיקה הנורבגית נותרה על טהרת הצלילים הצפון-אירופיים. במונחים אירופיים, נורבגיה היא מעצמת מוסיקה, ודאי לא יוון או טורקיה. אמרו להם יאני, ואנגליס או ננה מושקורי, והנורבגים יסבירו כי אלה "יוונים מתאשכנזים". הם נעשו כמותם והם שרים כמותם.

מהי המוסיקה הנורבגית האותנטית? מהו "הבאנו שלום עליכם" של הנורבגים? ניתן לתאר זאת כחיים שלמים בתוך פס הקול של 'שר הטבעות'. לא הסרט – העלילה עצמה. מיותר לספר כי המהגרים מארצות האסלאם אינם מאזינים לצלילים הללו. הנערים שנולדו במדינות ערב מבקשים לכפות על חברותיהם הנורבגיות את התרבות שלהם. נורבגית שהרתה לצעיר מרוקאי והפילה את העובר, מעידה: "זה כמו שהערבים ייכפו את השירים שלהם על המוסיקה היהודית בישראל, וכדבר הזה אסור כי יקרה". אלה הן מילותיה, ודומה שטרם שמעה את החדשות על אייל גולן והנערה הבלונדינית מאילת.

באין שלג, מאיישות הפרוצות בלבושן הדל את קרנות הרחובות הראשיים. אף אחת מהן אינה כחושה. בסקנדינביה יש הגורסים כי מעצבי אופנה מלבישים דוגמניות בעלות מראה נערי מכיוון שהחזות הזו היא שמושכת אותם. הפרוצות באוסלו הן מזרח-אפריקניות ברובן, וכמה מהן יפות להחריד עד שלא ברור כיצד טרם מצאו נסיך שיבנה להן ארמון ויכלכל אותן. פה ושם ניתן להיתקל באסטוניות – עזבו את טאלין והתמקמו בבירת נורבגיה. בגסות הרוח האופיינית להן, קוראות הן לגרש את השחורות בחזרה לארצותיהן. הצרכנים מארצות ערב מעדיפים לשלם סכום גבוה יותר לאפריקניות המעודנות מאשר לבהירות העור הבלטיות. הנורבגים עצמם מעדיפים תיירות דניות שתויות לעת מצוא. גם בשבדיה נחשקות הדניות מאד, ועל הנורבגיות והשבדיות בכל אחד מהצדדים יש רק דברים רעים לומר. בשבדיה מספרים כי הנורבגיות הן קלות-דעת ובוגדניות, ובנורבגיה מספרים כי השבדיות הן קמצניות שרוצות לחיות על חשבון הגברים.

בזמן שהגבולות התרבותיים שרירים וקיימים ביחס למוסיקה, אותו ההומור בנורבגיה משותף לכל הלאומים. כולם, ילידים ומהגרים, בחרו בתרגום המסולף לשפת החירשים בטקס האשכבה למנדלה כמאורע המצחיק ביותר בשנה שחלפה. גם זניחת הגברת הראשונה של אמריקה לטובת ראש ממשלה דנית ובלונדינית עשתה הרבה כותרות. אם כי הלה תורנינג שמידט אינה חביבה על הכול. באוסלו רבים סולדים ממפלגת השמאל שהיא עומדת בראשה, קל לפלרטט עם הדניות, הם מסבירים, וגם אובמה למד זאת חיש קל.

ברק אובמה אהוב בנורבגיה. כששואלים את תושבי אוסלו מדוע אינם אוהבים מוסלמים שחורים, הם נתלים בהערצתם לנשיא האמריקני שאביו היה מוסלמי. ובכל זאת נבחרה ממשלה ימנית בנורבגיה. מפלגת השמאל האנטישמית הודחה בבושת פנים. רבים מבהירים כיצד קרה המהפך: במקום להתמקד בבעיות הפנים, בחר השלטון הקודם להתנגח בישראל ולעודד את ההגירה המוסלמית באמצעות אי-אכיפת החוקים. כשמדברים על הטבח באי אוטויה, מזדרזים פעילי הימין הנורבגיים לספר כי שם התכנסו הנערים הנרצחים כדי לדון בחרם נגד ישראל. ברחוב Åkebergveien, מתחת לצריחי המסגד היפה המצוי שם, בוחרים פתאום כמה סקנדינבים לשבח בקולי קולות את צבאות היהודים.

ישנו קושי להסביר לאנשי הימין הללו כי הישראלים נותרו מזועזעים מהטבח בנערים האומללים, אף על פי שהיו מהם מוסלמים עוינים. היהודים מתנגדים למעשי טבח אפילו באויביהם. יש גם לספר להם כי בניגוד לאוסטרליה שמעלה מסתננים על אוניות ומורידה אותם על איים מאות קילומטרים מהיבשת, ובניגוד לאיטליה שמקימה מחנות מעצר בלב ים ומרססת אותם בחומרים כימיים, ובניגוד לבריטניה שמחזיקה עשרות אלפים מהם במחנות מעצר, ובניגוד לארצות הברית ששולחת אותם לבתי הכלא עד הגירוש, הרי ישראל מתייחסת יפה לאורחיה. למעט אריתראים שאינם רוצים להשתלב בארץ, אין הממשלה רודפת באופן כוללני אף קבוצת מהגרים, ולראייה הם רבבות השחורים החביבים ממערב-אפריקה שחיים בינינו ללא מורא. ולראייה הם אלפי האינדיאנים מאמריקה הדרומית שחיים בישראל בלי חרדה או סכנת רדיפה. מוזר הדבר כי דווקא אלה המתיימרים לבקש מקלט אצלנו מצהירים שאינם רוצים להישאר עימנו. מצער כי אריתראי אחר אריתראי מצהיר שישוב למולדתו ללא היסוס לאחר שיתחלף בה המשטר. כה חבל שכך הוא הדבר.

ב-29 באוגוסט, בשעה 7:26, חשפתי ברשת החברתית לראשונה, לפני כל אמצעי תקשורת אחר, כי ישראל פנתה לאוגנדה על מנת לקלוט מסתננים אריתראים וסודנים. אפילו כיניתי זאת "תוכנית אוגנדה", והעיתונאים, חלקם נמנים על קוראיי, פרסמו גם הם באתריהם אחר כך אודות "תוכנית אוגנדה החדשה". הממשלה הציעה הן לאוגנדה והן לקניה שתקבלנה 5000 דולר בסחורות (שאינן ציוד ביטחוני) עבור כל מסתנן שייקלט בתחומיהן. קניה לא החזירה תשובה, ואילו אוגנדה נטתה להשיב בחיוב. בסך הכול הוצע לאוגנדה סכום בן 300 מיליון דולר שתהא חייבת להמיר בתוצרת כחול-לבן. העסקה טרם יצאה אל הפועל.

ישראל אינה המדינה היחידה שרוצה לשלח משטחה שיעור מסוים מן המהגרים הבלתי-חוקיים. אישי ציבור נורבגיים מבקשים לעשות זאת גם כן, אבל בצורה הומניטרית ולא באופן חד-צדדי אלא בהסכמת האנשים. כארץ העשירה בעולם משופעת נורבגיה בסכומי עתק שיוכלו לשכן את המהגרים האפריקניים בכל מדינה שייבחרו בה והיא תסכים לקבלם. הרעיון הזה הולך ומתגלגל במסדרונות השלטון החדש, אם כי אין לדעת האם יצבור תאוצה. הצרה בנורבגיה ביחס להגירה הבלתי-חוקית חמורה שבעתיים: ישנם אזרחים המתנגדים בתוקף להוצאת כסף ציבורי לצורך זה. מה שהיה באוטויה צריך להיות עם כולם, הם מתבטאים ללא חשש. וכי למה שיחששו, הרי הרוצח הנפשע אנדרס ברינג בריוויק זכה למאסר בן 21 שנה בבית כלא חמישה כוכבים דה לוקס. לא מעטים רוצים לחקותו. זו שיחת היום באוסלו.

'ארץ הזהב' מסמלת בתרבות הגאלית – שנטמעו בה המהגרים הנורדיים באירלנד – את המקום שלאחר המוות; זהו שם השיר הפותח מן האלבום הראשון של להקת Vamp, אבל הוא אינו מושמע בביתם של מהגרים מוסלמים בנורבגיה. הם מסרבים להיטמע בתרבותה. מילות השיר היו המילים הנורבגיות הראשונות שלמדתי בחיי, הודות למתנדבת מהקיבוץ שהבטיחה לי נשיקה עבור כל מילה שאדע. והנורבגיות מקיימות את הבטחותיהן.

מודעות פרסומת

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.