אכלו לי, שתו לי

08/12/2013 ב- 22:45 | פורסם בענייני דיומא | סגור לתגובות על אכלו לי, שתו לי

לפי המסופר, כשנשאל ג'ון לנון האם רינגו סטאר הוא המתופף הטוב בתבל, ענה כי רינגו אפילו אינו המתופף הטוב ביותר בביטלס. האובססיה של סדר החשיבות עברה בתורשה לאשתו. טרם שכחנו כיצד יוקו אונו השתוללה ממש כשפול מקרטני שינה את סדר הקרדיטים למילות השיר Yesterday, במקום לנון/מקרטני רשם מקרטני/לנון. וכידוע, השיר כולו נכתב בידי מקרטני.

בבצורת שנות האלפיים כתבתי על סגירת החורף של בתי קפה – באין חורף – מפריעה לחזות בתופעה המופלאה: אותם אלה שהיגרו לתל-אביב ורק השד יודע ממה הם מתפרנסים. דברים שכתבתי לפני ברנע!

בניגוד אליו, אני בודק עובדות לפני פרסומן. נחום ברנע, עיתונאי שטח מובהק, לא תפש כי לא התל-אביבים הם שגודשים את בתי הקפה בחוסר מעש, אלא אותם בטלנים שהיגרו אל עירנו ומסרבים לעבוד. כולם נעשו משוררים.

זכורה לי שיחה מוזרה על כוס קפה עם היסטוריון חובב ומשורר שהתיימרו לדעת טוב ממני מהם האידיאלים של קארל מרקס. סוציאליזם הם דורשים, כמו כל הבטלנים ששורצים בבתי הקפה. אבל סוציאליזם אין פירושו לשבת בבתי קפה בבטלה גמורה. להיפך, יושבי בתי הקפה בווינה בין מלחמות העולם הם שנחרדו מהסוציאליזם המאיים עליהם. הם תיעבו אותו.

הנה לכם סיפור על בטלה ועל הדבר הבא בעולם השירה הישראלי. היתה לי הזכות האדירה לסייע לו בהחלפת צמיג בכביש מס' 1. בזמן הזה הוא ישב וכתב. שחלילה לא יחזור שוב מקרה קובלא חאן.

עכשיו הם רוצים הכרה. ממי? לא מן הקוראים, כפי שיש לצפות, אלא מגוף ערטילאי הקרוי ממסד אשכנזי בפיהם. הם רוצים קרדיט מהמדינה. גם הם נדבקו בחיידק סדר החשיבות: הממסד האשכנזי/קוראי השירה. חלילה לא קוראי השירה/הממסד האשכנזי.

מדוע דווקא סוציאליזם? בגלל הניאו-ליברליזם האשכנזי. הם מתעבים אותו. בו בזמן הם דורשים קרדיט ממנו. כותבים נגדו ורוצים שיביע בהם הכרה. וכשהוא אינו מכיר ומוקיר, שמא אין זה תפקידו, הם ממורמרים. וכותבים עוד יותר נגדו. אכלו לי ושתו לי והממסד אשם.

די מפתיע כי בעידן האינטרנט, שבו כל אחד יכול להפיץ משיריו ללא גבולות, ישנם אנשים שגורסים כי מדכאים את שירתם ומונעים מהם את הפרסום הראוי לה.

על איזו אפליה מדברים הצעירים שמתיימרים להיות משוררים? האם נמנע מעצמנו לאהוב שיר רק מפני שמחברו הוא מזרחי?

שירה פוליטית היא אינה פופולרית, הם טוענים. אנו לא מסוגלים לאהוב את שירתם, קובעים.

מפליאה אותי הטענה שלהם. ספר שיריו של יחיא חסן, פלשתיני שגר בדנמרק, נמכר היטב. המשורר הצעיר – שאבו מאזן מכנה אותו פליט שנשבה – כותב את הדברים באופן מפורש: הפלשתינים אינם רוצים להיטמע בחברה הדנית. הוא גם תוקף את הקוראן.

האינטרנט פתוח לפניהם, והם מדברים על דיכוי, על השפלה, על סתימת פיות. כיצד איש מהצעירים הללו טרם שמע שיוכל לפרסם את שיריו באתרים רבים ברשת?

אינני מבקש לטעון שאין אליטה אשכנזית. אולי היא ישנה וקיימת. אבל מה לאליטה ולפרסום שירים? יש אינטרנט!

לשיריו של פול מקרטני יש הרבה יותר עותקים (בלתי חוקיים) ברשת מאשר בכל המהדורות המודפסות. ואנו מדברים על מפיץ השירים הגדול בהיסטוריה. שילמדו דבר-מה בזמן שהם לוגמים להם עוד כוס קפה.

best_drummer

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

היום לפני 33 שנה נגדעו חייו בידי מתנקש.

מודעות פרסומת

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.