אריק איינשטיין שלי

29/11/2013 בשעה 23:39 | פורסם במעגלים מתכלים | סגור לתגובות על אריק איינשטיין שלי
תגים:

לפעמים מילים מדויקות אינן יכולות להביע הרגשה מסוימת. אוותר עליהן אפוא ואומר כי נחמה מסוימת מצאתי שאריק מת כשבארץ הייתי. אפילו שמחתי במידת מה. רק המחשבה שאמצא רחוק כל כך ביום כזה נראית חלום רע. אי אפשר באמת להתאבל על אדם כמותו לבד, הרחק מכאן. אני לא מסוגל. רציתי להתהלך ביניכם.

אני זוכר כיצד פעם אחת כשחזרנו באוטובוס מאימון בנגב, בשעת ערב מוקדמת וכולם היו רדומים למחצה, הושמע 'סע לאט' ברדיו, ואט אט, זה אחר זה, הכול הצטרפו לשירה בקול אחד. אחווה גברית שהרטיטה את העצמות. זו ארץ ישראל היפה ששר אודותיה אריק איינשטיין ואנו יצאנו מבתינו להגן עליה, ללחום למענה, אבל כל אשר רצינו היה לחזור הביתה, אל הספרים הישנים, והתה עם הלימון.

ישנם שירים עבריים האהובים עליי יותר מכל אחד משיריו של אריק, לא אכחיש. אבל אין זמר בארץ שהיו לו כה הרבה שירים יפים. אין זה מפתיע כי הזדהיתי עם מילות השיר 'אני ואתה נשנה את העולם'. מאידך, המלודיה שלו אינה מרדנית דיה, ודאי לא למהפכנים בנשמתם. אז מדוע הלחן הזה אהוב עליי כל כך? הלחן הרגוע עם המילים הללו מעניקים תחושה חזקה כי כל אחד מסוגל לתרום ולשנות, מטף ועד זקן; לא רק אותם אלה שהאש בוערת בעצמותיהם והם אינם זקוקים לשירים בכלל.

עם אמיר בנו הייתי משחק כדורגל בבית הספר 'תל נורדאו'. לא פגשתיו שנים רבות. בכלל, הפסקתי לשחק כדורגל. זהו משחק קבוצתי מדי עבורי. לעומת זאת, בכדורסל אינני תלוי מדי באחרים כדי להשיג נקודות משחק. נותרה רק הצפייה בטלוויזיה, ולמרות שעודני אוהד את 'הפועל תל אביב', העסקנים של ישראל המכוערת כבר מוציאים את החשק לאהוד. האם קיווה אריק שישפיע בכותבו בעיתון, עת הסכים? האם מסוגל היה? אני קיוויתי. ייחלתי שישנה, כפי שהבטיח. ייחלתי למהפכה. ועתה הוא מת.

אני נזכר בערגה במהתלה מוצלחת כשכמה ברנשים צעירים כיסו את רחוב שאול המלך במודעות המבשרות על איחוד 'החלונות הגבוהים'. לא רחוק משם, בבית החולים 'איכילוב', נקבע מותו. כשאריק איינשטיין היה בן 70, דומני כי יואב קוטנר ערך לכבודו תוכנית ספיישל ברדיו. ואז התפלאתי לשמוע שכבר הגיע לגיל הזה. והמשכתי להתעלם. מי חשב שיקרה לו משהו? אבל הוא היה מעשן כבד, סבל מבעיות בריאותיו ובסופו של דבר הרגו אותו הסיגריות. אולי התרגלנו כי מכינים אותנו להסתלקות של דמות נערצת, גסיסה בת כמה ימים עד שהלב יידום. אצל אריק זה קרה כל כך מהר, כמו קריסת מגדלי התאומים בשעה אחת. הלם!

אדם יכול להותיר בלכתו שירים יפים, ספרים טובים, תיאוריות מדעיות. כל השאר נועדו להיות מזון לחיפושיות בבית הקברות. "אין מי שישיר לנו יותר", הודיע מנהל בית החולים. אריק איינשטיין היה זמר ענק בגלל תכונה אחת: יכולת הגשת השירים שלו היתה אבסולוטית. לשלמות כזאת לא התקרב אף זמר. אחת ההשערות היא שסירב להופיע כי אהב שלמות. רק באולפן יכול היה להפיק את המיטב מקולו. הביצוע על במה תמיד יהיה איכותי פחות. אפרים שמיר אישש את ההשערה: "אריק לא הופיע כי שאף לשלמות מוחלטת בהגשת השירים, וכדי להופיע צריך לוותר על השלמות". וגם צריך לוותר על האינטימיות. את 'אני ואתה נשנה את העולם' ושירים אחרים אשר כתב, אי אפשר לשיר באיצטדיון מלא. אי אפשר. כל קסמם יאבד.

אני עצוב כל כך. בלעדי אריק זו כבר לא תהיה אותה המדינה. על מנת לשיר את שיריו צריכים להיות כמותו, אבל כמותו כבר אינם. ארץ ישראל היפה הולכת ונעלמת. נותרים ממנה רק הזיכרונות. וכשאנו נמות לא יישאר ממנה דבר, מארץ ישראל היפה.

נשאלתי פעם אחת מה היה פשר מילותיו של אברהם חלפי. הסברתי כי חרצני הענבים מרים הם וכשנגס בהם המשורר בטעות, המשיכו מחשבותיו אל היין, תוצר הענבים, וכבר דימה את המרירות כעצבות הנרדפת לה. כיצד אני יודע זאת? עברתי את התהליך הזה בעצמי.

Advertisements

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.