בניגוד למוזכר בימינו: המונח 'שואה' הוכנס לטרמינולוגיה ביחס להיטלר כבר בשנת 1933

05/04/2013 ב- 10:34 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי, מאחורי סינרה של ההיסטוריה | סגור לתגובות על בניגוד למוזכר בימינו: המונח 'שואה' הוכנס לטרמינולוגיה ביחס להיטלר כבר בשנת 1933

המשבר הכלכלי הבינלאומי, שפרץ בשנת 1929, הכה את הכלכלה החלשה של אוסטריה מכות קשות, גרר אבטלה המונית ומצוקה רבה באוכלוסיה וסייע, כמו בגרמניה לעליית הנאציונל-סוציאליזם של היטלר, שהסתמך על הלכי הרוח הלאומניים הגרמניים ובייחוד על האנטישמיות, שהקיפה את האזרחות הזעירה, האיכרות, המקצועות החופשיים והסטודנטים, וחדרה גם אל חוגי הפועלים למרות חינוכם הסוציאליסטי. במחוזות התחילו הנאצים לדחוק את רגלי הנוצרים-סוציאלים, ואילו בוינה נשאר שלטון הסוציאל-דמוקרטים בלתי מעורער.

אנגלברט דולפוס, ראש הממשלה הצעיר מטעם הנוצרים-סוציאלים, ניסה להקים באוסטריה שלטון טוטליטארי-קליריקלי בניגוד לסוציאל-דמוקרטים ולנאציונל-סוציאליסטים כאחד. במרץ 1933 (כמה שבועות אחרי עלות היטלר לשלטון) סגר דולפוס את בית הנבחרים ושלט שלטון דיקטטורי, בהסכמתה ובעזרתה של איטליה. ב-1 במאי 1934 קיבלה אוסטריה חוקה חדשה על פי הדוגמה האיטלקית. לשלטון זה התקוממה "הברית להגנת הרפובליקה' בוינה ובלינץ, בפברואר 1934, אבל המרד דוכא לאחר קרבות דמים, שנמשכו שלושה ימים.

עיריית וינה פוזרה, ו'חזית המולדת' שהקים דולפוס בסתיו 1933 הוכרזה כנושא יחיד של הרצון הלאומי המאורגן. חיסול השמאל הרפובליקני פתח את הדרך לפני נחשול הטרור הנאצי, וכבר ב-25 ביולי 1934 נרצח דולפוס במשרדו על ידי נאציונל-סוציאליסטים שקיוו להשתלט על אוסטריה; אבל הממשלה, בהנהגת המיניסטר הצעיר שושינג, התגברה על המרד אחרי שעות מספר, גם הפעם בעזרת מוסוליני, ששלח מיד צבא איטלקי אל גבול אוסטריה ואיים להתערב אם היטלר ישלח עזרה לחסידיו באוסטריה.

שושינג הוסיף לשלוט שלטון טוטליטרי מתון, ובחוזה עם ממשלת גרמניה, מ-11 ביולי 1936, ניסה לתקן את היחסים עם היטלר. אולם התנועה הנאצית והאנטישמית, אשר משטר הנוצרים-סוציאלים פילס את הדרך לפניה, הלכה הלוך וגבור למרות כל האיסורים ומשכה אליה בייחוד את רובו הגדול של הנוער. לחץ היטלר על אוסטריה וסכנת השתלטות גרמניה עליה גדלו. ב-12 בפברואר 1938 הוזמן שושניג אל היטלר, והלה קיבל פניו בעלבונות ובאיומים ואילצו להכניס את מנהיג הנאצים האוסטריים, סייס-אינקוארט, לממשלתו.

עכשיו התקרב שושניג אל הסוציאל-דמוקרטים וניסה לדחוק את תנועת היטלר על ידי משאל עם למען עצמאות אוסטריה, שעמד להתקיים במרץ 1938, אולם היטלר מנע את המשאל בשלחו את צבאו לאוסטריה, ב-11 במרץ. שושניג נכנע והתפטר, וב-15 במרץ הכריז היטלר בוינה על סיפוח אוסטריה לגרמניה. הסיפוח נתקבל תחילה ברצון, ואפילו בהתלהבות, על ידי רוב האוכלוסייה, והיה מלווה התפרצויות אנטישמיות פרועות המוניות. רק מיעוט קטן שמר על התנגדותו למשטר החדש, אך כוחו היה חלש מאד ודוכא על נקלה (מתוך אנציקלופדיה עברית).

ב-14 במרץ 1938 התפרסמה בעיתון 'הצופה' כתבה תחת הכותרת: יהודי אוסטריה בימי הזעם. לעת עתה אין מהומות אנטי יהודיות – איך באה השואה.

Shoah-1

הנה אפוא מתברר כי המילה 'שואה' הוזכרה בהקשר של צעד תוקפני מצד אדולף היטלר, עוד לפני שנורו היריות הראשונות במלחמת העולם השנייה, כשאז החלה השמדת היהודים; ודאי לפני שהתחיל הרצח השיטתי שלהם.

היטלר תפס את השלטון בגרמניה ב-30 בינואר 1933. בהקשר זה הופיעה המילה 'שואה' ב-17 במרץ 1933 בכותרתה של כתבה בעיתון 'דבר': בשעת השואה ליהדות הגרמנית.

Shoah-2

בעיתון 'דואר היום', מן ה-22 בפברואר 1933, נופתע לגלות כי היטלר עצמו דיבר על "שנות השואה", בהקשר לתקופה שקדמה לשלטונו. כך תורגמו דבריו לעברית: עליו לתקן הרבה מה שקלקלו המושלים הקודמים במשך 14 שנה. במשך תקופת זמן זה, הוא סובר, יהא בידו, לעקור את כל הרע והקלקול של "שנות השואה" ש"הבוגדים המרכסיסטים" ועוזריהם מהמרכז הקתולי וכו' המיטו על המולדת.

Shoah-3

הקוריוז המזעזע הזה בעיתונות העברית, שנים אחדות לפני הרצח השיטתי של היהודים.

גם מתנגדיו החריפים של היטלר היו מדברים על 'השואה' הממשמשת ובאה, בתרגום לעברית שהופיע בעיתון 'דבר' ב-1 במרץ 1933: רק בכוחו של הפרוליטריון לבד למנוע את השואה הממשמשת ובאה על ראש האנושיות לבלע מיליוני אדם. אינטרנציונל הפועלים הסוציאליסטי קורא לכל הפועלים להתלכד על מנת להדוף בקרב מאוחד את הסכנה של מלחמת עולם חדשה.

Shoah-4

——–

בספר ג'נוסייד: מחשבות על הבלתי נתפס – היבטים תיאורטיים בחקר רצח עם, בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה, נכתב בעמ' 88:

ככל הידוע לנו, המונח שואה בהקשר של גורל היהודים בשלטון הנאצי הופיע בראשונה בשנת 1940 עוד לפני שהחל הרצח השיטתי של היהודים. בשנה ההיא התפרסמה בירושלים חוברת בהוצאת הוועד המאוחד לעזרת יהודי פולין שכותרתה 'שואת יהודי פולין'.

גם בספר 'על חקר השואה והג'נוסייד' מאת אוריאל טל, בהוצאת יד ושם, נכתבו דברים זהים בעמ' 39.

אולם הראיתי לפניכם כי המונח שואה בהקשר של גורל היהודים בשלטון הנאצי הופיע כבר בשנת 1933.

בערך 'שואה (מונח)' בויקיפדיה מוצאים אנו היום כי כתוב:

התייחסות לגורל יהודי אירופה במלחמת העולם השנייה כאל שואה הופיעה בשלב מוקדם מאוד. ב-17 בספטמבר 1939, שבועיים וחצי לאחר פרוץ המלחמה, נכתב במאמר המערכת של 'דבר': "שואת פולין עוד לא נתגלתה לעינינו בכל מוראותיה", ובהמשך: "שואה מחרידה ירדה על מיליונים של יהודי פולין, שואה העולה בהיקפה ובמוראותיה על כל הניסיונות אשר נתנסינו בהם בשנים האחרונות".

זוהי טעות, כמובן, כפי שהצגתי בפניכם.

בעיתון 'הארץ' פורסמה שלשום כתבה על 'גלגולה של מילה':

ככל הנראה, זכות הראשונים על השימוש במושג “שואה” בהקשר של חורבן יהדות אירופה בידי הנאצים, שייכת ליהודה ארז, סופר ועורך שעלה מרוסיה לארץ ישראל ב-1923. במאמר פרי עטו שהתפרסם ב”צרור מכתבים” בדצמבר 1938 תחת הכותרת “עם שואה באירופה”, הוא כותב: “יישובינו מזועזעים עד היסוד בגלל השואה שהתחוללה על ראשי יהדות גרמניה”.

שוב. זוהי טעות.

המילה שואה, על הטיותיה השונות, מופיעה כבר במקרא. למשל, בישעיהו, פרק י פסוק ד: "ומה תעשו ליום פקודה ולשואה ממרחק תבוא", ובמשלי, פרק ג פסוק כה: "והמה לשואה יבקשו נפשי". במשך הדורות שימשה המילה 'שואה' את כותבי העברית כדי לתאר חורבן, הרס, כיליון, אסון קשה. הפרעות ביהודים נקראו שואה. בין השאר תוארו כך פרעות קישינב שהתחוללו בשנת 1903.

אבל המילה העברית 'שואה' לא התייחדה לגורל היהודים בלבד, וכאמור, שימשה אפילו את תרגום ציטוטיו של היטלר, וגם את ציטוטי מתנגדיו – בלי קשר לעם ישראל.

המילה 'שואה' המשיכה לתאר את אסונות היהודים במלחמה הגדולה, בצד מילים דומות אחרות, אבל היא זו שהתקבעה בתיאור השמדת היהודים בפי דוברי העברית. קרי, אין זה מונח שהושרש בשפה לאחר שהתברר האסון הגדול, אלא מילה זו תיארה כבר את עליית היטלר לשלטון, באותם ימים ממש, לפני הזוועות; ואט-אט, עם הצטברות הידיעות על המתרחש, נטענה המילה עוד ועוד מבחינה סמנטית. כיום, מתייחד המונח 'השואה' לתיאור ההשמדה בלבד, ועליית היטלר לשלטון אינה נקראת בשם זה. ניתן לכנותה אסון, אך לא שואה.

עדכון 1 (5/4): פרופ' דן מכמן מ'יד ושם' הסביר כי זוהי אכן טעות נפוצה שהשתרשה בימינו. בעבודת המוסמך הנשכחת שלה – שלא בצדק – משנת 1998: 'המושג "שואה" – משמעותו וגלגולו בלשון העברית מראשיתה ועד ימינו בחברה הישראלית', מצאה חיה ליפסקי כי עליית הנאצים לשלטון תוארה בשעתה על ידי המילה 'שואה'. את ליפסקי הדריכו פרופ' דינה פורת ופרופ' משה פלורנטין.

עדכון 2 (5/4): ויקיפדיה עדכנה את הערך, וכתוב בו עתה: התייחסות לגורל יהודי אירופה תחת שלטון הנאצים כאל שואה הופיעה בשלב מוקדם מאוד. עוד ב-17 במרץ 1933, כחודש וחצי לאחר מינויו של היטלר לקאנצלר גרמניה, התפרסם בעיתון "דבר" מאמר שכותרתו "בשעת השואה ליהדות הגרמנית". כמו כן, נוספה הפניה לעבודתה של ליפסקי.

אני שמח שגאלתי את האמת מתהומות השכחה.

מודעות פרסומת

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.