הפיוס עם טורקיה: האם זהו הצעד הראשון לפני תקיפת מאגר הנשק הכימי בסוריה?

23/03/2013 בשעה 12:07 | פורסם בענייני דיומא | סגור לתגובות על הפיוס עם טורקיה: האם זהו הצעד הראשון לפני תקיפת מאגר הנשק הכימי בסוריה?
תגים: , ,

ב-18 בספטמבר 1970 היתה קרובה מלחמת העולם השלישית יותר מאי-פעם. למעשה, זו היתה הפעם היחידה מאז ומעולם שכוחות אמריקניים ובריטיים, ומנגד כוחות סובייטיים, נמצאו בכוננות התקיפה העליונה ביותר של צבאותיהם בים התיכון, וכל מהומת האלוהים הזאת התרחשה במפרץ חיפה. ברית המועצות איימה במפורש כי ספינותיה שהיו חמושות בטילים גרעיניים עשויות לתקוף מיד, והמפקד העליון של צבא ארצות הברית, הנשיא ניקסון, טס במיוחד לאיטליה כדי לפקד על כוחותיו.

הרקע למשבר הבינלאומי החמור ביותר שפקד את אזורנו מאז ועד עצם היום הזה היה 'ספטמבר השחור'. בירדן התנהלו קרבות בין כוחות הממלכה ללוחמי גרילה פלשתיניים, ומשידם של האחרונים היתה על התחתונה, החליטה סוריה להתערב לטובתם. מאות טנקים וכוחות קומנדו סוריים חצו את הגבול וכבשו שטח נרחב בירדן, בדרכם להשתלט על הממלכה כולה.

המלך חוסיין היה המום. לפתע פתאום נאלץ להתמודד בבת אחת עם איומים על חייו מצד הארגונים הפלשתיניים ופלישת הכוחות הסוריים לארצו. בלילה ההוא פנה חוסיין בבהילות לארצות הברית ובריטניה והתחנן שתתערבנה באוויר וביבשה כדי להגן על ריבונותה, שלמותה הטריטוריאלית ועצמאותה של ירדן. הוא דרש שתתבצענה תקיפות אוויריות מיידיות על הכוחות הפולשים ושיינתן חיפוי אווירי לכוחותיו שלו במלחמתם נגד הסורים.

אל מול חופי צפון ישראל התרכז הצי השישי כולו של צבא ארצות הברית. שתי נושאות מטוסים של הצי המלכותי הבריטי החלו להתקדם מכיוון מלטה, וריצ'ארד ניקסון גם הורה לדיוויזיה מוטסת של צבאו להתכונן לקראת כיבוש נמל התעופה של רבת עמון. על פי התירוץ הרשמי, היתה מטרת הכוחות המערביים להגן על האינטרסים שלהם באזור ולתת מענה ללכידתם של עשרות אזרחים אמריקניים ובריטיים על ידי חמושים פלשתיניים בירדן.

הסובייטים סירבו לקבל את התירוץ הזה. הם טענו כי מטרתה האמיתית של ארצות הברית הייא לתמוך בפלישה ישראלית לסוריה, ירדן ולבנון. על מנת להגן על האינטרסים שלה שלחה ברית המועצות לעבר ישראל עשרים ספינות מלחמה ושש צוללות, והכריזה שתילחם בארצות הברית אם זו תתערב בקרבות. הוכרזה כוננות מיידית למלחמה אצל האמריקנים, שפגה רק אחרי שהצי הסובייטי שינה את נתיבו ופנה לנמל טרטוס שבסוריה.

בינתיים, הורע המצב בעבר הירדן המזרחי. מכיוון שחרד ממלחמת עולם פנה ניקסון לממשלת ישראל שתתערב מיד לטובת המלך חוסיין במקום הכוחות האמריקניים, תוך הבטחה למטרייה גרעינית במידה שברית המועצות תבקש למוטט את ישראל. ירושלים נענתה לפנייה האמריקנית. צה"ל ריכז כוחות שריון רבים ברמת הגולן ואיים על דמשק כי אם לא תסיג את צבאה משטח ירדן, ישעטו הטנקים הישראליים לעברה. בה בעת החלו להיראות בשמי ירדן מטוסי קרב של חיל האוויר הישראלי, שהיוו מטריה אווירית עבור הכוחות הירדניים. צבא סוריה נבהל מן האיום ונמלט בחזרה לארצו, בזמן שטורי שריון ירדניים הסבו לו נזק אדיר. לאחר דיכויו של ניסיון ההפיכה הפלשתיני הודה מלך ירדן לישראל על עזרתה.

זו לא היתה הפעם הראשונה שבה הודתה ירדן לישראל על שיתוף הפעולה ביניהן. עשר שנים קודם לכן, בשנת 1960, תכנן המלך חוסיין פעולת תגמול נגד סוריה לאחר ההתנקשות בראש ממשלתו. ב-14 בספטמבר הגיע שליח מיוחד לראש אמ"ן חיים הרצוג, ושאל מה תעשה ישראל אם תראה שירדן מדללת את כוחותיה בגבול בין שתי המדינות. ראש הממשלה דוד בן גוריון הבטיח שלא יאונה כל רע לממלכה השכנה.

מאז ועד היום משמשת ישראל המשענת ההגנתית עבור ירדן. השבוע הודה המלך עבדאללה כי היחסים עם ישראל הדוקים בצורה חסרת תקדים. זו היתה אמירה יוצאת דופן. ממשלת ישראל הקודמת לא היתה אהודה בעיניו של המלך, אולם אינטרסים חשובים יותר עומדים לפתחו. האיום המתמיד מכיוון סוריה הולך וגובר, ועבדאללה כבר נפגש עם נתניהו שתי פעמים בשבועות האחרונים. יש להוסיף על כך ולומר כי מל"טים של חיל האוויר הישראלי מפטרלים יומם ולילה מעל גבול ירדן-סוריה, ומעבירים דיווחים ישירים לצבא הירדני על הנעשה בשטח. אכן, אלה הם קשרים ביטחוניים חסרי תקדים.

למלך ירדן ישנן סיבות מובהקות לחשוש מאד. עדיין לא הוסר לגמרי האיום שהצבא הסורי יתקוף פתאום את ארצו כדי להסיט את דעת העם הסורי ממלחמת האזרחים המתחוללת שם. עדיין נשקף איום שטייס סורי לא יבקש לערוק כמו קודמו, אלא ירצה לנקום בירדנים בהטילו פצצות על אחת מעריהן. מאותה סיבה מצויים בבסיס רמת דוד שני מטוסי קרב המוכנים להזנקה מיידית אם יתקרב מטוס סורי לעבר ישראל. זוהי כוננות בדרגה אחת מתחת לעליונה, שהינה שהייה מתמדת באוויר, כמו בזמן מלחמת המפרץ.

איום עיקרי נוסף על בית המלוכה הירדני הוא קבוצות אסלאמיות מיליטנטיות, שנלחמות עתה נגד אסד ועלולות לחדור מסוריה כדי להפנות את נשקן אל עבר עבדאללה ולנסות ולהפיל את שלטונו הפרו-מערבי. אולם הסכנה הגדולה מכולן היא איבוד השליטה על הנשק להשמדה המונית שבידי סוריה.

הדבר יוצא הדופן השני שהתרחש השבוע באזורנו היה ההסכם המפתיע שהושג בין ממשלת טורקיה לארגונים הכורדיים. התקוממות הכורדית החמושה, שהחלה בשנת 1984, הסתיימה פתאום לפני כמה ימים בחוזה שלום נדיר שנסיבותיו נותרו עלומות.

המאורע יוצא הדופן השלישי והחריג מכולם הוא הפיוס בין ישראל וטורקיה, אחרי שנים מביכות מאד ביחסים בין שתי בנות הברית לשעבר. טורקיה דרשה כתנאים להתפייסות כי ישראל תסיים את המצור הימי על עזה (אוניית 'מרמרה' נשלחה כדי לפרוץ אותו); שישראל תתנצל בפומבי על הרג תשעת האזרחים הטורקיים, ושישולמו פיצויים במישרין למשפחותיהם. אולם האופק הקודר שנשקף מסוריה הגמיש מאד את תנאי הטורקים, עד שהם התיישרו, למעשה, עם תנאי ישראל. לבקשת אובמה, טלפן נתניהו לארדואן, הודה לו שוב על הסיוע הטורקי בכיבוי השריפה בכרמל, הביע צער על מות בני אדם בשל תקלה מבצעית, עשה זאת באופן לא פומבי, אמר שישראל תעביר כסף לקרן טורקית – שתחליט זו בעצמה אם להעניקו למשפחות ההרוגים, ותבע כי תבוטלנה 18 אלף שנות המאסר שהיו צפויות לגבי אשכנזי בכלא האקספרס הטורקי. ויחד עם זאת, הידקה ישראל את המצור על עזה כשהצרה אתמול את מרחב הדיג הימי. אבל היה זה מאוחר מדי עבור הכנפן השדי. מאידך, ידוע לי כי דבר לא השתנה בתפישת ההשתלטות של הקומנדו הימי על אוניות נוסעים. על ה'מרמרה' הנחיתו המסוקים את הלוחמים אחד-אחד במקום בקבוצה גדולה, ולכן היו חשופים ללינץ' עד שנאלצו לירות בתוקפים כדי להגן על עצמם. עד היום לא הכניס חיל הים הישראלי את שיטת "הכלוב" שמנחית ממסוק קבוצת לוחמים יחדיו. דומה כי שום דבר לא רוצה להילמד בצה"ל.

לטורקים היו אינטרסים כלכליים להפשיר את המתח הגואה עם ישראל. שדה גז עצום-מימדים המכונה בלוק 12 משתרע בגבולות המים הכלכליים של ישראל וקפריסין. הטורקים רוצים שקפריסין הטורקית תיהנה גם היא מאוצר טבע חשוב זה.

block_12

אבל האינטרס המיידי הוא הביטחוני. בעקבות המרידה העממית בסוריה, הולכת מדינה זו ומתפרקת, ואיש אינו מסוגל לחזות במדויק את תוצאותיה. האפשרות הטובה ביותר תהא שאסד יחליט להתפטר, ימצא לו מחליף זמני שמוסכם על הכול, והמדינה תעבור לידיים אחראיות. אבל זהו התרחיש הכי פחות סביר. תרחיש פחות-סיכויים נוסף הוא שצבא סוריה יתקוף בנשק כימי את עמו או מדינה שכנה. ואילו התרחיש הסביר ביותר הוא שסוריה תתפרק פתאום, ובאנדרלמוסיה שתשרור שם, איש לא יוכל לאבטח את הנשק הכימי, וזה עלול להיתפס בידי גורמי טרור. במצב כזה, ישנה סכנה מיידית שישתמשו בו בסוריה עצמה. בסבירות נמוכה יותר נשקפת סכנה למדינות השכנות: טורקיה, ישראל, ירדן, לבנון ועיראק. לארצות הברית אין כוחות התערבות באזורנו כיום. היא נזקקת לשיתוף פעולה של בנות בריתה, שהן גם שכנותיה של סוריה. אלה הן ישראל, טורקיה, ירדן, וכורדיסטאן המתהווה בעיראק. לשם כך חזינו השבוע בשלושה מקרים יוצאי דופן: הכרזה פומבית על שיתוף פעולה הדוק בין צבא ירדן לצבא הישראלי, הסכם פתאומי בין הכורדים בטורקיה לממשלה המקומית, והתפייסות בין שתי בנות הברית הצבאית לשעבר, טורקיה וישראל.

עדכון: ראש הממשלה נתניהו בישר הערב כי העילה להתפייסות עם טורקיה היתה החשש מאיבוד השליטה על מצבורי הנשק הכימי בסוריה.

מודעות פרסומת

בלוג בוורדפרס.קום.
Entries וכן תגובות feeds.