מהו מוצאו של כלב הבית?

03/02/2013 ב- 11:17 | פורסם בהספרייה המדעית | סגור לתגובות על מהו מוצאו של כלב הבית?

לפי המסופר, כשנשאל חוקר טבע מפורסם האם הוא מעודד מתהילתו הרבה, השיב הלה כי אם היו יודעים ההדיוטות עד כמה המדע דל בתשובות לסוגיות הפשוטות ביותר היה מתפוגג קסמו בהרף עין. כך למשל, כלב הבית מלווה את האדם במשך אלפי שנים, ועד היום אין איש יודע היכן בוית לראשונה, אימתי זה קרה וכיצד התרחש הדבר.

כלב הבית (Canis lupus familiaris) הוא תת-מין של זאב הבר. ניתן להניח כי בוית בהזדמנויות שונות, ולא רק פעם יחידה, וכי כל הכלבים הינם צאצאים של אוכלוסיות זאבים רבות. גם לאחר ביותם ודאי התערבבו עם זאבים פראיים לעיתים קרובות. לפי המאובן הקדום ביותר שנתגלה בסיביר בוית הזאב לראשונה לפני 33 אלף שנה, אך שושלתו נכחדה בעידן הקרח האחרון ואף אחד מצאצאיו אינו חי כיום. מועד זה הינו שנוי במחלוקת. מספר חוקרים טוענים שדמיונו של המאובן לכלב בן זמננו רק משקף וריאציה טבעית במורפולוגיה של הזאב ואינו מעיד על ביותו. לפיכך, המאובן הקדום ביותר של הכלב הוא זה שנמצא בישראל וגילו 11 אלף שנה. בנוסף, מחקרי דנ"א שבוצעו בכלבים מצביעים כי בויתו לפני 10 אלף שנה בדרום-מזרח אסיה ובמזרח התיכון.

הדעה הרווחת גורסת כי אבותינו נכרכו בקשר הדוק עם זאבים כשהללו נאספו במכוון בהיותם גורים כדי שישמשו לצורך שמירה וליווי בעת ציד. אולם לאחרונה הוצעה דעה אחרת שאי אפשר לשלול אותה. נתברר כי בניגוד לזאבי הבר יש לכלבים גנים לעיכול עמילן המצוי בדגן. מחד, יתכן כי אלה נבררו משום שהחקלאים הראשונים האכילו במזון עמילני את גורי הזאבים המאומצים. באותה אבולוציה מקבילה התפתחו גנים דומים אצל האדם בתקופה ההיא. מאידך, בשחר החקלאות הופיע פתאום משאב מזון חדש בדמות מזבלות, וקרוב לוודאי כי שם מצאו מקצת מן הזאבים חלק מצרכיהם התזונתיים, כגון בשר ומח עצם מעצמות מושלכות אך גם שאריות לחם ודייסה העשויים מדגנים. והם החלו לשהות בקרבת יישובי האדם מרבית הזמן עד שהתבייתו במרוצת הדורות ללא כוונה אנושית.

לגילוי זה שתי השפעות חשובות. ראשית, מגדלי הכלבים רשאים לתת להם מזון ביתי ולא לשאוף עוד להאכילם בבשר בלבד כדי לחקות את מזונם של הזאבים. שנית, חקר הגנום של  הכלב יוכל להועיל לבריאות האדם בעתיד. הכלבים ובני האדם חולקים את אותה הסביבה, ניזונים מאוכל זהה וסובלים ממחלות דומות. לכן, הכלב ישמש מודל מצוין להבנת הגורמים הגנטיים של מחלות אנושיות.

לקריאה נוספת:

Erik Axelsson, Abhirami Ratnakumar, Maja-Louise Arendt, Khurram Maqbool, Matthew Webster, Michele Perloski, Olof Liberg, Jon Arnemo, Ake Hedhammar & Kerstin Lindblad-Toh. 2013. The genomic signature of dog domestication reveals adaptation to a starch-rich diet. Nature 495: 360-364

Guo-dong Wang, Weiwei Zhai, He-chuan Yang, Ruo-xi Fan, Xue Cao, Li Zhong, Lu Wang, Fei Liu, Hong Wu, Lu-guang Cheng, Andrei Poyarkov, Nikolai Poyarkov JR, Shu-sheng Tang, Wen-ming Zhao, Yun Gao, Xue-mei Lv, David Irwin, Peter Savolainen, Chung-I Wu & Ya-ping Zhang. 2013. The genomics of selection in dogs and the parallel evolution between dogs and humans. Nature Communications 4, No. 1860

Olaf Thalmann, B. Shapiro, P. Cui, V. J. Schuenemann, S. K. Sawyer, D. L. Greenfield, M. B. Germonpré, M. V. Sablin, F. López-Giráldez, X. Domingo-Roura, H. Napierala, H-P. Uerpmann, D. M. Loponte, A. A. Acosta, L. Giemsch, R. W. Schmitz, B. Worthington, J. E. Buikstra, A. Druzhkova, A. S. Graphodatsky, N. D. Ovodov, N. Wahlberg, A. H. Freedman, R. M. Schweizer, K.-P. Koepfli, J. A. Leonard, M. Meyer, J. Krause, S. Pääbo, R. E. Green & R. K. Wayne. 2013. Complete Mitochondrial Genomes of Ancient Canids Suggest a European Origin of Domestic Dogs. Science Vol. 342, No. 6160: 871-874

Adam Freedman, Ilan Gronau, Rena Schweizer, Diego Ortega-Del Vecchyo, Eunjung Han, Pedro Silva, Marco Galaverni, Zhenxin Fan, Peter Marx, Belen Lorente-Galdos, Holly Beale, Oscar Ramirez, Farhad Hormozdiari, Can Alkan, Carles Vilà, Kevin Squire, Eli Geffen, Josip Kusak, Adam Boyko, Heidi Parker, Clarence Lee, Vasisht Tadigotla, Adam Siepel, Carlos Bustamante, Timothy Harkins, Stanley Nelson, Elaine Ostrander, Tomas Marques-Bonet, Robert Wayne & John Novembre. 2014. Genome Sequencing Highlights the Dynamic Early History of Dogs. PLOS Genetics.

מודעות פרסומת

בלוג בוורדפרס.קום.
Entries וכן תגובות feeds.