תחזית: מי יהיה שר הביטחון הבא?

10/12/2012 בשעה 13:56 | פורסם בענייני דיומא | סגור לתגובות על תחזית: מי יהיה שר הביטחון הבא?

אחרי שנימקתי מדוע נתניהו יצרף רק את תנועתה של ציפי לבני לממשלתו הבאה, ויותיר באופוזיציה את הבית היהודי ומפלגת העבודה, נותר עתה לתהות מי יירש את תפקידו של אהוד ברק, אם בכלל.

רוב הפרשנים הפוליטיים מאוחדים בדעה הכללית כי נתניהו ימנה לשר ביטחון רק אישיות שתרצה כמותו לתקוף באיראן. זוהי דעה שגויה. פוליטיקאים לעולם חושבים קודם כל על עצמם לפני שהם חושבים על סביבתם. הקדנציה השנייה של נתניהו ארכה ארבע שנים באופן נדיר. קרוב לוודאי שהבחירות הבאות בתור לכנסת תיערכנה בעוד שנתיים. לפיכך, נתניהו יפעל בקדנציה השלישית שלו מתוך עיקרון ראשי – להיבחר גם לקדנציה הרביעית. על סמך עיקרון זה הוא יבקש למנות את שר הביטחון הבא.

אתייחס רק לארבעת המועמדים הראשיים ששמותיהם מוזכרים שוב ושוב באמצעי התקשורת: אביגדור ליברמן, אהוד ברק, משה יעלון וגבי אשכנזי.

על פי ההסכם שנערך בין הליכוד לישראל ביתנו רשאי אביגדור ליברמן לבחור בכל תפקיד שירצה בממשלתו הבאה של נתניהו. קרי, הוא יתלבט בין משרד האוצר, משרד החוץ ומשרד הביטחון. נתניהו לא ירצה שליברמן ישמש כשר ביטחון בגלל היעדר האמון בציבור כלפי חוסר ניסיונו לכהן במשרה חשובה זו. נתניהו גם ייאלץ להפקיד בידיה של ציפי לבני את משרד החוץ, מפני שאותה מעניינת רק משרה מדינית שתוכל להשפיע בה. אחרת, תנועתה לא תצטרף לממשלת נתניהו הבאה. לפיכך, ליברמן יהיה, כנראה, שר האוצר הבא. אין סיבה מהותית שלא ירצה במשרה נחשקת זו. הוא יודע כי יהיה שר בעל עוצמה רבה, ושיהיה בכוחו לבצע שינויים מפליגים במשק בהתאם למשנתו הכלכלית. די בהבל פיו כדי לכופף פירמידות שנבנו על כרעיים.

אהוד ברק לא יהיה חבר בכנסת הבאה משום שכוחו הפוליטי נעלם, ומשום כך גם הכריז לאחרונה כי עומד הוא לפרוש מן הפוליטיקה. בנימין נתניהו יוכל למנותו מחדש כשר ביטחון, ואולי כך יעשה באמת, אם כי שום תועלת פוליטית לא תצמח לו ממעשה זה.

שאיפתו הגדולה ביותר – לעת עתה – של משה יעלון היא להתמנות לשר הביטחון. זוהי הכמיהה בהא הידיעה של כל רמטכ"ל לשעבר. לנתניהו לא תצמח שום תועלת פוליטית ממינוי שכזה. להיפך, בתפקיד שר הביטחון יצבור יעלון לעצמו עוד עוצמה פוליטית, ואפילו לא יהיה די בה כדי לגבור על נתניהו בקרב של ראשות הליכוד, הוא יוכל בכל זאת להחלישו. יעלון אינו צריך להצטייר כאלטרנטיבה לנתניהו כדי להכתיב לו חלק מרצונותיו. די אם ייתפש כבר סמכא האולטימטיבי על מנת להתנגד לנתניהו במגוון נושאים, חשובים ובלתי חשובים. בקצרה, יעלון עלול למרר את חייו של נתניהו.

גבי אשכנזי, אילולא הצינון האזרחי שנכפה עליו, אמור היה להוביל את מפלגת העבודה בבחירות הקרובות. זו היתה תוכניתם של עופר עיני, עמיר פרץ ובנימין בן אליעזר. אשכנזי אמור היה לרשת את אהוד ברק לאחר שהיה מסולק מתפקידו כיו"ר המפלגה. אבל המון מים זרמו בירקון מאז. ברק נטש את המפלגה לפני כן, והצליח בעזרת נתניהו למנוע בכנסת את שינוי חוק הצינון. אצל גבי אשכנזי, רשימת העבודה לכנסת אולי לא היתה הקבוצה שאפשר לארגן איתה הפגנה מחר בבוקר, אבל זו היתה קבוצה שאפשר לנהל איתה את המדינה. עתה היא מורכבת משבט הצופים ומעיתונאים שדרך קבע הצביעו למפלגות הערביות. אין להם עתיד בה, משיפוג צינונו של אשכנזי. הוא ירצה להשיב את מפלגת העבודה ליושנה, ודרך כך גם להנהגת המדינה. נתניהו יודע זאת. הוא מזהה את אשכנזי כיריבו הקשה ביותר. לכן, סילק אותו מדרכו בבחירות הקרובות, והוא ינסה להזיזו הצידה גם לקראת הבחירות שלאחריהן. לשם כך, הוא יבקש לתקן את חוק הצינון ויציע לגבי אשכנזי את תפקיד שר הביטחון. רק ממינויו יפיק נתניהו תועלת פוליטית רבה. האישים האחרים עלולים להסב לו נזקים. ואילו גבי אשכנזי יהיה מסונדל למשרדו ולא יוכל פתאום להתמודד על ראשות העבודה. גם הוא ודאי יודע שהציבור אינו חובב זגזגנים.

Advertisements

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.