יש להוקיר את דפני ליף על יושרתה

24/10/2012 ב- 19:47 | פורסם בענייני דיומא | סגור לתגובות על יש להוקיר את דפני ליף על יושרתה

היו לי כמה שיחות אל תוך הלילה עם דפני ליף בקיץ 2011. בדרך כלל היא היתה הצד הקשוב. לא היה לה רבות לומר. גם יכולת הביטוי שלה היתה פשוטה למדי, וניכר היטב שאין לה מושג על מה מדברים עימה. זוכרני כיצד במהלך שיחה ערה שניהלתי עם יונית מוזס על ניאו-ליברליזם וקפיטליזם, ניסתה דפני ליף להשתלב גם כן, ואני השקטתי אותה בחוסר נימוס מפני שאיבדתי סבלנותי כלפי כושר תפישתה. אבל היה בה תום, בדפני ליף. אמרתי לה זאת פעמים רבות.

את סתיו שפיר אי אפשר היה לסבול מן ההתחלה, כי בניגוד לדפני ליף היא היתה ערמומית וחלקלקה, וברור היה שתנצל את פרסומה בכלי התקשורת לצרכיה הפרטיים. ידעתי אז שהשאיפות שלה הן להרוויח כסף על חשבון השכבות החלשות. ודאי שלא יכולתי לדעת כי דפני ליף תדחה כל הזמנה להצטרף למסגרת מפלגתית, אבל אפשר היה לנחש זאת, ולכן לא היתה זו הפתעה עבורי כשסירבה לכל הפוליטיקאים שחיזרו אחריה.

אני מאמין באמת בדרך שמתווה דפני ליף כיום. אמרתי לה זאת השבוע. אני סבור כמותה שרק תנועה חוץ-פרלמנטרית תוכל לשנות את המבנה הכלכלי בישראל. ביבי נתניהו לא נבהל מחברי האופוזיציה כפי שרעד כולו מפחד מן המאהלים שצצו בכל גינה רעננה. גם בכנסת הבאה, ראש הממשלה ימשיך להתייחס כמו לאוויר אטום אל שלי יחימוביץ' ואל הטרמפיסטים במפלגת העבודה. מתנועה עממית שתציק לו מחוץ למשכן הכנסת הוא יילחץ גם יילחץ, ויבצע את השינויים הנדרשים למען ציבור החלכאים ומעמד הביניים. יש לזכור כי ועדת טרכטנברג לא קמה בגלל נבחרינו בכנסת. היא הוקמה רק בשל הפגנת הכוח שהציג העם.

מודעות פרסומת

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.