בשורה מרה לאנטומולוגים: אי אפשר לחלץ דנ"א מחרקים עתיקים הלכודים בענבר

12/10/2012 ב- 09:30 | פורסם בהספרייה המדעית | סגור לתגובות על בשורה מרה לאנטומולוגים: אי אפשר לחלץ דנ"א מחרקים עתיקים הלכודים בענבר

ב'פארק היורה', הסרט הפופולרי שבוים על פי ספרו של מייקל קרייטון, מתואר מנהל קרן השקעות בעסקי הגנטיקה, שהתעניין מאד בדינוזאורים. הוא סבר כי ניתן לחלץ את הדנ"א של זוחלים פרהיסטוריים באמצעות איסוף דמם, שהצטבר בבטן יתושים שעקצו אותם, ולאחר מכן נלכדו בשרף עצים והשתמרו בצורתו המאובנת הקרויה ענבר. בסרט הוא מצליח להפוך את התיאוריה לכדי מעשה. הדינוזאורים קמים לתחייה, ויצירתו של סטיבן ספילברג נעשתה לרווחית ביותר בהיסטוריה בזמנה. עתה התברר כי הדבר הוא בלתי אפשרי. לדנ"א יש זמן מחצית חיים של 521 שנה בלבד. בכל תקופה כזאת תתפרק מחצית מכמותו, עד שייעלם כליל לאחר 6.8 מיליון שנה. לעומת זאת, הכחדת הדינוזאורים התרחשה לפני 65 מיליון שנה.

המחקר ששלל את שיבוט הדינוזאורים בוצע ב-158 עצמות רגליים של מואה, עוף ענק שנכחד בניו זילנד. גילן נע בין 600-8000 שנה. לאחר שמתו התאים, החלו האנזימים לפרק את הקשרים בין הנוקליאוטידים, ומיקרואורגניזמים זירזו את ריקבונו של הדנ"א. אולם, בטווח הארוך, הריאקציה עם המים היא שאחראית לרוב הקשרים המפורקים. המים מצויים כמעט בכל מקום, ולכן הדנ"א המצוי בעצמות קבורות צריך להיעלם בשיעור קבוע. קביעת השיעור הזה היתה קשה למציאה מפני שנדיר למצוא עצמות של פרטים רבים מאותו מין שהדנ"א השתמר בהן בתנאים דומים. בלעדיהן אי אפשר לבצע השוואות משמעותיות. תנאים סביבתיים משתנים כגון טמפרטורה, חמצון ומידת הפגיעה המיקרוביאלית, משנים את קצב תהליך הריקבון. ברם, עצמות המואה נמצאו בשלושה אתרים המרוחקים 5 ק"מ זה מזה, בתנאי שימור כמעט זהים, ובטמפרטורה של 13.1 מעלות צלזיוס.

החוקרים הגיעו גם למסקנה כי בטמפרטורה אידיאלית של 5 מעלות צלזיוס מתחת לאפס, יחדל הדנ"א המשומר להיות קריא אחרי 1.5 מיליון שנה, כשגדיליו הנותרים ייעשו קצרים מדי מכדי שיספקו מידע משמעותי. זוהי בשורה מרה לאנטומולוגים החולמים, ובראשם ג'ורג' פוינר. הרעיון שלו לחלץ דנ"א של דינוזאורים מחרקים משומרים בענבר הוא ששימש את מייקל קרייטון בכתיבת ספרו. לא רק חלומם של אוספי הענבר נגוז, אלא גם התקווה הנושנה לחלץ דנ"א מביצים מאובנות של זוחלים קדמוניים.

בינתיים יכול פוינר להתנחם בממצאים לא פחות מרתקים. לאחרונה תיאר במאמר חדש מאורע יוצא דופן בהשתמרותו: עכביש, שעט על צרעה שנפלה ברשתו לפני מאה מיליון שנה, "קפא בזמן". הטורף וטרפו נלכדו בטיפות שרף שצנחו עליהם במפתיע. לדברי האנטומולוג, האימה שחוותה הצרעה מתועדת לנצח.

לקריאה נוספת:

Morten Allentoft, Matthew Collins, David Harker, James Haile, Charlotte Oskam, Marie Hale, Paula Campos, Jose Samaniego, Thomas Gilbert, Eske Willerslev, Guojie Zhang, Paul Scofield, Richard Holdaway & Michael Bunce. 2012. The half-life of DNA in bone: measuring decay kinetics in 158 dated fossils. Proceedings of the Royal Society B

George Poinar Jr & Ron Buckley. 2012. Predatory behaviour of the social orb-weaver spider, Geratonephila burmanica n. gen., n. sp. (Araneae: Nephilidae) with its wasp prey, Cascoscelio incassus n. gen., n. sp. (Hymenoptera: Platygastridae) in Early Cretaceous Burmese amber. Historical Biology: An International Journal of Paleobiology, Vol. 24, Issue 5: 519-525

מודעות פרסומת

בלוג בוורדפרס.קום.
Entries וכן תגובות feeds.