רגע בחיים: הבחירות לכנסת ב-29 במאי 1996

11/10/2012 ב- 20:44 | פורסם במעגלים מתכלים | סגור לתגובות על רגע בחיים: הבחירות לכנסת ב-29 במאי 1996

ביום הבחירות לכנסת ה-14 נשלחתי מטעם מפלגת העבודה לשמש יושב ראש קלפי באחד מבתי הספר בקרית שלום. בשעת צהרים מאוחרת הגיע איש מבוגר להצביע. הוא הציג בפניי את תעודת הזהות שלו. שמו היה אברהם פלדמן. ניחשתי מיהו היה. אחרי כן מוטל היה לאתר את שמו ברשימותיי שהיו מסודרות לפי האלפבית העברי. ביצעתי את מלאכתי בדממה. פתאום הופיע שמו לנגד עיניי, וגם שמו של צבי פלדמן היה שם. הבטתי באב בשתיקה. גם הוא הביט בי. הוא ידע ואני ידעתי, ולא דיברנו בינינו. רק הבטנו אחד בעיני השני במשך כמה שניות. היה זה רגע מרגש מאד. רציתי להגיד לו לפני שיצא מן הכיתה כי בבחירות הבאות לבטח יגיע גם הבן שלו… להצביע. אבל שתקתי. למחרת סיפרתי על כך לאימי. טלפנתי לר'. לא בירכתי אותה על זכייתו של נתניהו. היא תמכה בו. רציתי לספר לה על פלדמן, אבל שתקתי. לבסוף לא אמרתי דבר. היא צחקה על כך שמקורבי פרס הלינו כי הליכוד ניצח בפער קטן בזכות קולות המתים (בשנת 1996 היה האינטרנט בחיתוליו. להלן מקרה דומה שתועד בבחירות שנערכו בשנת 1999).

רס"ל צבי פלדמן נעדר מיום ה-11 ביוני 1982. הייתי תלמיד בבית ספר יסודי בעיבורי יד אליהו. עודני זוכר את מורת הרוח בשבוע ההוא על נפילת השבויים, את ההלם. הלכתי אל שרוליק, החבר שלי שהתגורר עדיין בבניין שגרתי בו לפני כן. בקומה שמעל ביתי לשעבר גר טייס קרב, ואמא שלו, בלה שמה, היתה מודאגת מאד מן המלחמה שנפתחה פתאום. שכנה אחרת, יהודית שמה, שמחה לראותי. היא קיוותה בשחוק שאלוהים לא יעניש את בלה בגלל מנהגה לטגן בצל ביום כיפור. צחקתי מאד. לא שכחתי את קול צחוקנו בחדר המדרגות עד היום. האווירה המתוחה התאדתה כליל.

הערה: זהו רק צירוף מקרים ששמי הוא יהודה בלו, ולשכנותיי קראו בלה ויהודית. הסיפור הוא אמיתי, כמובן, ככל סיפוריי. משפחתי גרה בקומה הראשונה. יהודית, אחיה ואימם גרו גם כן בקומה הראשונה. בלה ושני בניה גרו בקומה השנייה. באותה קומה גם גר הרב ששימש מוהל בברית המילה שלי. ששה ילדים היו לו. בקומה השלישית גרו שרוליק ונעמי, שהיו חברי הילדות שלי. רונית ואודי שהיו גם חבריי גרו בבניין מצד הכניסה השנייה. גידי וקובי, שני חברים נוספים, גרו בבניין שמאחורי ביתי. עם גידי ורונית המשכתי ללמוד עד כתה י"ב בבית הספר התיכון. ימים מעניינים היו ימי הילדות. אוכל להעיד שאישיותי התעצבה אז.

מודעות פרסומת

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.