האם נכונה הטענה כי ישיבות סורא ופומבדיתא נסגרו בגלל ירידת שלג בבגדד?

29/09/2012 בשעה 22:07 | פורסם בהמדור לשירות הציבור | סגור לתגובות על האם נכונה הטענה כי ישיבות סורא ופומבדיתא נסגרו בגלל ירידת שלג בבגדד?

לא מכבר יצא לאור באנגלית ספרו המסקרן של רוני אלנבלום, פרופסור לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית. בתרגום ללשוננו הוא קרוי 'התמוטטות מזרח הים התיכון: שינוי אקלים ודעיכת המזרח, 950-1072', ובו תיאר אלנבלום את הקשר לכאורה בין שינויים פוליטיים חריפים שהתחוללו בתקופה זו לבין תנודות לא פחות חריפות באקלים שהשתרר אז במזרח התיכון. לדידו, תנודות אלה השליכו על מידת התמורות הכלכליות, ואלה השפיעו על דרגת היציבות החברתית, וכשזו התערערה באו הפיכות, חילופי שלטון ותפניות היסטוריות. גם אריה איסר ומתניה זהר דנו בסוגיה המעניינת בספרם 'והרעב כבד בארץ: שינויי אקלים והשפעתם על ההיסטוריה של ארצות המקרא'.

בכלל, אין חדש תחת השמש. בדור האחרון שב ונחקר לפרקים קשר מרתק זה עבור תקופות שונות בדברי הימים. אך זהו חידוש מרענן. בדורות הקודמים התמקד מחקר ימי הביניים בדת ובפוליטיקה, ובגלל נתונים חסרים או לקויים נמנע הדיון בתנאי הצריכה ובקשרים הכלכליים. גם עתה יש מעט חומר שניתן לעבוד איתו, והגישה היא דטרמיניסטית בעיקרה, לדוגמא: כלכלה מבוססת על גידול צמר => האקלים משתנה ונעשה חם מדי => צריכת הצמר יורדת => הכלכלה קורסת => העם הממורמר מתחיל במהומות => השלטון נופל!

בהודעות לתקשורת צדה את עיניי טענתו החדשה של אלנבלום לפיה נחתמה תקופת הגאונים בקורות עם ישראל בגלל ירידת שלג בעיר אשר בה פעלו. התפלאתי על כך מאד. ספרו אינו מצוי עדיין ברשותי, ואינני יודע מהם המקורות ששימשו אותו. לדבריו, הוא הסתמך רק על תעודות היסטוריות. אחת מהן ודאי מוכרת לי. אלנבלום מספר על ירידת השלג בבגדד בשנת 1038, אשר אודותיה ידעתי אף אני מפי גרגורי בן עברי (Gregory Bar Hebraeus) שחי במאה ה-13 וחיבר כרוניקה מימי אדם וחוה ועד אחרית שנותיו. אך בניגוד לפרופ' אלנבלום, מעולם לא עלה בדעתי לקשר תופעת מזג אוויר יוצאת דופן וקצרת-מועד זו לתהליך ההתנוונות הממושך שהביא לסגירת סורא ופומבדיתא – שתי הישיבות שישבו בבגדד וראשיהן כונו גאונים.

הכרוניקאי דיווח על שלג כבד שירד בבגדד, הצטבר על הקרקע ונשאר בה במשך ימים. אחרי כן, בחודש דצמבר שרר קור עז מאד והמים נותרו בקיפאונם ששה ימים ברציפות. להלן תרגום דבריו לאנגלית:

And in the year of the ARABS four hundred and thirty (AD. 1038), snow fell in BAGHDAD, and it stood about a span (i.e. was a span deep), and it remained for days in the bazaars. And after this, in the month of KINON (DECEMBER), there came intense cold, and the waters froze for six days.

Chronography: The Kings of the Arabs – The Kingdom of the Saljuks in Persia. Translated by E. A. Wallis Budge.

אלנבלום מספר כי מחירי המזון בבגדד התייקרו עד מאד בגלל אובדן היבול, לאחר מזג האוויר הקיצוני. התושבים הגיעו לחרפת רעב וכדי לשרוד החלו לפרוע חוק. בין הניזוקים מן האנרכיה היו יהודי העיר. לפי דעת אלנבלום היה הנזק גדול דיו בכדי לעצור תקופה בדברי ימי עמנו: ישיבות סורא ופומבדיתא לא יכלו עוד להתקיים. תמו ימי הגאונים.

אלנבלום מסתמך על שתי הנחות עוקבות: א. בשנת 1038 ירד שלג מזיק בבגדד. ב. הנזק היה בלתי נסבל. כתוצאה מכך נסגרו הישיבות. ברם, מאין לו לדעת האם באמת ירד שלג בעיר ומאין יודע הוא מה היתה כמותו. אלנבלום, לפי ידיעותיי, יכול היה להסתמך רק על מקור אחד – על דברי גרגורי בן עברי שנולד בטורקיה, ולא בבבל, 188 שנה אחרי ירידת השלג המדוברת. אלנבלום סבור, כמובן, כי לפני אותו כרוניקאי עמדו מקורות קדומים יותר ואותנטיים. בניגוד אליו, אינני סבור שרצוי להסתמך על מקור אחד בלבד, אפילו היה בן התקופה, ומקורו של אלנבלום כתב את הדברים כמעט 240 שנה לאחר המאורע הנזכר. על סמך אי-הוודאות הזאת מצליח אלנבלום לאמוד את הנזק הכלכלי שנגרם לעיר, ובעיקר ליהודים. הכיצד? אין אלא להניח כי אלנבלום נדרש לשיקולים ספקולטיביים.

לא הייתי מטריח עצמי לבדוק כמה שלג נערם בבגדד, אם לא הייתי יודע מדוע נסגרו שתי הישיבות המפורסמות. אלה ישבו תחילה בערים פומבדיתא וסורא, אבל מסוף המאה ה-9 חדלו ראשי הישיבות, הגאונים, להתגורר בהן. הם קבעו את מקום משכנם בבגדד, בצד מושבם של ראשי הגולה. רצו הם להיות חשובים כמותם. בפועל, ישיבות סורא ופומבדיתא נתקיימו מאז בבגדד.

במשך כל הזמן הזה, עד סגירתם בשנת 1040, לא חדלו להתקוטט ביניהן שתי הישיבות על יוקרה ומיני כיבודים, וככל שרבו הכיבודים, החלו להתגלע חיכוכים ולצוץ מריבות בתוך הישיבות עצמן כדי ליהנות מן ההטבות, כוח ההשפעה והשררה. בצד תהליך החורבן הפנימי, הופיעו בתפוצות מרכזים חדשים לתלמוד תורה, וככל שהללו פרחו והתעצמו, פסקה תלותם בשתי הישיבות שבבגדד. בספרד נפתחו מרכזי תלמוד גם בעידוד חוגי השלטון מבית אומיה שלא רצו כי ליהודים יהיה קשר לבבל, שם שלטו יריביהם מבית עבאס. משנחלשה הזיקה והתרופפו הקשרים, דעכו עוד יותר ישיבות סורא ופומבדיתא המסוכסכות ביניהן. התרומות פסקו מלהגיע והן התרוששו. כשאבד כוחן ונעלם חוסנן הפוליטי, באו הגזירות מטעם השלטונות. לא היתה להן עוד תקווה. קץ תקופת הגאונים היה בלתי נמנע.

ברם, בבגדד המשיך להתקיים מרכז תלמוד גדול וחשוב חרף השלג של שנת 1038. ישיבת בגדד נפתחה במקומן של סורא ופומבדיתא. הבעיה שהיתה להן מעולם לא היתה בעיה כללית, כפי שהגדיר אותה אלנבלום. היא היתה בעייתן הפרטית בלבד. כששתיהן נסגרו, נפתחה ישיבה חדשה, וכל התלמידים והמורים עברו מהן אליה. אם היתה זו בעיה כללית, לא כך היתה נרשמת ההיסטוריה. על דברים אלה יש להוסיף כי שלג כבד ירד בבגדד גם בשנת 926 ובשנת 1007. נשאלת השאלה כיצד מסביר אלנבלום את העובדה כי בשתי הפעמים הללו לא נסגרו הישיבות.

לפיכך, אני ממליץ לדחות את טענתו החדשה של פרופ' רוני אלנבלום. כמו כן, באופן כללי אני ממליץ להסתמך על ממצאים אקלימיים מתקופות קדומות שניתן לבדוק אותם בימינו, ולא להסתפק בטקסטים מאותן שנים, אשר לרוב הינם מקוטעים, מועטים מדי ומפוזרים. ניתן לחשוב, למשל, על תופעת אקלים רחבת היקף כמו הרמה הסיבירית שמשפיעה על מזג האוויר ממונגוליה, דרך ישראל ועד איטליה, ונותנת את אותותיה בטבעות העצים. אין זה קושי רב למצוא טבעות עצים מזמנים רחוקים בכל האזורים העצומים הללו. את מידת אמינותן ניתן לברר בהשוואה לידע שנצבר במהלך המאה ה-19. ישנו תיעוד רב של דיווחים עות'מאניים על תקופת קור ארוכה במחציתה השנייה, ואם טבעותיו של עץ עתיק מציגות אותה, אזי ניתן להסתמך עליהן גם ביחס למזג האוויר ששרר לפני אלף שנה.

ככל שהצלבת המידע תהיה מגוונת יותר, כך יהיה לטענה משקל רב-ערך יותר. ממצאים כאלה ידועים לחוקרי האקלים הקדום ויש להיעזר בהם, כפי שעושים מדעני הטבע בכותבם על ההיסטוריה האנושית. אם אין ממצאים כאלה, ניחושו של מחבר הספר, אף על פי שנשען על שכלו, אינו שונה מניחושה של קוראת בקפה. בסופו של דבר, מיזוג חד-מימדי כפי שיצר אלנבלום מקרעי היסטוריה נדחק במהרה לשוליים אם אינו מגובה בממצאים משלימים, ואילו סינתזה רב-מימדית כפי שיצר חוקר הטבע ג'ארד דיימונד ממשיכה להשפיע על דור שלם של מלומדים.

מודעות פרסומת

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.