מדוע כמה אשכנזים מעיתון מסוים אינם מפסיקים לכתוב על השואה כשהדבר נוח להם?

22/09/2012 בשעה 18:53 | פורסם בענייני דיומא | סגור לתגובות על מדוע כמה אשכנזים מעיתון מסוים אינם מפסיקים לכתוב על השואה כשהדבר נוח להם?

לאחרונה, בעיתון מסוים, כתבים שמוצאם באשכנז אינם חדלים לספר לנו על היותם בני פליטים, שהוריהם האומללים מצאו שערים סגורים לפניהם בכל פינת ארץ אשר הגיעו אליה. אותם בני אשכנזים מתענגים על סיפורי הפליטות של אבותיהם, כאילו יהודי המזרח לא היו פליטים גם כן; כאילו יהודים בארצות ערב לא נרדפו וגורשו בגלל דתם. כאילו חלקם לא נספה אף הוא בשואה. מיהם אותם בני אשכנז מעיתון זה?

ישנו מחקר מאלף – ומחריד – על גורלם של יהודי חבל ארץ אחת בתקופת מלחמת העולם השנייה, לפיו התברר כי גברים מן הקהילה הספרדית נעשו פרטיזנים ונלחמו ביערות הנשירים נגד הצורר הגרמני, ואילו האשכנזים נכנעו ללא תנאי, ומיעוטם שרד במחנות ההשמדה מפני ששימשו עוזרים נאמנים לנאצים כשהללו רצחו את הפרטיזנים והורו לשרוף אותם. מאוחר יותר עלו השורדים ארצה, התעשרו מן הפיצויים ששילמה גרמניה המערבית, ולא סיפרו לאיש על עזרתם בהכחדת בניה האמיצים של הקהילה הספרדית. האמת הידועה על יהדות אותה ארץ נרשמה מפי שבויים נאציים. לדידם, מנקודת הראות של עם ישראל, היהודים "הרעים" – ששיתפו פעולה עם הגרמנים – שרדו במלחמה, ואילו היהודים "הטובים" – שלחמו בגרמנים – הומתו בתאי ההשמדה וגופותיהם הובלו למשרפות. שני השלבים האחרונים לא יכלו להתבצע ביעילות ללא עזרת משתפי הפעולה. הם פיתו בדברי הרגעה את הקרבנות לפני השמדתם, והופקדו על שריפתם. ללא סיוע מורכב זה, לא היתה מתנהלת מכונת ההשמדה ביעילות כה רבה, מפני שהגרמנים ובני בריתם סבלו ממחסור חמור בכוח אדם בגלל המערכה שהתנהלה במזרח.

הספרדים האמיצים, לא רק שאינם עשירים או עניים מהם, אלא שהם אינם עוד קיימים. אחרי שסייעו בהשמדתם, התפנו לא מעטים מעולי אשכנז מאותה ארץ להתעמר ביהודים המזרחיים שבאו ארצה חסרי-כול. היום אי אפשר להסביר את ההתעמרות הזאת ללא התייחסות לגזענות הטבועה בהם. אלוהים עדי שבכל ימות חיי לא נתקלתי ביהודים גזעניים יותר מהם – הם ובניהם ובני-בניהם. הדבר השנוא ביותר עליהם הוא עור כהה משלהם. לדידם, עור שחור הוא צבעו של אדם נחות.

כשאתם קוראים את דברי התוכחה של כתבי העיתון ההוא על התאכזרות הישראלים לגורלם של האפריקנים המתדפקים על גבולותינו, ראוי שלא נשכח כי חלק מאבותיהם לא היו פליטים באמת, אלא שיתפו פעולה עם הנאצים בהשמדת הספרדים בעלי העור השחום. יש האומרים שפעלו בהסתייגות פחותה יותר, כי מאוחר יותר לא יכלו לסבול את נוכחותו של בן עדות המזרח לאורך זמן, אך מפני שכסותו החיצונית אינה בהירה כשלהם. האמת שאין מדברים עליה היא שהרוע קינן גם בלבבות מקצת מן היהודים. אין הוא תכונה המאפיינת גרמנים בלבד.

רוב-רובם של האשכנזים בישראל אינם כמותם. הוריהם היו פליטים באמת, והם ובניהם חפצי חיים. הם אינם נטועים בשמאל הרדיקלי מפני שמצאו בציונות את המענה לסוגיית הפיתרון הסופי שחיפש היטלר. הם ציוניים מפני שהינם מאמינים כי כך תימנע ההשמדה מצאצאיהם. במדינת ישראל הם מצאו את מבטחם. ואילו בשמאל האנטי-ציוני נגלה אשכנזים שמשתפים פעולה עם אויבי ישראל תמורת שלמונים והטבות, כפי שהוריהם סייעו לנאצים תמורת השארתם בחיים. את מעשי הוריהם ניתן לתפוש בשכלנו, אבל לא למחול עליהם, מפני שביצר ההישרדות מדובר. אך עתה עסקינן בתאוות בצע מהולה במחלת נפש העוברת מדור לדור.

אף אשכנזי מכתבי העיתון ההוא, שמספר על הפליטים, אינו מחבב באמת את מראהו של העור השחור. אף אחד מהם אינו מתעניין ברצינות באדם שנושם מתחת לחזות הכהה. אנשי השמאל הרדיקלי רוצים בהבאת האפריקנים ארצה מסיבה אחת ויחידה: הם רוצים לסתום את הגולל על פרק הציונות. הם רוצים שמהגרים אפריקנים רבים ככל האפשר יסייעו במימוש חלומם הכמוס, שהוא יצירת מדינת כל אזרחיה – מדינה שלא תוכל להבטיח את שלומם של היהודים בעתיד. הפוסט-ציוניים אינם דואגים לעתידנו. אבל, הם דואגים לעתיד בניהם וסומכים עליהם שישתפו פעולה עם נאצים חדשים, כפי שאבותיהם נהגו במלחמת העולם השנייה. הם סומכים על בניהם שיוכלו לשרוד באמצעות בגידה, בשעה ששאר היהודים יושמדו. הם מועידים לצאצאיהם תפקיד של בוגדים.

אינני אשכנזי, אבל הנני קשוב לאשכנזים ציוניים ששואלים מדוע דווקא בני עדתם מהווים את מרבית עוכרי ישראל. מדוע דווקא הם? מדוע בניהם של יהודים, שעברו את מוראות השואה, שמחים לשתף פעולה עם אויביה של ישראל באירופה? מדוע דווקא הם?

אסור לנו לשכוח את שיתוף הפעולה של מקצת מיהודי אשכנז בחיסול עמנו. אסור לנו לשכוח כי בין שורדי התקופה הנוראה ההיא נמצא את רובם ככולם; והם רבים באופן יחסי מפני שהפרטיזנים הספרדיים והאשכנזים טהורי-הלבב בחרו למות במקום לשתף פעולה עם צוררי היהודים. חלק לא מבוטל מניצולי השואה אינם ניצולים באמת. חלק לא מבוטל מהם היו צולים. הם סייעו בצליית בני עמם כדי להציל את נפשם.

עתה באים כמה מבניהם של צולי השואה ומטיפים לנו מוסר ודרך ארץ. לא רק שהוריהם, צולי השואה, התחזו לניצולי שואה, הם גם מעזים לדבר בשמם של הכמעט-נטבחים. הם תובעים מאיתנו להכניס ארצה מיליוני אפריקנים, והם תובעים זאת בשם הניצולים. הם לא חדלים לפטפט על השואה כשהדבר נוח להם, אבל כאשר בנימין נתניהו, ראש ממשלתנו, הביע דאגה עמוקה ממאווייה הגרעיניים של איראן וכרך אותם בלקח השואה, מיד השתוללו כמה מכתבי העיתון ההוא והתרעמו על שזירה זו. הם טענו בלהט כי בשום פנים ואופן אסור להשתמש בזכר השואה לצורך זה, אבל הם עצמם אינם מפסיקים לדבר על לקח השואה, בכדי שיוכלו להחדיר ארצה עוד ועוד אפריקנים. הם עצמם אינם חדלים לדבר על השואה בהקשר זה, מפני שאנשי השמאל הרדיקלי מייחלים לשואה נוספת – שואת המדינה היהודית.

כולנו בני עם אחד, בארץ ובעולם – יהודים צברים, גרמנים, תימנים, אתיופים, רוסים, אמריקנים, ועוד עשרות גלויות. מאז ומתמיד היינו פליטים. יהודי רוסיה ברחו לארצות הברית במאה שעברה, ושאריתם עזבה לישראל כשהתפרקה ברית המועצות. יהודי אתיופיה הלכו ברגל ממולדתם כדי לדרוך בארץ הקודש, ויהודי גרמניה נמלטו מן המשרפות שהקימו עבורם שכניהם. אנו והורינו היינו פליטים, וזכותו של פליט יהודי מגדות החידקל אינה פחותה מזכותו של פליט מארצות אשכנז להטיף מוסר.

כפליטים וכבני פליטים עלינו להיות קשובים תמיד לסבלותיהם של בני עמים אחרים. גם ארצנו צריכה להשתתף במאמץ העולמי למיגור הסבל האנושי, ואם ישנם אנשים הטוענים שהינם פליטים, מוטל עליהם לא להסתנן ארצה מבעד להרי אילת, אלא לבקש כדין את בקשתם במעבר הגבול הרשמי בין מצרים לישראל בעיירה טאבה, או במשרדי השגרירות שלנו בקהיר. על פי מכסה שתקבע המדינה, נוכל לשכן בארצנו פליטים אמיתיים, ולא מהגרי עבודה שמתחזים להם. דבר שכזה ודאי לא עולה בקנה אחד עם שאיפותיהם הנבזיות של האנטי-ציוניים. העובדה שמחצית האריתראים במולדתם הינם נוצריים, אך אלה שמסתננים ארצה הם ברובם מוסלמים (לפי נתוני רשות ההגירה), מצביעה היטב על המגמה לרצות בההשמדת ישראל.

סלחו לי, אחיי האשכנזים, על כך שאני כורך את עדתכם יחד עם עוכרי ישראל. הם אינם אחיי, ולכם אין חלק במעשיהם. אתם והם אשכנזים באותה התאמה שאני ויגאל עמיר, ימח שמו, הננו יהודים.

Advertisements

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.