חיפושית המערות וביצי הצרצר

22/08/2012 ב- 11:52 | פורסם בהספרייה המדעית | סגור לתגובות על חיפושית המערות וביצי הצרצר

מה יש במערות שמושך כל כך את הבריות להרהר אודות הלא נודע? אנו יודעים מעט מאד על הים, אך ממעטים עוד יותר להגות על מסתריו. אם כך, מדוע המערות? אינני יודע להסביר. אולי הסיפורים הרבים על אוצרות כמוסים שטמונים בהן מוסיפים נופך מיוחד אל דמיוננו. אולם, המערות עצמן, שלא במפתיע, מהוות את אחת מסביבות החיים הפשוטות ביותר. אפילו חולות המדבר שמעליהן יוצרים בית גידול עשיר הרבה יותר. אין זאת אומרת שחלל המערות אינו גדוש ביצורים רבים מספור, אולם בהיעדר אור שמש אלה משתייכים לכמות מינים מצומצמת. מי שתר אחר רבגוניות בטבע, אל לו לרדת מתחת לקרקע. זוהי גם הסיבה המרכזית לשיטפון המחקרים האקולוגיים שנערכים במערות. בגלל פשטותו של בית הגידול ניתן לגלות את כל צפונותיו ואחר כך להסיק מהן על המתרחש בסביבות חיים מורכבות יותר, שאי אפשר לחקור אותן עד תומן בגלל ריבוי המשתנים שמתקיימים בהן.

אחד המחקרים הקלאסיים הללו בחן את טיב האינטראקציה בין חיפושיות לצרצרים. אלה הם צרצרים ממשפחת Rhaphidophoridae הנפוצים במערות רבות ברחבי העולם כולו. מבחינה מורפולוגית, הם מותאמים הן לחיים תת-קרקעיים והן לחיים על פני השטח. מחד, עיניהם מסוגלות לראות, ומאידך, כסותם הסתגלה לתנאי טחיבות השכיחים במערות, הם עמידים בפני רעב ממושך, וחילוף החומרים בגופם מתקיים בקצב נמוך.

בשעות הערב, ניתן לראות רבים מהם מתגודדים ליד פתח המערה. הצרצרים עוזבים אותה כדי ללקט מזון בלילות החמים של השנה, כשחשוך ולח בחוץ, בדומה לתנאים ששוררים בתוכה. חלקם אף נצפה במרחק של עשרות מטרים ממנה. הם שבים אליה לפנות בוקר, אחרי שמילאו את בטנם. הצרצרים הם אוכלי כל. המגוון הרחב של מזונותיהם כולל פטריות, חרקים מתים ופגרי חיות אחרות, פירות יער ופרחים. בשעות האור שבקיץ ובמהלך החורף נשארים הצרצרים במערותיהם. הם מוצאים בתוכן מחסה מפני טורפים כגון ציפורי-יום ומכרסמים הפעילים בלילה, אם כי ההגנה הטובה ביותר שלהם היא יכולת הניתור העצומה שניחנו בה.

צרצרי מערות נחקרו במיוחד במערת מאמות עצומת-המימדים ששוכנת בארצות הברית. המין השכיח ביותר בה הוא Hadenoecus subterraneus. מכיוון שהמשאבים האנרגטיים בתוך המערה הינם מוגבלים, צרצר זה, הניזון מחוצה לה, תורם רבות להגדלתם בכמה דרכים:

א. הפרשותיו של הצרצר מהוות מקור מזון עבור טרוגלוביטים – אותם יצורים שחיים במערות כל ימיהם.
ב. הנימפות והבוגרים משמשים טרף עבור יצורים אחרים.
ג. צרצרים מתים מתכסים בפטריות. אלו מנוצלות על ידי מיני יצורים המתמחים באכילתן.
ד. הנקבות מטילות ביצים במצעים חוליים, שנאכלות על ידי מספר יצורים.

כמה מינים של חיפושיות המצויים בארצות הברית, ביניהם Rhadine subterranean, Darlingtonea kentuckensis ו-Neaphaenops tellkampfi, הינם טורפים של ביצי צרצרים. אורך גופן של חיפושיות אלה הוא 8 מילימטר, בדומה לגודלה של הביצה.

קשרי הגומלין בין החיפושיות לצרצרים מהווים מודל לחקר אינטראקציות בין טורף-נטרף, לא רק במערות, אלא באופן כללי, כי במהלך עונת ההטלה, כשהביצים זמינות, החיפושיות ניזונות רק מהן, ואילו הביצים נטרפות רק על ידיהן. לפיכך דפוסי שיחור המזון של החיפושית ונוהגי ההימנעות מטריפה של הצרצר, הינם תוצאה של אינטראקציה פשוטה זו.

הביצים מוטלות בעומק של 10 מילימטרים בחול בעל לחות בינונית ובאזור ששוררת בו טמפרטורה קבועה. הן בוקעות כעבור 12 שבועות. לחיפושיות ישנה, אפוא, שהות רבה כדי למוצאן. עוצמת טריפת הביצים היא גבוהה למדי. באזורים חוליים במערת מאמות צורכות החיפושיות מעל 90 אחוזים מן הביצים. יותר ממחציתן מאותרות ונאכלות על ידי החיפושיות בתוך 15 יום מעת הטלתן.

חומרים כימיים שמותירה מאחוריה נקבת הצרצר מנחים את התנהגות החיפוש של החיפושית. היא חופרת במצע כדי למצוא ביצים, וכאשר היא מצליחה, החיפושית מוציאה אותן משם, מנקבת כל אחת מהן בעזרת הלסת התחתונה שלה, ואת תוכן הביצה היא שואבת לתוך קרביה. נמצא כי משקלה היבש של הביצה הוא כ-2.26 גרם, כשני-שלישים ממשקל גופה היבש של החיפושית. די בביצה אחת כדי למלא את בטנה של החיפושית למשך 50 ימים, עד שתחזור למשקלה לפני שניזונה ממנה. השפעתו של משאב זה על הדינמיקה של אוכלוסיית החיפושיות בולטת ביותר, ורבייתן מתקיימת בשיעור מירבי בתקופת הטלת הביצים. גם ההשפעה הכמותית של טריפת ביציהם ניכרת מאד על אוכלוסיית הצרצרים.

צינורות ההטלה של נקבות הצרצרים באוכלוסיות שכפופות לטריפת ביצים קיצונית, נעשים ארוכים במילימטר אחד נוסף. התארכות זו ב-10 אחוזים מאפשרת את הנחת הביצים בעומק רב יותר ביחס לגודל גופה של החיפושית, ויעילותה ניכרת בהפחתת הטריפה מפני שהחיפושיות אינן מתאמצות לחפור עוד יותר כדי לאתר את טרפן.

מכיוון שהביצים הן משאב מתכלה, מספרן מוגבל, וכל איתורה של ביצה מפחית אותה מסך הכמות הכללית, חייבות החיפושיות להתחרות זו בזו על מנת לזכות בכל אחת מהן. לכן, הן תילחמנה בחיפושית אחרת מיד כשתחשוף ביצה בחול, או תרדופנה אחריה אם היא כבר הוציאה אותה מן הקרקע. גם יחסי תחרות פשוטים אלה מהווים מודל למערכת חקר כללית יותר. בסתיו, כמות ההטלה פוחתת וגילוי הביצים נעשה נדיר. בעונה זו ישנן עדיין חיפושיות שממשיכות לחפור בקרקע בחפשן אחר ביצים, אך רבות מהן מתרחקות מן הקטעים החוליים ומתקרבות לפתח המערה, שם הן מתנהגות כטורפים כוללניים.

נימפות הצרצרים שזה עתה בקעו מביציהן משמשות אף הן טרף עבור החיפושיות המתמחות בטריפת ביצים וגם עבור חיפושיות ממינים שונים בדרגות של זחלים ובוגרים. העכביש Meta americana וסלמנדרת המערות Eurycea lucifuga ניזונים מצרצרים בוגרים ומנימפות. הפרשות הצרצרים נאכלות על ידי רב-רגליים מן הסוגים Scoterpes ו-Antriadesmus; קפזנבאים מן הסוגים Hypogastrura ,Pseudosinella ,Arrhopalites ,Tomocerus ו-Lepidocyrtus; מן הדוזנבאים הסוג Litocampa; מיני החיפושיות Ptomophagus hirtus ו-Batrisodes henroti; החילזון Carychium stygium; סוגי האקריות Belba ו-Ceratozetes. כל אלה נטרפים על ידי החיפושית Pseudanophthalmus menetriesi; דמוי-עקרב מסוג Kleptochthonius; זחלי הזבוב Macrocera nobilis ועכביש מסוג Phanetta.

האוכלוסייה השנייה בגודלה במערת מאמות אחרי אוכלוסייתו של הצרצר Hadenoecus subterraneus שייכת לחיפושית Neaphaenops tellkampfi. קהילה קטנה של יצורים מתקיימת על הפרשות החיפושית במישרין ובעקיפין. מן הקפזנבאים הסוג Arrhopalites, ומן הדוזנבאים הסוגLitocampa, ניזונים מההפרשות עצמן. יצורים אלה נטרפים על ידי אקרית מסוג Arctoseius, עכביש מסוג Anthrobia ודמוי-עקרב מסוג Kleptochthonius. אותו עכביש ואותו דמוי-עקרב נטרפים בתורם על ידי החיפושית Neaphaenops tellkampfi שהפרשותיה יצרו את שרשרת המזון הזאת.

מודעות פרסומת

בלוג בוורדפרס.קום.
Entries וכן תגובות feeds.