מדוע העיתונות הישראלית דיווחה על הכנסת טנקים למרחבי סיני?

15/08/2012 ב- 09:45 | פורסם בענייני דיומא | סגור לתגובות על מדוע העיתונות הישראלית דיווחה על הכנסת טנקים למרחבי סיני?
תגים:

התהפוכות הפוליטיות במצרים, שכנתנו הגדולה מדרום, אינן נותנות מנוח לכתבים הנמרצים בישראל. הם לעולם אינם בוחנים אותן בפרספקטיבה של התושב המקומי בקהיר או באלכסנדריה, אף שהינה חשובה מאד להבנת התהליכים שמתרחשים שם ובערים אחרות. הכתבים הישראליים עוסקים רק בזווית הצרה שלנו: האם השינוי הוא טוב או רע ליהודים. וליתר דיוק, הם אינם חדלים להביע דעתם על גורל הסכם השלום בין שתי המדינות. אפשר כי רק עתידו של ההסכם מעניין באמת את האזרח הישראלי, אבל אף מכון מחקר עוד לא הספיק לבדוק את הסוגיה הזאת באופן מעמיק.

לנוכח ההתרחשויות הקיצוניות במצרים בתקופה האחרונה, ובגלל הרגישות הרבה ביחסינו עימה, העיתונאים הישראליים ביקשו לעשות עצמם מומחים להסכם השלום, על כל סעיפיו הרבים והמסובכים. הללו ודאי רוצים שהחיילים המצריים יילחמו בקיני הטרור בסיני – ולצורך מלחמה נחוצים כלי נשק רבים – ומאידך, אותם עיתונאים אינם חדלים להביע את חששם ביחס לפירוזו של חצי האי, והאם כלי הנשק שהוכנסו אליו לצורך מבצע ההדברה, גם יצאו ממנו אחרי סיומו. וכך מתוודעים הקוראים בישראל כל יום מחדש לדיווחים על הכנסת תגבורת של שני טנקים לאל-עריש, ארבעה טנקים ברפיח המצרית, טנק אחד לפורט סעיד וכיו"ב. הדקדקנות הזאת שלהם ראויה לשבחים.

אני לא התעצלתי. שיגרתי מכתב אלקטרוני לשגרירות מצרים בתל-אביב ושאלתי האם הוכנסו טנקים מצריים אל סיני, והאם עיתונאי ישראלי כלשהו פנה אל אחד מנציגיה בעניין זה. כל הטרדה הזו גזלה ממני דקותיים. מדוברות השגרירות המצרית נמסר לי כי אף עיתונאי ישראלי לא פנה אליה כדי לבקש את תגובתה, וכי הדיווחים הישראליים הינם מסולפים.

האם להאמין לשגרירות המצרית או לעיתונות הישראלית?

מספרים כי קהלת אמר כי אין טוב ממראה עיניים. אז הצצתי בתמונות "הטנקים" המצריים שהוכנסו לסיני, וגיליתי כי כלים משוריינים אלה אינם אלא נגמ"שים בשם בראדלי מתוצרת אמריקנית. ובכן, אלה אינם טנקים, אינם נעליים, ואין שום הפרה של הסכם הפירוז! רק פאניקה מיותרת של מעצבי דעת קהל.

אז מדוע העיתונות הישראלית דיווחה על טנקים מצריים?

מרבית הכתבים הצבאיים בישראל שירתו בעיתון 'במחנה' ובגלי צה"ל. ספק רב אם אלה יודעים לירות בכלל ברובה, אך מבוקר עד ערב הם מפטפטים עצמם לדעת בעניין יכולותיה הגרעיניות של איראן, משל היו טייסי קרב בעלי תואר שלישי בהנדסת טילים. למשל, טרם שמעתי אחד מהם מסביר כי אין לשום מדינה בעולם טיל שיכול לשאת פצצת אורניום. השיהאב מתוצרת איראן יוכל לשאת פצצת פלוטוניום, אבל האיראנים מתמקדים בהעשרת אורניום ולא בייצור פלוטוניום, ולכן, דיבורי הסרק היומיומיים של העיתונאים על מערך הטילים האיראני הם בלבולי מוח של ג'ובניקים שבטוחים כי כל רכב קרבי משוריין שנע באמצעות זחל ומצויד בתותח הוא טנק.

עדכון: העיתונות הישראלית ממשיכה לדווח על "טנקים".

זוהי הכותרת הראשית באתר 'הארץ' יום לאחר פרסום רשימתי. ברקע, עצי הדקל של אל-עריש. שימו לב לזאטוט שצופה בשיירת הנגמ"שים.

מודעות פרסומת

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.