אמש בשכונת שפירא: נוער הגבעות ירה חצי קשת בעוברי אורח שחורים

31/05/2012 בשעה 06:56 | פורסם בענייני דיומא | סגור לתגובות על אמש בשכונת שפירא: נוער הגבעות ירה חצי קשת בעוברי אורח שחורים

כשהגעתי אתמול בערב אל התחנה המרכזית בתל-אביב, כבר פוזרה ההפגנה הקצרה שהתקיימה שם. היא היוותה רק את נקודת הפתיחה להפגנה המרכזית שהתקיימה מאוחר יותר בדרך קיבוץ גלויות. פסעתי בגפי אל רחוב זה, מתחקה אחר דבוקת האנשים שצעדה אף היא אליו. חלפתי ליד גינה ציבורית הסמוכה לבית הספר 'שורשים'. שלוש נערות יפהפיות ניצבו שם והביטו בתהלוכה. כולן היו ילידות ישראל ממוצא מערב-אפריקני. ניגשתי אליהן והתעניינתי ביחס לתחושה הפוקדת אותן ברגעים אלה. הן שוחחו עימי בעברית משובחת ושאלו אותי מיהם המפגינים. משנודע להן, אפילו מעט סקרנות לא בצבצה מעיניהן. אין ביניהן ובין האריתראים שותפות גורל. שלושתן תקבלנה בעתיד אזרחות ישראלית על פי החלטת משרד הפנים, אם כי רק שתיים מהן חפצות לשרת בצה"ל. האחרת רוצה להיות וטרינרית בקנדה דווקא.

ברחוב מסילת ישרים התפרע אפריקני וצעק בקולי קולות על השוטרים. הוא ביקש להתעמת עם הישראלים, אולם הקבוצה שהיתה בקרבתו מנתה רק אנשי שמאל שהגיעו למחות נגד ההפגנה. מישהו ניסה להסביר לו שהללו תומכים בשהייתו בארץ ולא רוצים לסלקו, אבל הוא התפרץ מחדש כעבור רגע קט. קבוצת המחאה של השמאל מנתה כמה עשרות נפש. ביניהם נכללו אנשים מבוגרים למדי, אבל רובם היו צעירים פרועי שיער בשנות העשרים לחייהם. שתי בחורות שוחחו ביניהן בגרמנית. תחילה סברתי כי הינן עיתונאיות, אך כשביררתי עימן, הבינותי שהן אנרכיסטיות אוסטריות ששוהות דרך קבע בגדה המערבית. אכן, ידידיהן מן השמאל הרדיקלי הביאון אל דרום תל-אביב מסיבה שלא עלה בידי לברר. אפשרות אחת היא שגויסה תגבורת של אירופאים לצורך חיזוק מחאתם, מכיוון שהיתה מזערית באמת. אפשרות שניה, סבירה יותר, קשורה לרצון הבלתי נלאה של עוכרי ישראל לכבס את הכביסה המלוכלכת בחוץ לארץ, למען ידע העולם כולו, באמצעות אותן "פעילות שלום", כי הציונים הם גזעניים ושונאי זרים. מכל מקום, הן לא נראו מזועזעות מן המתרחש סביבן. עבור בוגרות בלעין ונעלין נדמתה להן ההפגנה בקיבוץ גלויות שלווה למדי, ואכן, כך היתה עד תומה. בצד של שכונת שפירא מחו פעילי השמאל, ומעבר לכביש, בצד של קרית שלום, הפגינו פעילי ימין ותושבי האזור נגד האפריקנים בקריאות חוזרות ונשנות: "או-אה הפגנה – לא רוצים סודנים בשכונה", "העם דורש סודנים לגרש", "ביבי תתעורר – הדרום שווה יותר".

המשטרה פעלה באופן נהדר ושמרה על הסדר בצורה מעוררת כבוד. רוב הזמן פטפטתי עם שוטרות הבילוש שקל היה לזהותן חרף בגדיהן האזרחיים, מפני שמכשיר הקשר בלט מתחת לחולצותיהן מבעד לכתף. מלבד שוטרי הבילוש נכחו גם שוטרי תנועה, משטרה כחולה, פרשים מן היס"מ על סוסיהם, ובעיקר נפרשו שם מג"בניקים רבים, שכמה מהם הביעו בינם לבין עצמם אמפטיה כלפי תושבי דרום תל-אביב. למג"בניקית חיננית נפל דבר-מה ארצה, ואני לא שמתי לב לדבר, ומשהבחנתי כי מישהי מתכופפת לעברי, זזתי מעט אחורה ודרכתי על אצבעות ידה. ביקשתי את מחילתה, אבל לא הצלחתי לשכך את זעמה גם לאחר סליחות רבות.

בחברת אנז'י (?), האוסטרית הצעירונת, ניגשתי לפיצריה קרובה כדי להרוות את הצימאון. היא רצתה שאקנה לה אר.סי. קולה. בני עמה ידועים כגזעניים מזה דורות והתעניינתי לדעת מה דעתה על בעיית הזרים באופן כללי. לדבריה, היהודים בפלשתין הישראלית אינם רשאים מבחינה מוסרית לסלק זרים מתחומה, מפני שהם עצמם מהווים זרים בשאר העולם, וכך גם באוסטריה. האם פרויד הוא זר שצריך היה לגרש, שאלתי אותה. האם מאהלר הוא זר גם כן, הוספתי ושאלתי. היא היתה מבולבלת. ניסיתי להסביר לה ללא הצלחה מהו ההבדל בין אזרחי המדינה לבין נתינים זרים, אבל היא התעקשה שהיהודים הינם זרים כמעט בכל מקום – בפלשתין הערבית, בארצות אירופה, ועתה הם רוצים להשתלט על אמריקה באמצעות מיט רומני, אשר לו ישנם שורשים יהודיים, לסברתה.

ההפגנה נמשכה כשעתיים והסתיימה בשעה עשר בלילה. שבתי על עקבותיי דרך רחוב מסילת ישרים, שמחציתו הדרומית מצויה בשיפוצים קדחתניים. נלוו אליי ארבעה נערים בוגרים מאחת ההתנחלויות. כולם חבשו כיפה ענקית על ראשם. הם נשאו בידיהם אשפת חצים וקשת שרכשו בחנות צעצועים. מנהג משונה היה להם. בכל פעם שנתקלנו ברחוב בשחור עור, הם ירו לעברו חצי פלסטיק בזה אחר זה. אלה לא היוו סכנה לגוף. מטרתם היתה להשפיל בני אדם בגלל צבע עורם. לא הבעתי את מורת רוחי מפני שרציתי לגלות עד אנה ירחיקו לכת, אבל הם הסתפקו במעשי הקונדס הנלוזים שלהם וצילמו זה את ירייתו של זה, כאילו מדובר בבידור. ובכן, לא כך אני חשתי. הרגשתי בושה רבה, עצב עמוק, וגם פיכחון: האנרכיסטים נגד גדר ההפרדה וקבוצת פראים מגבעות השומרון מצאו להם הזדמנות נאותה לייצא את מדוניהם אל תוככי תל-אביב. מאז ומתמיד אמרתי כי למחרחרי ריב אין שום אידיאולוגיה אמיתית, מלבד רצונם ליצור פרובוקציות, יהיה לאומם אשר יהא. אני צדקתי.

מודעות פרסומת

בלוג בוורדפרס.קום.
Entries וכן תגובות feeds.