לנוכח רצח העם בסוריה כולנו חייבים לבקש סליחה מן הנשיא בוש

05/03/2012 ב- 20:27 | פורסם בענייני דיומא | סגור לתגובות על לנוכח רצח העם בסוריה כולנו חייבים לבקש סליחה מן הנשיא בוש
תגים:

ב-24 באפריל 2005 קרה הדבר הבלתי ייאמן: הכוחות הסוריים עזבו עד האחרון שבהם את ארץ הארזים. מי חשב שכך יקרה אי-פעם? הם נכנסו ללבנון בשנת 1976 בתואנת שווא ואיימו לא לצאת משם לעולם. הסורים אפילו לא החזיקו שגרירות בביירות. ומדוע שיעשו כך? הם ראו בלבנון חבל בלתי נפרד מארצם, מ"סוריה הגדולה". והנה, שמונה חודשים לאחר שמועצת הביטחון של האו"ם – בלחץ ארה"ב – קראה לנסיגה סורית, הורתה דמשק להוציא כליל מלבנון 14 אלף חיילים ולהשיבם הביתה. וכי למה זה קרה?

ב-26 באוקטובר 2008 הפציצה ארצות הברית את סוריה בפעם הראשונה בתולדותיה. מסוקי קרב אמריקניים תקפו חוליות טרור באזור דיר א-זור, לא הרחק מן הכור הגרעיני שהשמידה ישראל, לפי פרסומים זרים, שנה לפני כן. בשני מקרי התקיפה הללו הבליגו הסורים בלית ברירה.

הן בשנת 2005 והן בשנת 2008 ישב בבית הלבן הנשיא ג'ורג' בוש. הרבו ללגלג עליו שהוא עילג. כל מיני חכמולוגים שאיננו יודעים מהי מנת משכלם טענו אפילו כי הינו טיפש, רק בגלל שהתנהג בגמלוניות פה ושם. האם מישהו באמת ובתמים סבור שכסיל יכול להיבחר לנשיאות ארצות הברית פעמיים ולהנהיג את העולם במשך שמונה שנים? אכן, הוא עשה טעויות הרות גורל שנבעו מחוסר ידיעה או בגלל עיקשות, אבל במקרים שנהג בפיכחון הוביל בוש את האנושות אל עתיד טוב יותר.

ג'ורג' בוש, בניגוד ליורשו, היה נשיא בעל עוצמה רבה. אויבי אמריקה למדו במהרה לפחד ממנו. הרעים נרתעו מפניו. אף לא אחד ההין להחציף פנים כלפיו, ודאי שלא להשתולל ולהתפרע. הוא שמר על הסדר העולמי שהופקד בידיו, וכשהחליט באחד הימים כי על בשאר אל-אסד להוציא מיד את צבאו מלבנון, הנשיא הסורי לא היסס לרגע לעשות כמצווה עליו. הוא לא העז להתחכם כלפי מנהיג המעצמה החזקה בעולם. אם בוש ציווה אז כך ייעשה. ההיסטוריה מוכיחה זאת היטב: לוב התחרטה בפרהסיה על מאווייה הגרעיניים; קוריאה הצפונית דיווחה שתשהה את התחמשותה בנשק גרעיני ולפרקים אפילו הודיעה שתתפרק ממנו; סוריה אומנם חתרה תחת המערב וניסתה להשיג בחשאי יכולת גרעינית, אך חטפה הפצצה ישראלית באישורו של בוש. מכל מקום, בהתנהגותה הפומבית היא פעלה ללא דופי, בהתאם לרצונו של האיש בבית הלבן.

ברחבי סוריה מתרחש עתה רצח עם. אין לצפות מן האירופאים שיפעלו כדי להפסיק אותו. בכל תולדותיהם לא נקפו אצבע מרצונם כדי לסייע לחלשים. אם עשו זאת, שיתפו פעולה עם אחרים שכפו את הדבר עליהם. אני מביט אל לוח הזמנים מימי היוונים העתיקים ולא מוצא פעולה אחת שתצדיק את השם המוסרי שהוציאו האירופאים לעצמם בעת האחרונה.

אמריקה בעידן אובמה אינה שווה מאומה. אם יאיים מעכשיו ועד קץ הימים על סוריה, איש לא יאמין שיממש את איומיו מתישהו. ואיום שאין מאחוריו גיבוי של מעשה שריר הוא דיבור מן הפה אל החוץ ותו לא, ובזאת מצטיין אובמה. הוא יודע לדבר. משום כך נבחר. אולם, האם מישהו מעלה על דעתו כי בעידן בוש יכול היה להתרחש הטבח באזרחי סוריה? האם בשאר אל-אסד היה בכלל מעז לעשות כדבר הזה?

השמאלנים הרדיקליים של ארצנו גינו את ג'ורג' בוש אינספור פעמים. עתה, אם באמת הם מזדעזעים מן המתחולל בסוריה, עליהם לבקש ממנו מחילה ולהתבייש על מי שהיו. בתקופת בוש רצח עם כזה לא היה מתרחש. הם יודעים זאת היטב.

השאלה שצריכה להישאל היא האם הרדיקליים אכן מזדעזעים. אנו שומעים מהם רק בשבועות האחרונים ביחס לסוריה הגועשת. לפני כן אלמו. פתאום הם מדברים על כך שישראל צריכה לסייע לפליטים סוריים שיגיעו לרמת הגולן. כזכור, לפני תשעה חודשים אני דרשתי כי כדבר הזה חייב להיעשות, עוד לפני שמישהו מהם בכלל הגה בכך. אז לעגו לי. עתה מאמצים את דבריי, אולם רוצים להקים את מחנה הפליטים בתוככי רמת הגולן הישראלית. אני טענתי כי יש להקימו בשטח הסורי, ולא משום שאינני תומך בפשרה בסוגיית רמת הגולן. הרי כבר הצעתי להידבר עם חברי האופוזיציה הסורית בעניין זה. נקרתה להם ולנו הזדמנות ליישב את הסכסוך בינינו. ברם, הרדיקליים אינם מעוניינים לסייע באמת לפליטים הסוריים. כל מה שמעניין את האנרכיסטים הללו הוא לגרום אנדרלמוסיה שלמה בצפון הארץ, ואז להאשים את המפקדות הישראליות בכל מיני פשעים שלא היו ולא נבראו. מזה הם מתפרנסים. לשם כך משלמים להם הנורבגים כסף רב.

מודעות פרסומת

בלוג בוורדפרס.קום.
Entries וכן תגובות feeds.