האדם הוויטרובי: מי שימש השראה עבור ליאונרדו דה וינצ'י?

16/02/2012 ב- 06:54 | פורסם בתעלומות מן העבר | סגור לתגובות על האדם הוויטרובי: מי שימש השראה עבור ליאונרדו דה וינצ'י?
תגים:

בשנת 1986, במהלך ביקור בספרייה ע"ש לודוביקו אריוסטו (מחבר 'אורלנדו המטורף') בעיר פרארה שבצפון איטליה, מצא האדריכל קלודיו סגרבי את אחד העותקים של 'על אודות האדריכלות' (De architectura), אשר חיבר האדריכל הרומי ויטרוביוס בשנת 25 לפנה"ס. איש לא ידע על קיומו של עותק זה ממש, ובקטלוג צוין ככתב-יד שמהותו בלתי ברורה.

'עשרה ספרים על אודות האדריכלות' היא עבודת המחקר היחידה בתחום ששרדה מן העת העתיקה. על כן, כל עותק בלתי-ידוע שלה מהווה עניין רב לחוקרים בני ימינו. היא נתחברה על סמך ניסיונו של ויטרוביוס עצמו, והן על יסוד ספרים שנכתבו בנושא זה על ידי מחברים יוונים, ומהווה מקור חשוב לידיעת האדריכלות הרומית ולחקר בניין-הערים בעולם העתיק.

כאשר פתח סגרבי את הספר, הוא מצא בתוכו איורים לרוב, 127 במספר, שהוכנו בשלהי המאה ה-15. סגרבי נדהם בהחלט. לא היה ידוע לאיש טרם לכן, כי בזמן כה מוקדם הדגים פלוני באופן שיטתי את עבודתו של ויטרוביוס. אבל זה לא היה הגילוי היחיד. בדף מס' 78 נתגלה לעיניו של סגרבי איור שהעביר בו צמרמורת. היתה משורטטת בדף דמות עירומה בתוך עיגול וריבוע, שדומה באופן משונה ביותר לאיור מפורסם שקרוי עתה 'האדם הוויטרובי', אותו שרטט ליאונרדו דה וינצ'י. האחרון ניסה להמחיש בשרטוט את הנחתו של ויטרוביוס, לפיה ניתן להתאים את גוף האדם באופן מדויק אל תוך עיגול וריבוע.

האדם הוויטרובי שגילה קלודיו סגרבי.

זו לא היתה הנחה גיאומטרית בלבד. מרקוס ויטרוביוס פוליו (Marcus Vitruvius Pollio), כמו הוגי-דעות קדומים אחרים, השקיע זמן רב בפירוש סמליותם של העיגול והריבוע. לדידם, ייצג העיגול את הקוסמיות והאלוהות השמימית, והריבוע את הארציות והחילוניות. ההצעה כי גוף האדם צריך להיות מותאם בדיוק לתוך שתי הצורות הללו, נעשתה על סמך הנחה מטאפיזית: הגוף האנושי לא רק תוכנן על פי העקרונות המושלים בעולמנו, אלא היה הוא העולם עצמו, בזעיר אנפין. עיקרון זה היה בלב תיאוריית המיקרוקוסמוס, ואשר אליה נרתם גם ליאונרדו דה וינצ'י כבר בראשית הקריירה שלו. הוא אף כתב אז כי הכינוי 'עולם קטן' הודבק לאדם מפני שגופו אנלוגי לעולם.

אבל כיצד האדם המיקרו-קוסמי אמור להיראות? עבודתו של ויטרוביוס, שנשתכחה במרוצת הזמן, נתגלתה על ידי ההומניסט פוג'ו ברצ'וליני (Poggio Bracciolini), בתקופה שבה ביקשו האינטלקטואלים של הרנסנס להחיות מחדש את הידע היווני והרומי. אולם, ויטרוביוס לא סיפק איורים כלשהם. אמנים אירופיים ביקשו להדגים את האדם המיקרו-קוסמי באמצעות החזון של האדם האידיאלי שרווח בתקופתם: ישו על הצלב, מייצגם של האדם ושל האלוהות כאחד. אולם ניסיונותיהם היו מגושמים, ועד שלהי המאה ה-15, איש לא הצליח להראות כיצד מתיישבות הפרופורציות של ויטרוביוס ביחס לגוף האדם בתוך עיגול וריבוע. זה היה האתגר שניצב בפני ליאונרדו דה וינצ'י בבואו לשרטט את 'האדם הוויטרובי' (Vitruvian Man).

'האדם הוויטרובי' ששרטט ליאונרדו דה וינצ'י.

ניסיון מוקדם יותר נעשה בשנת 1485 על ידי האדריכל פרנצ'סקו די ג'ורג'ו מרטיני (Francesco di Giorgio Martini), אבל תוצאתו היתה מעורפלת מאשר מדויקת, ולא התאימה בכמה היבטים למפרט של ויטרוביוס. כך למשל, ברישומו לא הופיע הטבור במרכז העיגול כפי שאמור היה.

ליאונרדו דה וינצ'י הצליח לפתור את הקושיה, או כך חשבו לפחות שהיה זה פתרונו, עד אשר קלודיו סגרבי (Claudio Sgarbi) הופיע פתאום וטען אחרת. בתחילה, הניח כי האיור שמצא בספרייה אינו אלא העתק מרישומו של ליאונרדו דה וינצ'י, הואיל וההתאמות ביניהם היו קרובות מכדי להיות מקריות. אבל ככל שהתעמק באיור, גילה סגרבי שהיה זה מלא התחלות שגויות ותיקונים לרוב, ונהיר היה לו כי אף אחד מהם אינו נדרש אם אותו איור היה אכן העתק בלבד. הלך מחשבה זה הוביל אותו לרעיון מפתיע: אולי האיור שלפניו שורטט ראשון? אבל מי היה האנונימי ששרטט אותו, ומה הקשר שלו אל ליאונרדו דה וינצ'י?

בתום שנים שבהן חקר את הפרשה – מדווח המכון הסמיתסוניאני בגיליונו מחודש זה – סגרבי סבור כי מצויה בידו התשובה. לפי דעתו המלומדת, האיש ששרטט את האיור שנתגלה על ידו היה אדריכל בשם ג'אקומו אנדראה דה פרארה (Giacomo Andrea of Ferrara).

האם באמת חלפו שנים של מחקר עד שנחשפה זהותו של ג'אקומו אנדראה?

אודה ולא אבוש כי ציון פרק הזמן הזה הטרידני מאד, מפני שזכרתי דבר-מה אודות ההתחקות במאה ה-15 אחר רעיונותיו של ויטרוביוס, מן הימים הרבים שהקדשתי לחיבור ארוך על משפחת בורג'ה. זכרתי היטב כי ליאונרדו דה וינצ'י לא היה האדריכל היחיד שעשה כן.

כמה שעות גלגלתי את המחשבות לנגד עיניי עד ששבתי להביט ביומנו של ליאונרדו דה וינצ'י, ומצאתי את אשר חיפשתי. ג'אקומו אנדראה מוזכר ברשימותיו: במקום אחד מצוין כי סעד בחברתו בשנת 1490, בזמן שעמל על 'האדם הוויטרובי', לפי אחת הסברות. במקום אחר, עשרים שנה מאוחר יותר, מוזכר כי לברנש בשם מסר וינצ'נטו אלפירנדו, שהתגורר ליד הפונדק, יש את "ויטרוביוס" של ג'אקומו אנדראה. האם התכוון ליאונרדו דה וינצ'י לאיור שנמצא בספרייה שבעיר פרארה? סגרבי מנחש כי כך הוא הדבר.

אולם, מדוע טוען סגרבי כי חלפו שנים עד שגילה זאת? אני לא זכרתי את שמו של ג'אקומו אנדראה, וכמובן, כשעיינתי ביומנו של ליאונרדו דה וינצ'י לפני שנים אחדות, לא ידעתי מאומה על אודות כתב היד שמצא סגרבי. כל אשר זכרתי היתה סברתי דאז, כי יוצרו של 'האדם הוויטרובי' לא היה האיש היחיד בתקופתו שנושא זה העסיקו.

אחרי כן פניתי להציץ באינדקס של היומן, וחיפשתי אחר ויטרוביוס. כעבור דקותיים כבר היה בידי שמו של ג'אקומו אנדראה. סגרבי מספר כי חלפו שנים עד שהגיע לאותו הישג!

האם ג'אקומו אנדראה אכן שרטט את האיור שמצא סגרבי? איש עדיין איננו יודע. אולי היה זה הוא, אולי היה זה פלוני אחר.

האם ליאונרדו דה וינצ'י ידע גם הוא על האיור הזה, יהא שם יוצרו אשר יהא? איש עדיין איננו יודע. אולי ידע, אולי לא ידע.

האם ליאונרדו דה וינצ'י ביסס את 'האדם הוויטרובי' על איור כלשהו שקדם לו? איש עדיין איננו יודע. יתכן כי כך עשה, יתכן כי התבסס רק על חשיבתו הפורייה.

כל שניתן לעשות יהיה להציג פרטים נוספים שליקטתי, וכל אחד יחליט מהו סדר הדברים שהביא את ליאונרדו דה וינצ'י לשרטט אדם ויטרובי משלו.

עיון במחברותיו של ליאונרדו דה וינצ'י מגלה אצלו דפוס התנהגות שחוזר על עצמו שוב ושוב. נוצר הרושם כי בשל סקרנותו הרבה היתה טבועה בו נודניקיות של ילד קטן – שאינו מרפה ומציק לזולת עד שישיג את התשובה שרצה לדעת אותה. וכמעט כל דבר סקרן אותו: איך חומת מגדל פרארה נותרת ללא פרצות? כמה פגזי תותח מוצבים על מעוזיו יום ולילה? באילו אמצעים פוסעים על קרח באזור פלנדריה? איך לרבע משולש? כיצד לתקן בעיות הידראוליות?

על יסוד דפוס זה ניתן לשער, כי בעת שיצא לארוחת ערב עם ג'אקומו אנדראה, ב-23 ביולי 1490, התפתחה ביניהם שיחה ערה על משנתו של ויטרוביוס, מפני שמקורות אחרים מספרים כי בן השיח היה בר סמכא ומומחה בעניין זה.

מקור אחר מדווח כי בחצרו של הדוכס לודוביקו ספורצה במילאנו, נהג ליאונרדו דה וינצ'י להתרועע עם ג'אקומו אנדראה וזה היה חבר יקר לו. הוא התגורר בעיר מאז 1483, והורשה לעזוב אותה בבטחה לאחר שנכבשה על ידי הצרפתים בשנת 1499. ליאונרדו דה וינצ'י כבר זכה להערצה בינלאומית בזמן ההוא, אבל לג'אקומו אנדראה לא היה מזל כזה. בגלל נאמנותו לשליט האיטלקי, שנמלט אף הוא בחסות החשכה, שבוהו הכובשים, תלו אותו ללא משפט, ואחר כך ביתרו את גופתו לארבעה חלקים.

עתה מבקש קלודיו סגרבי להשיב אותו אל דפי ההיסטוריה, ולקשור לו תהילה נצחית בדמות היוצר המקורי של 'האדם הוויטרובי'. סבורני כי על בסיס הנתונים הקיים, זוהי סברה מרחיקת לכת, אולם רק ימים יגידו.

מודעות פרסומת

בלוג בוורדפרס.קום.
Entries וכן תגובות feeds.