שאלה שעד היום לא נמצאה לה תשובה: הליידי או הטיגריס?

06/02/2012 בשעה 18:31 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי, על מדף הספרים | סגור לתגובות על שאלה שעד היום לא נמצאה לה תשובה: הליידי או הטיגריס?

בשנת 1994, מתישהו, דיאנה ואני פסענו לאורך הגעתון בנהריה ובדרך נתקלנו במארק ובשרון (זהו מארק, המתנדב מאפריקה הדרומית, ולא ההוא מאיטליה; זוהי שרון המכסיקנית, קרובת משפחתו של אחד מחברי הקיבוץ, ולא המתנדבת הדרום-אפריקנית). שניהם חברו אלינו. דיאנה היתה מרוצה כי מארק – כנראה, כל מארק שהוא – נשא חן בעיניה, ואני פנטזתי בסתר על שרון.

התיישבנו לשתות קפה במסעדת פינגווין, ומארק ביקש לספר לנו סיפור, ששנים אחר כך נתברר כי שמו 'הליידי או הטיגריס?' ושנכתב בשנת 1882 בידי פרנק סטוקטון (Frank Stockton). וזהו סיפור המעשה, בשינויים קלים:

בארץ רחוקה חי מלך קשה-לב שנהג להעמיד לדין אנשים בדרך נוראה. באצטדיון מלא חוגגים הוא הציב אותם בפני שתי דלתות: בחדר אחד שכנה עלמה, ובחדר האחר נמצא טיגריס פראי. מוטל היה על הנאשם לבחור איזו דלת לפתוח. אם גורלו נקבע שיהא זכאי, ישא מיד אותה עלמה לאשה אל מול הקהל הרב. אפילו תזמורת המתינה שם. אם גורלו נקבע שיהא אשם, ייטרף לנגד עיני הצופים.

ובת היתה למלך, והוא קינא לה מאד ואסר על גברים להתקרב אליה ללא השגחתו. אך אותה נסיכה היתה מרדנית ולא צייתה לאביה. היא התאהבה בעלם יפה-תואר והיתה נפגשת עימו ביחידות מבלי שאיש ידע דבר, או כך חשבה. אחת המשרתות הלשינה למלך, מפני שהיא עצמה חמדה את האהוב של נסיכתה.

המלך לכד את העלם בשעת מעשה, ואילו בתו השתוללה מרוב כעס בגלל בגידתה של המשרתת. לא חלפו ימים רבים ואותו עלם הועמד למשפט בדרך שתוארה לעיל. מול רבבות צופים הוא נדרש לבחור בדלת הנכונה לדידו. בחדר אחד חיכה לו המוות בדמותו של טיגריס, ובחדר האחר המתינה לו עלמה שיהיה חייב לשאתה לאשה בפני כולם.

עוד לפני כן, נודע לנסיכה מיהי הבחורה שתצפה לעלם שלה. זו היתה המשרתת שהלשינה למלך מה קורה בחדריה של בתו. הנסיכה כמעט יצאה מדעתה כששמעה על כך. אומנם רצתה מאד כי אהוב-ליבה יישאר בחיים, ולכן ביררה לאיזה חדר מן השניים יוכנס הטיגריס, אך עתה חשה כי המחיר שנדרש להצילו יהיה קשה מנשוא עבורה. האם תיתן לו להתחתן עם היצור הכי שנוא עליה עלי-אדמות? וכך, בטרם התייצב העלם לפני הבחירה החשובה בחייו, נתברר לנסיכה שהיא תיאלץ לעשות זאת לפניו: האם תניח למשרתת המרושעת לגנוב אותו ממנה, או שמא דבר כזה אסור שיקרה? ידעה כי מכאובה יהיה מועט בהרבה אם ייגזר עליו למות, במקום שתצטרך לראותו בחברת אותה רעיה במשך כל חייה.

בעודה מהרהרת מה עליה לעשות, כשהיא נוכחת לצד אביה במושב הכבוד, הוכנס העלם אל האצטדיון והקהל הסקרן שאג משמחה. איך תוכל לתת לאהוב-ליבה למות פתאום, ובדרך איומה שכזאת? כיצד תהיה מסוגלת לאפשר לצופים לראותו מסיים כך את חייו, ומה יהא עליה, כשתצפה בגופו הנקרע לשסעים במלתעות החיה הטורפת.

העלם היה בטוח בליבו שהנסיכה לא תפקיר אותו לגורלו והמתין לאות ממנה. והיא עודה תוהה מה עליה לעשות: האם לא תתערב ותיתן לגורל לקבוע, או שיהא עליה להכריע. לבסוף החליטה. היא החלה לגרד את שערותיה בידה הימנית שוב ושוב, והעלם הבחין במעשיה, וניחש כי רצתה שיבחר בדלת הימנית.

הוא התקדם לעבר הדלת ההיא, ועמד לפתוח אותה, ומה גילה שם? אנו לעולם לא נדע. הזר שסיפר את הסיפור כרע תחת המתח הרב, וכה נבהל ממה שעומד להתרחש, עד שנמלט החוצה מן האצטדיון ומיהר לשוב אל ארצו מבלי שרצה לדעת מה קרה. כך נותרים הקוראים עם שאלה פתוחה, וכל אחד מוזמן לנחש במחשבותיו כיצד מסתיים הסיפור: בכי רע? בכי טוב? ולמי?

מזה עשרות שנים מציעים הקוראים סוף אחד מן השניים לסיפור, ומנמקים את בחירתם בשלל תיאורים הלקוחים היישר מספת הפסיכולוג החובבן. כולם, ללא יוצא מן הכלל, מנסים להיכנס לראשה של הנסיכה ולדמות לעצמם מה עשתה בסופו של דבר. מנגד, איש מן הקוראים אינו מהרהר ביחס לעלם. מבחינתם, אין לו קשר להחלטה שקיבלה הנסיכה. לדידם, החלטה זו התבססה רק על אישיותה הפרובלמטית של הנסיכה ועל מידת הקנאה שרבצה בתוך ליבה. ובכן, הכול טועים.

שבוע אחרי אותו טיול בין-ערביים בנהריה, ביושבי ליד הלול הגיעה דיאנה לקראתי ודיברה: בנוגע לסיפור שסיפר מארק, רציתי שתדע כי אם הייתי צריכה להחליט ברגע ההוא מה לעשות, הייתי שולחת אותך אל הטיגריס. לא יכולתי לסבול את המבטים שנעצת בשרון. אני לא יודעת מה אתה מוצא בה, וגם איני מבינה איך זה יכול לקרות כשאתה יושב לידי.

לאחר מפגן האימה שהתפרץ מתוכה, נטשה אותי דיאנה שם ורק כעבור יום שקט זעפה. בכל השנים אחרי כן, כשמרבית הזמן התנהלה בינינו מערכת יחסים פתוחה, תמיד תהיתי כיצד צץ ומופיע אצלה חזור ושוב יצר הקנאה. דיאנה לבסוף השיבה בהאשימה אותי. היא הבהירה כי התנהגותי גורמת להוציא זאת ממנה, וכי מעולם היא לא התנהגה כך כלפי אף אחד אחר.

משהגיעה הפרידה הבלתי נמנעת מדיאנה, ומצאתי נשים נוספות שתאהבנה אותי לפחות כמותה, הרהבתי עוז לספר גם להן את סיפורו הנודע של סטוקטון. ומה אמרו? הן היו מניחות לטיגריס לטרוף אותי. כולן העריצו אותי מאד, אבל לא יכלו להרשות את הימצאותי בחיק מישהי אחרת. אחת מהן הסבירה: אף פעם לא הייתי קנאית. לא ידעתי שאני כזאת עד שפגשתי אותך.

יוצא, אפוא, שגורלו של העלם נקבע לפי אישיותו בלבד. החלטתה של הנסיכה בעניינו שימשה רק הד למעשים שנהג כלפיה. אם היה מפלרטט עם נשים אחרות בחברתה, הקנאה היתה משתלטת עליה, ולא היתה מתירה לו לחיות במחיצת עלמה אחרת – עלמה שהיא כה מתעבת.

דומני כי פתרתי את השאלה שהטרידה רבים כל כך במרוצת הדורות: מעת שאותו עלם עורר בנסיכה את יצר הקנאה, גורלו נחרץ ואחריתו היתה מרה. לא פעם, כשהנני נמצא בקרבת אהובתי, בשעה שאני מפגין נחמדות-יתר כלפי עוברת-אורח תורנית, חולף בי הרהור על אודות הטיגריס וכולי נבעת.

יש לומר כי פרנק סטוקטון חיבר המשך לסיפורו בשם "The Discourager of Hesitancy", אך אין בו כדי לפתור את התעלומה מן הסיפור הקודם. מחברים נוספים ניסו כוחם לפצחה בדרך ספרותית, בכותבם אף הם חלק נוסף לעלילה, אך ללא הצלחה יתרה. הקושי מצוי במגבלה שהציב המלך לפני העלם – לבחור בין שתי אפשרויות בלבד. אם היתה אפשרות שלישית, של חדר ריק, למשל, הרי שמצויה גם תקווה. שתי האפשרויות הינן רעות: אחת רעה פחות, אחת רעה יותר. הימצאותו של חדר שלישי שאינו מכיל מאומה היא האפשרות המיוחלת. אולם, קיומו מונע את הדילמה האנושית, אלא אם הנסיכה אינה יודעת איזהו חדר זה. קרי, במצב שכזה, סיכוייו של העלם להישאר בחיים, מבלי להתחתן עם זו שפגעה בו יותר מכול, הינם 1/3. אם יבחר בחדר הריק יהיה חופשי, אך ודאי יישאר אדם אומלל, מפני שלא יזכה שוב להיפגש עם אהובתו.

ריימונד סמוליאן, מחברם של ספרי היגיון אחדים, חיבר חידה על שם 'הליידי או הטיגריס', והכניס בה את אפשרות החדר הריק. היא קלה למדי ונסו-נא לפתור אותה כאילו חייכם שלכם תלויים על שלוש כפות המאזניים:

מלך של ארץ אחת קרא אף הוא את הסיפור הנודע, וצץ בראשו רעיון. הוא החליט לבחון באותה שיטה את האסירים אצלו, אך מבלי להשאיר את בחירתם ליד המקרה. הוא הורה להציב שלטים לפני דלתות החדרים. אם האסיר מסוגל לחשוב באופן הגיוני, הוא יציל את חייו ויהיה שוב חופשי.

המלך הסביר לאסיר שבא לפניו כי אחד משלושת החדרים מכיל טיגריס, בחדר השני נמצאת גברת צעירה שעומדת להינשא לו, ואילו החדר השלישי הינו ריק. לפני כל אחת מן הדלתות מצוי שלט. בשלט שנמצא לפני חדרה של הגברת רשומה אמת. בשלט שנמצא לפני חדרו של הטיגריס רשום שקר. ובשלט שנמצא לפני החדר הריק, יתכן כי רשומה אמת או יתכן כי רשום שקר.

האסיר סקר את הכתוב בשלטים.

השלט בחדר הראשון: החדר השלישי הוא ריק.
השלט בחדר השני: הטיגריס נמצא בחדר הראשון.
השלט בחדר השלישי: חדר זה הינו ריק.

איזו דלת יבחר האסיר לפתוח?

להלן, פתרון החידה.

Advertisements

בלוג בוורדפרס.קום.
Entries וכן תגובות feeds.