נודיזם בחיק הזוגיות: האם אשת איש היא אדונית לגופה?

19/01/2012 בשעה 11:11 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי | סגור לתגובות על נודיזם בחיק הזוגיות: האם אשת איש היא אדונית לגופה?
תגים:

הכרתי את ארוכת השיער בחוף דור. אף על פי שלבשה בגד-ים יכולתי להבחין בנקל שהיא נוהגת להשתזף בעירום חלקי. באותם ימים היה כרוך ליבי עדיין אחר בחורה אחרת, ולפיכך יכולתי לנהל עם העולה החדשה ויכוחים פוריים מבלי לשאת בנטל הצהרותיי. הכרזתי כי לא ארשה בשום פנים ואופן שבת-זוגי תנהג כנודיסטית. ארוכת השיער הבהירה שנודיזם הינה אידיאולוגיה של התערטלות בציבור, ואין דינה כדין חשיפת הגוף בחופים מבודדים שאיש אינו מבקר בהם.

שנה אחר-כך אילצה אותי ארוכת-השיער להתייחס אליה בחומרה כשגיליתי שהינה שזופה בכל חלקי גופה. היא לעגה לי ותהתה האם אסכים להיפרד ממנה בעקבות המראה הכללי שלה בקיץ ההוא, בעוד הייתי מרוצה בהחלט ממה שחזו עיניי. היא הבטיחה לי שאף אחד לא צפה בה כשהשתזפה בעירום מלא בקרחת יער נידחת.

באותו לילה, בעודנו צופים בסרט תיעודי על התהוות כדור הארץ, ששעמם אותה כנראה, פרץ שוב דיון סוער. היא אבתה לדעת האם אני מקנא כשזר מביט בה, שמא הנני מתבייש במראה שלה, או אולי חש בעלות גברית על גופה. עוד לא הספקתי להשיב ברצינות, וכבר הודיעה שאני בן אדם פרימיטיבי, ואיימה כי מוטב שלא אדבר עימה בנושא זה לעולמים.

בכל השנים הללו אני ממשיך ללוות אותה לחוף הים של תל-אביב, מפני שמחזרים עקשניים אינם מניחים לה כשהיא לבדה. למרות שאסרה עליי לדבר עימה כלל בנוגע לשיטות השיזוף שלה, עודני רוטן בליבי כשהיא משתרעת על בטנה ופורמת את רצועות הביקיני הקשורות על גבה. במקום לקשור אותן בחזרה באותה צורה, ארוכת השיער מתרוממת ממקומה כדי לבצע פעולה פשוטה זו, וכל מי שמצוי סביבנו חוגג משמחה.

היא שואלת מדוע פרצופי כה זועף בכל פעם למראה הגב החשוף, שהרי אין בחברה החילונית נורמה שאינה מתירה זאת, ואז חוקרת אותי האם ישנו גבר כלשהו שהיה מסתפק בתצלומי עירום של גב בלבד, והאם היתה יכולה להיות לו משיכה ארוטית אליהם. כיוון שהגב אינו איבר מיני לדידה, חשיפתו לעיני-כל לא אמורה לעורר רושם רב. אני גרסתי שהדמיון המפותח של הבריות מצליח לצפות בה גם מלפנים במקרה דנן, והיא ביטלה את טענתי כי אלה הם הבלים.

לא ניתן להכחיש ששיזוף בכל צורותיו אינו מרגש אותה, כפי שכך קורה לה כשהיא רוחצת בעירום בשעת לילה בים. למרות שאיש מלבדי אינו רואה אותה באופן הזה, היא נעשית מעוררת. כלומר, השיזוף אינו אלא פעולה טכנית שנועדה להשחים את עורה ותו לא, ואילו ההתפשטות מבגדיה לפני הכניסה למים תהא תמיד עבורה בגדר חוויה מינית.

אף על פי כן, לא רציתי שתמשיך להשתזף בעירום חלקי, בין אם בחוף שומם ובין אם במקום הומה-אדם. באופן כללי, אני מחזיק בעיקרון כי האשה, כל עוד היא נמצאת עם אהוב-ליבה, אינה אדונית מוחלטת לגופה. לא מטעמי רכושנות הנני טוען דברים אלה. מנימוקים של מוסר קבעתים, ומפני שהם תלויי-תרבות הרי שיש להם תוקף מעשי.

ארוכת השיער אומנם אמרה שאינה נכנעת לגחמותיי, אך בשלהי הקיץ קנתה בגד-ים מלא. לדבריה, היא החלה להשתמש רק בו מסיבות בריאותיות. הרופא הפציר בה לעשות כן, הואיל ובקרב בלונדינים קיימת נטייה מסוכנת לחלות בסרטן העור. מכל מקום, השיחות בדבר זכויותיי על גופה עודן נמשכות, ולא הרפיתי מדעתי כי ישנה לי בעלות חלקית – תהא זו דעה פרימיטיבית ככל שתהא. הזוגיות איננה רק חיי שותפות, אלא היא גם חלוקה משותפת של תפישות. ולפי תפישתי, אשה שיש לה בן זוג, מחויבת להקפיד על תלבושת צנועה, ולא צריכה לעורר פרובוקציות בכל מקום שאליו היא מגיעה.

דוגמנית הבית של 'התיבה הלבנה': גב עירום בין כותלי הדירה בלבד (לצורך אילוסטרציה).

זוהי גופיית בטן חושפנית מדי.

לשמחתי, התברר כי לדבריי יש תוקף הלכתי. העובדה שאינני אדם דתי, אין משמעה שעליי להשליך את כל ההלכות אל הפח. חלקן הגיוניות למדי גם בזמנים המודרניים. כך למשל, לפני כשבועיים התפרסמה ידיעה [1, 2] אודות פסיקת בית הדין הרבני שלפיה אשה אינה זכאית לקבל את דמי כתובתה, אם המרתה את פי בעלה ורקדה באופן חושפני מדי.

לפני נישואיהם נהגה אותה אשה לרקוד ריקודים הודיים בלבוש מינימלי ביותר. מנהג זה לא היה לרוחו של בעלה, בעיקר מפני שזרים היו מניחים שטרות כסף בשיפולי חזייתה. הוא הזהיר אותה במו פיו וגם באמצעות מקורבים שתחדל ותתחיל להתנהג כרעייה מסורה, אך היא התנגדה לו והמשיכה בדרכה שלה. על פי אמות המידה שלו, היא פגעה בכבודו ועל כן, האיש גירשה מביתו. הגרושה רצתה ממנו פיצויים כספיים, אך תביעתה נדחתה משום שדעת רוב הדיינים היתה כי אל להם להתווכח עם תחושת ההשפלה שהרגיש בעלה לשעבר – על פי "איש איש וערכיו".

דעת המיעוט דווקא התווכחה עם טענת ההשפלה. אחד הרבנים סבר כי הגרושה זכאית לדמי כתובתה משום שכל חטאה היה איזושהי תחושה סובייקטיבית של בעל כי כבודו נרמס. לכאורה, עילת הגירושים לא היתה פחותת-ערך בעיניו, אם היה טוען האיש שרעייתו עברה על חוקי הדת האוסרים ריקודים כאלה, או שהיה מביע חשש כי כתוצאה מהתנהגותה היא תזנה עם גברים אחרים.

ניתן להסיק, אפוא, שבית הדין מאוחד בדעתו כי מותר לבעל לגרש את אשתו, מבלי שתקבל את דמי כתובתה, אם כתוצאה מלבושה הפרובוקטיבי קיים חשש סביר שהיא תעורר את יצריהם של גברים אחרים, ומתישהו אחד מהם אולי יצליח לפתותה. אילולא התלבשה כך, היתה נמנעת התעוררות היצרים והפיתוי לא היה מתקיים.

ארוכת השיער מעידה כי מבטי הגברים הננעצים בה, בגלל לבושה החושפני, מביאים אותה לכדי גירוי מיני, והיא נהנית מחיזורים קלילים שאינם חוצים את גבולות הטעם הטוב. זה מועיל לאגו, היא מסבירה, כשאשה מודעת לכך כי עודנה אטרקטיבית, חרף התחרות העזה על תשומת הלב של הזכרים. ומה על הגירוי? לדבריה, הלהט המיני צריך למצוא פורקן בחברת אהוב-ליבה, כמובן. במידה שגרסתה רווחת בקרב נשים אחרות, אזי ראוי שבית הדין ייתן את דעתו כי בגלל הלבוש הפרובוקטיבי, נמנעת מן הגבר שינה סדירה לאורך הלילות. אוכל להעיד על כך בשבועה.

האם זוהי סיבה מצוינת להכריח את האשה להיראות חסודה בעיני אחרים? מתברר בעקיפין שלא כך הוא הדבר ביהדות: אשה שאינה מתנהגת כמופקרת במיטתה, ודוממת כפסל עשוי אבן, מפריעה למצוות פרו ורבו. כך נתגלעה לפניי סתירה בין הקוד המוסרי ביהדות לבין אחת ממצוותיה החשובות, בגלל הביולוגיה של האשה.

כל עוד הנשים מתלבשות בצניעות, מבטי הגברים משוטטים על גופן במידה דומה, וכתוצאה מכך כולן מתגרות במידה זו או אחרת, ואת הפורקן הן מוצאות בלילות בחברת בעליהן. אולם מעת שבחורה אחת, שהתפקרה, החליטה לשבור את המוסכמה ולהתלבש באופן פרובוקטיבי, ברי כי היא זו שתמשוך את כל המבטים אליה. לרעותיה לא תהא ברירה אלא לנהוג כמותה, מפני שהגירוי המיני הוא כורח עבורן – אשה נורמלית לא תרצה לדכא את ייצרה.

זאת אומרת, בחברה הקדומה היתה נהוגה אסטרטגיה בלתי חשופה של שיתוף פעולה בקרב נשים. כולן התלבשו בצניעות בשל אורחות הדת, והתחרו במידה דומה על תשומת הלב של הגברים. אבל, כשהחל תהליך החילון, די היה במוטנטית אחת שתחרוג מאסטרטגיה זו ולא תשתף פעולה כדי למוטט אותה. היא נהנתה מיתרון יחסי על פני נשים חילוניות חסודות, והן אינן היו יכולות שלא להתנהג כמוה. אחרת היו הופכות כבויות במיטתן בהיעדר מבטי זימה, שפתאום נעלמו מהן. וכידוע, אשה כבויה, שאינה משמחת את בעלה, הינה פסולה בדת היהודית.

מכאן, ישנן רק שתי אלטרנטיבות על מנת לקיים את מצוות פרו ורבו: שכולן תתלבשנה באופן צנוע ביותר, או שהנשים תכסינה את גופן בלבוש מינימלי ותרקודנה ריקודים הודיים לכל דכפין. אם לא תנהגנה לפי אחת משתי גישות אלה, לא תהיינה הנשים היהודיות מגורות דיין כדי שתטרדנה את בעליהן באמצע בלילה בשנתם.

המשך: ההצגה בבית העלים הכחולים

מודעות פרסומת

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.