האם מישהו באמת מעלה בדעתו שנורבגי אחד, חסר כל ניסיון לוחמתי, מסוגל היה לבצע פעולת טרור מורכבת כל כך?

06/12/2011 בשעה 09:16 | פורסם בענייני דיומא | סגור לתגובות על האם מישהו באמת מעלה בדעתו שנורבגי אחד, חסר כל ניסיון לוחמתי, מסוגל היה לבצע פעולת טרור מורכבת כל כך?
תגים:

מי ששירת בשנות ה-90 במתקן אדם, לבטח מכיר את הסיסמה שהיתה חקוקה בשירותי הסגל, מאחורי חדר האוכל של הקצינים: "לוחמים נכנעים תמיד לעצמם – לא לאויב". כשנתקלתי בה בפעם הראשונה, חשבתי לתומי שזוהי אמירה מופרכת. בחלוף כמה שנים, כשנזכרתי בכתובת הזאת שוב, שיניתי דעתי. אכן, בדרך כלל, נכנע הלוחם קודם כל לחולשותיו, ומעת שהן מקננות בתוכו ומפריעות לו, קצרה הדרך להיכנע ליכולות האויב, אפילו תהא הן נחותות בהשוואה אליו. אכן, יש גרעין של אמת בסיסמה, אף שאינה מדויקת. ההגדרה הנכונה היא: הלוחמים נכנעים קודם כל לעצמם – לפני שהם נכנעים לאויב. האם זהו משפט כה מסורבל?

כשמהרהרים על לוחמים מפוארים, צצה דמותו של אהוד ברק, בעל החשיבה המפותלת, שאין לה סוף, ואין לה התחלה, אבל הוא יוצא דופן. רובם דומים יותר למאיר הר ציון. האנשים הללו הם לרוב שתקנים וממעטים לדבר. אורח חשיבתם צר להפליא, עד כי פעם אמרתי לעצמי שמדומים הם לסוסים הרתומים למרכבה, שנמנעת מהם האפשרות להביט לצדדים. לנגד עיניהם מופיע נתיב אחד שיש ללכת בו ולחזור ממנו, אבל לא יותר מכך. הרבה היגיון אפשר למצוא בבחירת הלוחמים האלה לשירות ביחידות קומנדו. המשימות שמוטלות עליהם מצויות בקצה היכולת האנושית, ואסור ללוחם שנשלח ליעדו לסטות מן התוואי שהוצג לו. כוונתי גם לתוואי המחשבתי. מעת שיצא לדרך, עליו לחשוב רק על ביצוע המשימה, ומשהושלמה, עליו לחשוב כיצד ישוב ממנה בשלום. כך נוהג גם מטפס הרים המעפיל לאוורסט. הוא לעולם אינו מהרהר על הסכנות בירידה מן ההר כשהוא פוסע מעלה. לוחם הקומנדו מאומן גם לחשיבה גמישה, אך היא אינה ממומשת אם לא חל סיבוך כלשהו. אפילו ירצה לאלתר לפני כן, לא יוכל. משמעת הברזל שנטעו בו בתרגולים המפרכים, מונעת מן התודעה שלו לבצע זאת בפועל. ללא קור המזג הזה, הקרוי "מתוכנת" בשפת ההמון, הוא היה כושל. הפחד היה משתלט עליו.

בניגוד לסברה הרווחת, לוחמי קומנדו אינם אנשים יצירתיים כל כך, שמסוגלים לתכנן לבדם מבצעים נועזים. הם שותפי סוד בשלבי התכנונים כדי להציג התלבטויות ורעיונות השאובים מניסיונם, אך מהם נדרש להוציא את התוכנית לפועל, ולא יותר מזאת. אנשי המודיעין, מאמ"ן ומהמוסד, הם אלה שמתווים את התוכניות. הלוחמים הם רק אנשי הביצוע, הם "הפועלים השחורים". לשם כך הם מאומנים.

לכן, אין להתפלא כשמבחינים בסיסמאות נבובות או קולעות הנפלטות מפיהם של לוחמי קומנדו. זהו חתך הדיבור שלהם מאז ילדותם. חשיבתם מאופיינת בחוסר מורכבות שקשה להעלות על הדעת, אלא אם אתם מכירים רבים מהם, ופתאום מבצבצת בתוככם ההכרה כי יש בהם דפוס מסוים שחוזר על עצמו: לא לחשוב מסובך מדי!

אנדרס בריוויק, הטרוריסט הנורבגי שביקש לפוצץ את לשכת ראש ממשלתו, ואחרי כן יצא לטבוח בנערי מפלגת השלטון, לא התאמן במתקן אדם או במקום דומה. אין לו ניסיון לוחמתי. אדם יצירתי כמותו גם לא היה מגויס ליחידה מובחרת בצה"ל. מן הסתם, כבר בשלב המיונים היה פוסל אותו מישהו בתירוץ שהמוח שלו אינו כבוי לעולם. האם בריוויק הוא באמת כזה, ג'יימס בונד נורבגי מן הסרטים?

ג'יימס בונד יש רק בסרטים. בשום יחידה העוסקת בלוחמה זעירה לא מוצאים אנשים כאלה. הללו שמשרתים בהן הינם טיפוסים שאפשר לאמן רק לביצוע של חלק קטן מן הפאזל. אתם לא ידעתם זאת, עד שראיתם כמה אנשים הוציאו לפועל את חיסולו של מחמוד אל-מבחוח בדובאי, למרות שלא היה מוקף בשומרי ראש ולא היה קושי מסובך לחסלו. והנה, רק לשם ההתנקשות עצמה נדרשו אחד-עשר אנשים שעליהם אנו יודעים מצילומי האבטחה בבית המלון שבו שהה. שוו בנפשכם כמה אחרים היו שם ולא צולמו, או לא זוהו כמי ששייכים לעלילה המרהיבה. קרי, כה הרבה אנשים מנוסים ביותר נדרשו לחסל איש בלתי מאובטח, ואילו בנורבגיה הצליח אחד, חסר כל ניסיון מבצעי, לבצע את המעלל המפואר ביותר בתולדות הטרור העולמי?!

אין אף מפקד ביחידה ללוחמה בטרור, בעולם כולו, שסבור באמת ובתמים כי היה ביכולתו של בריוויק להוציא אל הפועל מבצע מסובך שכזה לבדו – משלב התכנון ועד שהסגיר את עצמו. אם תמצאו אחד כזה שיאמר את הדברים הללו, אני אשתוק. אז מדוע מתקיים קשר של שתיקה? למה איש אינו מעלה תמיהה פומבית לגבי סוגיה זו? אינני יודע את התשובה לכך, למען האמת. אולם אני מציג אותה בפניכם, כי אותי היא מטרידה.

חשבו נא על כך, אדם שלא שירת ביחידת חבלה, מצליח להרכיב לבדו פצצה ענקית מתוצרת ביתית, מבלי שאירעה לו תקלה כלשהי. מהי הסבירות לכך?

אחרי כן, הוא פוצץ אותה באמצע רחוב הומה באדם באוסלו. ואז, הוציאה הממשלה הודעה על בעיות תקשורת באזור הפיצוץ ומחוצה לו. אבל, תושבי אוסלו רבים העידו שלא היתה נפילת קווים בגלל העומס שנוצר כנראה. התשתית הסלולארית הנורבגית ידועה לטובה. למה שממשלת נורבגיה תפרסם הודעה שכזאת? מדוע לא מציגים בפומבי את נתוני השיחות באותם זמנים? כמה מהם התבצעו בפועל לעומת סך כל ההתקשרויות? אל תשאלו אותי מדוע רוב הנורבגים אינם שואלים זאת בעצמם. הם חיים בתוך בועה מנופחת בכסף רב. העושר משתיק אותם. לכן לא תמצאו מחאה ערבית בכווית או בקטר. כשהבטן אינה ריקה, המוח פחות טרוד.

לאחר מכן, נאמר כי בריוויק נסע בכוחות עצמו אל האי המרוחק. אף אחד לא סגר את נתיבי התנועה, למרות שהשוטרים הנורבגיים מודרכים לעשות כן, לבצע מחסומים. הפעם זה לא קרה. מי הסיע אותו אל האי? מי ידע על כך?

ושאלה מתמיהה נוספת: מדוע בשנים קודמות היתה קייטנת נוער מפלגת השלטון מאובטחת והפעם לא? מדוע קרה הכשל בפעם הזאת דווקא? יום לפני כן היא היתה מאובטחת כהוגן, כשביקרו שם שרי הממשלה, ופתאום נבלעו המאבטחים באדמה? בשנים קודמות כדבר הזה לא קרה. השומרים שהו בחברת הקייטנים לאורך התקופה כולה.

מאין ידע בריוויק על הקייטנה שמתקיימת שם, מי סיפר לו על כך? איך בכלל תיאר לעצמו כי אם יגיע לשם ובידיו רובה, הוא יצליח במזימתו? איך ידע כי לא ימצא שם, ולו אדם אחד נושא נשק שיוכל לעצור בעדו? איך קרה הטבח בקלות כזאת? איך תוכניתו השלמה יצאה אל הפועל באופן חלק כל כך, ללא שום בעיה בדרך, ועוד עבור אדם חסר ניסיון לוחמתי, ללא כל מודיעין לפני מבצע? האם אלילת המזל היתה לצידו, או שאולי גם אחרים?

כאשר בריוויק נחת באי, הוא מיד אסף אליו כמה נערים, ודיווח להם שנשלח לאבטח אותם. הניצולים העידו כי לא היו לו שום פקפוקים. הוא ידע מלכתחילה כי אין שם אף שומר שמזוין בנשק חם. די מוזר, הלא כן? יום לפני כן ביקר שם שר החוץ. יום אחרי הטבח אמור היה לבקר שם ראש ממשלת נורבגיה. כיצד ידע מתי לבוא? האם היה זה רק הימור פרוע?

מדוע אדם, שהוציא לפועל תוכנית מרהיבה שכזאת מבחינת פרטיה, ומזוויעה מבחינת תוצאותיה, מוכרז פתאום בלתי שפוי? האם אדם מטורלל יכול היה להפיק אותה לבדו, או אפילו בחברת אחרים, מבלי להחריב אותה כליל כבר מן ההתחלה?

למה הרשויות הנורבגיות רוצות להימנע ממשפט הטבח בכל מחיר? מה בדיוק קורה בממלכת נורבגיה? למה מסתירים מציבור הכבשים האנושיות כה הרבה פרטים על המתרחש בארצן? אם נניח בצד את התירוץ האנטי-ציוני, מדוע דחו השלטונות ככל שרק יכלו את פרסום הדו"ח על אונס הנורבגיות בידי מוסלמים? למה הם מסרבים לומר בלשון תקיפה כי אלה הם מהגרים מוסלמים?

ועוד שאלה מטרידה: מדוע נקברו קרבנות המתקפה של בריוויק בבתי קברות רבים מדי, ובמועדים שונים כל כך? ומדוע דיווחה משטרת נורבגיה, כמו במקרה הירדני, על הרוגים רבים יותר, ופתאום התערבה ממשלת נורבגיה וטענה שהמספר מוגזם וקיצצה בו. מי הם האנשים שמתו ולא ידוע מה עלה בגורלם? מדוע אף עיתונאי נורבגי אינו שואל איך קרתה טעות שכזאת? כפי שכולנו יודעים, לאחר פיגוע טרור, מספר הקרבנות אך עולה ועולה, ואף פעם אינו יורד. הרי זוהי נורבגיה. היא אינה מדינת עולם שלישי. היא הרבה יותר מפותחת מישראל. טעות כזאת לא מתרחשת אצלה במקרה, ופתאום כה הרבה טעויות וכשלים מתרחשים בו-זמנית, בבת אחת?

את האמת לא נדע בקרוב. ממשלת נורבגיה מונעת את משפט הטבח בתואנה שהרוצח אינו שפוי.

ראו גם:

כרוניקה של טבח נורבגי ידוע מראש

איזו תועלת עשויה לצמוח ממעשה הטבח בנורבגיה?

נורבגיה לא תעמיד לדין את רוצח ההמונים בטענה המטופשת שאינו שפוי

Advertisements

בלוג בוורדפרס.קום.
Entries וכן תגובות feeds.