'הארץ' שוב אונס אותנו להאמין בשטויות שלו

24/11/2011 ב- 16:09 | פורסם בענייני דיומא | סגור לתגובות על 'הארץ' שוב אונס אותנו להאמין בשטויות שלו

טרם גיבשתי את דעתי המלומדת ביחס לשינויי העיצוב האגרסיביים שטלטלו את אתר 'הארץ' לפני כמה שבועות. ממש אין לי זמן. הרי לפני כן, עודני מתלבט האם העורך התורן הוא עוכר ישראל מוחלט, שמא אידיוט גמור, או שהוא פשוט מתלוצץ עם קוראיו, כדרך שהנני נוהג לפעמים עמכם.

האפשרות הרביעית היא שהכול כשורה שם, ורק בדמיוני החולה אני משקיף אל דברים שאין בהם דבר, כלום מארץ הכלום!

הבה ניווכח…

דף הבית הקבוע בדפדפן שלי הינו 'הארץ' – כל אחד וסטיותיו. בהפעילי אותו אתמול נתקלתי בידיעה משמחת:

אכן, אכן, מסרים של חופש ותקווה שהופרחו לעבר ישראל. כך נכתב ונרמז.

עוד נרשם שם כי את הבלונים הפריחו תלמידי תיכון הקשור לחזבאללה.

התפלאתי. אולם, אני אדם אופטימי מטבעו. לך תדע, אחרי שהחל גל ההפיכות בעולם הערבי, הכול יתכן. אולי חזבאללה מאותת על שינוי, אולי הנוער חסר הבושה ממרה את פיו. וכבר דמיינתי חזונות מקראיים על חרבות שהפכו לאתים, ועל שלום וחופש, ולפני שמצאתי עצמי נסחף כליל בעתיד בלתי מציאותי, הקלקתי כדי לקרוא את הידיעה.

ואת זאת מצאתי שם:

תלמידי כיתות ז'-ט' בבית הספר 'האימאם אל ג'ואד' כתבו במסרים שהוצמדו לבלונים, כי הם מאחלים לארצם חופש מלא, וניצחון על האויב [נחשו מיהו?] והביעו תקווה שלבנון תהיה מקום שטוב לחיות בו. הם גם ביקשו "שכולם יעשו יד אחת למען לבנון".

בית ספר זה הוקם על ידי עמותת 'אלמבראת' הפעילה בקרב בני העדה השיעית בלבנון, ובראשה עומד לא אחר מאשר השייח' עלי פדלאללה, בנו של מייסד החזבאללה.

אז מה היה לו שם?

מסר של חופש – ותקווה – שיושג בעזרת ניצחון מלא על האויב; כלומר תבוסת ישראל היא שתעניק דרור לתושבי לבנון, ואת האיחולים הלבביים הללו חוגג 'הארץ' בכותרות ענק.

אם לא נתייחס ברצינות לבחירת העורך, הרי שיש במלאכתו מימד קומי כלשהו.

ובאותו עניין: אסתר זנדברג, אשת אשפתות מקומית, טוענת בעיתון 'הארץ' כי ישראל צריכה לחשוש מאונסק"ו, מפני שארגון זה עלול להכריז על אתרים פלשתיניים כמו מערת המכפלה, כעל אתרי מורשת עולמית.

אכן, פלשתיניים. כך אמרה.

מה רבו מעשיך, ה'.

מודעות פרסומת

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.