הנני מתנגד לגזירות המן של יריב לוין, ומנגד לא שכחתי מה עוללה התקשורת לאלוף גלנט

22/11/2011 בשעה 20:13 | פורסם בענייני דיומא | סגור לתגובות על הנני מתנגד לגזירות המן של יריב לוין, ומנגד לא שכחתי מה עוללה התקשורת לאלוף גלנט
תגים: ,

הבנאליות של הרוע הקיצוני בליכוד, אותה מוביל בקור רוח מצמרר ח"כ יריב לוין, עלולה להמיט אסון על הדמוקרטיה הישראלית. היעילות השקטה והקפדנית שלו מזכירה צוררים מן ההיסטוריה שהגבילו את היהודים לגטאות ומנעו מהם את הזכות לחירות. עתה קם לנו יהודי רשע בדמותם שרוצה לגזול מאיתנו את חופש הביטוי, ומי יודע, אולי מחר לא יסתפק בגטו המילולי וירצה להכניסנו לגטאות של ממש.

ישנם עמים שדיקטטורה צבאית היא עבורם היפוכה של הדמוקרטיה. עבור היהודים זהו הגטו, זו הקונוטציה, ולשם דוחפת אותנו הממשלה כמו היינו צאן ובקר. לנגד עיניי הנני רואה מכלאות סגורות כמו בדיר של 'חוות החיות', כששומרים חזירים מפקחים עליי מה אומר, מה אוכל ומה אשתה.

יריב לוין נבחר לכנסת בבחירות דמוקרטיות, אבל הדמוקרטיה כלל אינה מעניינת אותו. הוא שונא אותה, ויתרה מכך, הוא שונא כשמזכירים לו עובדה זאת. אם תזכירו לו, הוא יתבע אתכם בבית משפט באמצעות החוקים שיחוקק. עתה הוא רוצה לשלוט בדברים שחס וחלילה נאמר בגנותו, אולם אחרי שיחסום לנו את הפה, השלב הבא יהא ניסיון להשתלט לנו על המחשבות. הדרך לשם קצרה מכפי שהינכם סבורים. ההיסטוריה תעיד על כך.

אותי יריב לוין לא ישתיק, לא חוקיו ישתיקוני, ולא השופטים אותם הוא מתכנן למנות אחרי שיערוך להם שימוע ויבחן אם הם מתאימים לאידיאולוגיה הטוטליטרית שלו. אני סיכנתי את חיי למען המדינה הזאת. כפסע היה ביני ובין המוות לא פעם אחת, ואלחם למען הדמוקרטיה בכל אמצעי אל-קטל שיעמוד לרשותי. ולא אהיה לבד. העם השוכן בציון לא ייתן לעריצים הללו להשתלט על המדינה. לא ניתן!

מנגד, אני מסוגל להבין מדוע עכשיו התפרצה השנאה מליבו של יריב לוין. אילנה דיין הוציאה דיבתו של קצין ולוחם, ג'נטלמן על פי כל אמות המידה, ועדיין לא הכתה על חטא ולא ביקשה סליחה. היא אינה נקיית כפיים, האשה הזאת. יש לה אג'נדה והיא מוציאה אותה אל הפועל, אך לא תמיד בדרכים חוקיות. לא אני קבעתי זאת. בית המשפט אמר את דברו.

ואני לא שכחתי מה עוללה התקשורת למפקדי, האלוף יואב גלנט, שהוביל מבצעים נועזים של הקומנדו הימי שהשתיקה עודה יפה להם, אך אם לא היו מתקיימים, היו חיינו בארץ הזאת נעשים בלתי נסבלים. התיעוד מן האוויר של ביתו במושב עמיקם לא היה רק חצייה של כל הקווים האדומים מצד התקשורת, בהובלת 'הארץ', אלא חייב הוא מעתה ועד עולם לשמש דגל שחור שיחצוץ בין מה שמותר ובין מה שאסור. כל עיתונאי קטן, כדברי איינשטיין, יצפה אל הדגל הזה מדי יום ויום בעשותו את מלאכתו, וייזהר מלהכניס את מילותיו לתוך המים הגועשים. התקשורת חייבת לחדול מן ההפקרות שאפיינה אותה בשנים האחרונות, להישאר מרוסנת, בכדי שהרוע המצוי בליבו של יריב לוין יישאר שם, ולא יתפרץ פתאום החוצה.

מודעות פרסומת

בלוג בוורדפרס.קום.
Entries וכן תגובות feeds.