שיעור ברפואה לפסבדו-לוגיקנים: האם דחיית טיפולי פוריות פוגעת בפציינטיות?

20/06/2011 בשעה 23:06 | פורסם בהמדור לשירות הציבור | סגור לתגובות על שיעור ברפואה לפסבדו-לוגיקנים: האם דחיית טיפולי פוריות פוגעת בפציינטיות?
תגים:

לאחרונה, אני נתקל בבלוגוספרה בכל מיני טיפוסים מפוקפקים שמתיימרים לדעת הכול, בעיקר בתחומים שבינתם שם חסרה להם. כך למשל, קראתי לתדהמתי כי פלוני מדווח לקוראיו ששיבוש הלווייתו של סמי עופר לא היה מעשה יאה, אך אין חוק נגד זה.

אך הנה מה שאומר חוק העונשין בעניין:

"הנכנס שלא ברשות למקום פולחן או קבורה או למקום שיוחד לצרכי לוויית המת או לשמירת עצמותיו של מת, או נוהג במת שלא בכבוד, או גורם הפרעה לאנשים שנתקהלו ללוויית המת, והכול בכוונה לפגוע ברגשותיו של אדם או לבזות דתו, או כשהוא יודע שהדבר עשוי לפגוע ברגשותיו של אדם או לבזות דתו, דינו – מאסר שלוש שנים".

וכבר כתב הקולגה של עו"ד דר – שהאיר את עינינו בסוגיה הנידונה: נידמה לי שיוסי דר רצה להראות שיש כמה דילטנטים המתחזים-מתחזות לפרשני משפט, בלי שיש לזה כל בסיס למעט יחצנות. מאחר שהוא עורך דין, הוא עשה זאת באלגנטיות. או כמו שאומרים במקצוע, מכוח ההן שומעים את הלאו.

עתה הגיעה שביתת הרופאים לנקודת שיא, ופתאום לכל מיני דיליטנטים יש מה להגיד. פלוני כותב שאסור ככה, ופלונית כותבת שמותר ככה, וכהנה וכהנה ברבורים שאין להם סוף ואין להם תכלית, מפני שכל מה שנאמר בהם חסר כל ביסוס.

בשיעור הראשון בחוג לפילוסופיה למדתי את החוק הבסיסי בלוגיקה: אם הנחה אחת שקרית, כל תולדה המתבססת עליה אינה תקפה מבחינה עובדתית. לדוגמא:

– בטמפרטורה של 50 מעלות צלזיוס מתחת לאפס, המים אינם קופאים.
– חגורת הצלה מצילת חיים.
מכאן, אם אתם רוצים לבקר בגרנלנד ואינכם יודעים לשחות, קחו איתכם ברווז מתנפח אחרת תטבעו.

או:

אם בלוגר כותב פוסט שלם ומברבר את עצמו לדעת על סמך ההנחה שלא נגרמת כל פגיעה בפציינטיות כשנדחים טיפולי פוריות, אזי לפוסט כולו אין שום משמעות והוא ריק מתוכן אמיתי, מפני שההנחה המקדימה היא שקרית.

מה הם אותם טיפולי פוריות?

א. הזרעה: החדרת זרעו של התורם אל הרחם מתוך תקווה שיפרה את הביצית. תהליך זה ניתן להגדירו כשלב סופי ב"יחסי מין מלאכותיים".

ב. שאיבת הביצית מן הרחם והפרייתה מחוץ לגוף באמצעות זרעו של התורם (בן זוג או אלמוני).

הבה נתמקד בתהליך השני, ונניח שנאמר בחלל האוויר המשפט כי ביטולו של טיפול הפריה בגלל יום השביתה, משמעו דחיית האפשרות השרירותית להרות – בחודש אחד ולא יותר מכך. האם משפט זה יש לו על מה להתבסס?

הפריה חוץ-גופית של ביצית באמצעות זרע התורם נעשית בממוצע פעם בכמה חודשים אצל נשים מעל גיל 40 במדינת ישראל. אותן נשים נמצאות במעקב כמעט יומיומי – באמצעות בדיקות דם (אסטרדיול ופרוגסטרון) ואולטרא-סאונד – אחר גדילת הזקיקים. רק כשהרופא בטוח כי ישנו סיכוי סביר מאד של הפריה, מוזמנת המטופלת אל חדר הניתוח ובהרדמה מלאה הוא שואב מגופה את הביצית ומנסה להפרותה. בדרך כלל, לא מתרחשת הפריה. במידה שהיתה הפריה והתבצעה חלוקה, מוזמנת המטופלת בחזרה אל חדר הניתוח כעבור יומיים, והביצית המופרית מוחזרת אל גופה בהרדמה מלאה. לרוב, לא נקלטת הביצית המופרית ברחם ולא מתפתח עובר.

הנה כי כן, הפריה חוץ-גופית כמוה כהטלת קוביות על ידי אדם שהשיתוק הולך ופושה בו. הסתברותה של הפריה חוץ-גופית ושיעור הצלחתה אחר כך הם נמוכים, וכל דחייה מקטינה אותם עוד יותר, מפני שלא מדובר בעיכוב בן חודש אחד (אלא בסיכויים שיהא כזה), ומפני שפוריות האשה נעשית פחותה מיום ליום, עד שהיא נעלמת כליל.

Advertisements

בלוג בוורדפרס.קום.
Entries וכן תגובות feeds.