בחנו את עצמכם: האם אפקט האווירה משפיע על חשיבתכם?

20/06/2011 ב- 09:49 | פורסם בהספרייה המדעית | סגור לתגובות על בחנו את עצמכם: האם אפקט האווירה משפיע על חשיבתכם?

אחד הליקויים בחשיבה האנושית אושש דווקא בוועידה שאליה התכנסו צוותי אוויר מתחנות משטרה ברחבי העולם. אותם טייסים המרחפים מעל הדרכים כדי להכווין את התנועה, נתנו דעתם על כך שנהגי המכוניות פועלים באורח משונה: במקום לחפש נתיב חילופי אל יעדם, הם נשארים תקועים בפקקים כאילו שזו גזירה משמיים. מדוע הם נוהגים כך?

הנהג במכונית השחורה ממתין בתורו לפנות שמאלה בצומת, אך התנועה בנתיב שלו הינה פקוקה. מדוע, אפוא, שלא יעבור אל הנתיב הימני הפנוי, ימשיך בו עד הצומת הבא, יבצע שם פניית פרסה, ישוב אל הצומת הקודם, ויפנה אל עבר יעדו?

'אפקט האווירה' שמגביל את הנהג מלחשב את דרכו באופן הגיוני, משבש את אורחות החשיבה של כל אחד מאיתנו. אציג בפניכם מספר דוגמאות אותן תוכלו לבחון אצל בני שיחכם.

א.

האם שמעת פעם את המילה סנסציה?
האם שמעת פעם את המילה קונוטציה?
איך קוראים לחלק הצהוב של הביצה?

ב.

כמה חיות מכל מין נטל עימו משה אל התיבה?

ג.

מהו צבע שמלתה של כלה ביום חתונתה?
ושל דף חלק?
ומה שותות פרות?

ד. אם מטוס שנושא עימו תיירים מאנגליה מתרסק בדיוק על הגבול בין קנדה וארה"ב, איפה לדעתך צריך לקבור את הניצולים?

תשובות:

א. כמעט הכול משיבים בחיוב ובזריזות לשתי השאלות הראשונות, אך לפני מתן התשובה לשאלה השלישית, הרוב המכריע מהסס שניות ארוכות. אם הייתם שואלים אותם מלכתחילה את אותה שאלה, היו עונים מיד כי זהו חלמון, אך המילים המקדימות "סנסציה" ו"קונוטציה" משבשות את החשיבה. שתי המילים יוצרות במוחו של הנבחן ציפייה כי גם לשאלה השלישית מוכרחה שתהיה תשובה שמתחרזת עימן.

ב. כמעט כולם משיבים 'שתיים' בהיסח הדעת. רבים נזכרים אחר כך כי נח הוא זה שבנה את התיבה.

ג. שתי התשובות הראשונות הן לבן. לשאלה השלישית משיב הרוב חלב.

ד. רוב הנשאלים מתלבטים שניות ארוכות ותוהים לאיזו משתי המדינות, ארה"ב וקנדה, יש לאנגלים זיקה רבה יותר. אולם, מדובר בניצולים.

רוברט ו'ודו'ורת ותלמידו, סול סלס, הם שגילו את 'אפקט האווירה' הגורם לטעויות בהיקש (סילוגיזם). ראשית אסביר מהו היקש באמצעות דוגמה:

הנחה ראשונה: כל האנשים הם בני-תמותה
הנחה שניה: כל הקרויים אבי כהן הם אנשים
תולדה – אבי כהן הוא בן תמותה

הנוסח הפורמלי של היקש זה:

כל A הוא B
כל C הוא A
מכאן, C הוא B

האם זה מובן? אם לאו, שובו ולמדו זאת מחדש.

אציג בפניכם את ההיקש הפורמלי הבא:

כל A הוא B
כל A הוא C
מכאן, כל B הוא C

האם זה נכון? חשבו היטב.

רוב הנשאלים סבורים כי תולדה זו היא נכונה. האם גם אתם?

הנה דוגמה להיקש זה, לפיו תוכלו לדעת האם צדקתם:

כל אנשי האויב הם אנשים בלתי צפויים
כל אנשי האויב קרויים ג'ונס
לכן כל האנשים הבלתי צפויים קרויים ג'ונס

אולם, כל אחד ממכם ודאי מכיר אדם בלתי צפוי ששמו אינו ג'ונס.

לפיכך, עבור ההנחות:

כל A הוא B
כל A הוא C

התולדה התקפה היא – מקצת B הוא C, או: מקצת מן האנשים הבלתי צפויים קרויים גו'נס.

אך מדוע נראה הבלתי-נכון כנכון?

הטעות נגרמת באמצעות המילה כל בכל הנחה, הואיל ומילה זו יוצרת אווירה כללית או רושם כללי, שמביאה לידי כך ש-כל נראה לנו כנכון בתולדה.

מן הניסויים שערכו החוקרים בהשפעת האווירה על הנבדקים נמצאו שני עיקרים:

1. כאשר ישנה הנחה שלילית, "האווירה השלילית" לרוב מולידה תולדה שלילית. אם לאו, היא תהא חיובית.

2. כאשר ישנה הנחה פרטית, "האווירה הפרטית" לרוב מולידה תולדה פרטית, אם לאו, היא תהא אוניברסלית.

לדוגמא:

הנחה שלילית: אין A שהוא B
הנחה פרטית: חלק מ-B הוא C

מה הן התולדות הצפויות על פי הנבדקים?

חלק מ-A אינו C
חלק מ-C אינו A

ברם, רק התולדה השנייה היא תקפה.

הנה כי כן, נהג המצוי בפקק תנועה מושפע מן האווירה סביבו, ועל סמך הנחה שלילית או הנחה פרטית, הוא מסיק תולדה בלתי נכונה, ואינו בוחר נתיב חילופי לנסיעה אל עבר יעדו.

כתוצאה מליקוי זה בחשיבה האנושית, מזדהם האוויר עוד יותר, מתבלה המכונית ומתבזבז בנזין. כתוצאה מזיהום האוויר נוצר גרעון כספי אצל צרכני התרופות למחלות ריאה, ובקרב הצרכנים שרוכשים תכשירי ניקוי להסרת הפיח. כתוצאה מהתבלות המכונית נגרם גרעון כספי אצל צרכני המכוניות. כתוצאה מצריכת הבנזין המוגברת נוצר גרעון כספי אצל רוכשי הדלק.

האם ניתן לקלף ביצה מתוך החלק הפנימי שלה?

פעם נשאלתי את השאלה הזאת. מה אומר, במשך דקות אחדות ניסיתי להעלות בדמיוני כל דרך פיסיקלית שתאפשר לבצע מלאכה זו. רגע לפני שהודעתי כי אין דרך כזאת, נזכרתי באפרוח. ואז עלה בדעתי כי ניתן להרתיח אותה עד שתיבקע. אולם, מיד לאחר שנשאלתי, חשבתי בתחילה רק על אפשרות של קילוף הביצה באמצעות אצבעותיי.

לקריאה נוספת:

Robert Woodworth & Saul Sells. 1935. An atmosphere effect in formal syllogistic reasoning. Journal of Experimental Psychology, Vol. 18, No. 4: 451-460

מודעות פרסומת

בלוג בוורדפרס.קום.
Entries וכן תגובות feeds.