התקשורת רצחה את סמי עופר

03/06/2011 בשעה 12:10 | פורסם בענייני דיומא | סגור לתגובות על התקשורת רצחה את סמי עופר
תגים:

אנשים יאמרו שהיה בן 89 ושבע-ימים עד כי מותו צפוי בגילו המופלג. אחרים יספרו כי המחלה הקשה כרסמה בו עד שהמיתה אותו. אף אחד לא יטען כי מאורעות הימים האחרונים וההתנפלות התקשורת חסרת התקדים עליו היא שהכריעה אותו. עד כדי כך שטפו את מוחנו בשנים האחרונות נגד דמותו, מבלי שנכיר אותה באמת.

אינני חוקר רפואי כדי לדעת מה עולל המתח הנפשי לגופו. ברי כי היה זה מתח בלתי נסבל עבור יצור אנושי, ולבטח עבור ברייה זקנה וחולה. אי אפשר היה לעצור את השתוללות התקשורת ואת הדיון הציבורי ואת החוליגנים שהציעו לשפוט אותו בעוון בגידה, והשתוללות היצרים הפראית הזאת קרעה את האיש מבפנים. לא היה לו סיכוי.

התקשורת רצחה את סמי עופר, לכל הפחות, במובן של רצח אופי. האיש לא היה נקי מכשלים בהתנהלותו הציבורית. משיכת תרומתו ממוזיאון תל-אביב בגלל סירוב העירייה להנציח את שמו ודאי העצימה את הטינה אליו. צבירת ממון העתק שלו ליבתה את יצרי הקנאה השלילית כלפיו רק בגלל שהשקיע בכלכלה הישראלית. אם היה מפנה את הונו אל ארצות אחרות, וזוכה שם לכבוד מלכים, היה מושא לקנאה חיובית. כאלה אנחנו. אך בין רדיפתו את הכבוד ואת הממון, ובין הפיכתו לאויב האומה, יש פער עצום שלא ניתן לגשר עליו.

אני שואל אתכם ברצינות: היכן סבורים הנכם שלוחמי השייטת מתאמנים כדי לעצור את משט הטרור הבא? האם למדינת ישראל יש אוניות גדולות משלה לצורך זה? אפילו אם סמי עופר קיבל תשלום על שכירת אוניותיו לצרכי הביטחון של מדינת ישראל, ראוי לזכור כי אם לא היה עושה זאת, אף איל ספנות זר לא היה מוכן להסתבך למעננו, להקריב את שמו, ולסכן את עסקיו. מחויבים להיות בו, בסמי עופר, רגשות פטריוטיים.

אבל התקשורת הזועמת ביקשה לפקפק בנאמנותו של האיש למדינה. הוכח על ידה כי קשר קשרים עסקיים עם איראן, האויבת הגדולה, ומכאן באה מיד המסקנה הנחפזת שהוא מקריב את ביטחוננו למען תאוות הבצע שלו. איש אינו שואל את עצמו האם לא ידוע למוסד על זהותה של כל ספינה שעוגנת במפרץ הפרסי בשנים הללו? אף אחד אינו תוהה מדוע משוגרים לווייני ריגול לחלל? אפילו הרמזים העבים של ראש המוסד היוצא כי יש להניח לפרשה, לא סייעו. התקשורת רצתה להדק את החבל על צווארו של סמי עופר מסיבות עלומות, אולי פגאניות במהותן, ומרוב שהידקה והידקה, האיש איננו עוד עימנו כאן. לימים תתברר האמת, אבל עשיית צדק עם המתים אין בה דבר, כי הלקח לא נלמד אף פעם. וככל שהמרדף אחר הכותרות הזועקות יעצים, כך יפלו עוד ועוד אנשים החפים מכל פשע, תחת מרמס רגליהם של עיתונאים תאבי פרסום. מצער למדי ומפחיד.

מודעות פרסומת

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.