מה מסתירים הפעילים למען שחרור גלעד שליט ואינם רוצים שנדע?

31/05/2011 ב- 13:32 | פורסם בענייני דיומא | סגור לתגובות על מה מסתירים הפעילים למען שחרור גלעד שליט ואינם רוצים שנדע?
תגים: ,

הפולמוסים סביב סוגיית שחרורם של אלף רוצחים תמורת גלעד שליט עוד יפרנסו כותבים רבים. מכיוון שכל עיסוק בשריונר החטוף נגוע בדעות מקדימות ומטעות, ראוי להבהיר מלכתחילה כי אני תומך בפדיונו של כל חייל שבוי, ואילו היה נתפס אזרח שאינו לובש מדים, אף הייתי רוצה בשובו הביתה, ואין זה משנה מהי דתו. זאת היא נקודת התורפה שלי, אני אדם רך-לבב. הנני מתנגד לשחרור המוני של רוצחים ביהודה ושומרון כפי שמציע חמאס לממשלת ישראל. התנגדות זו אי אפשר להכפישה. זוהי זכותי הלגיטימית להחזיק בדעה הזאת.

השאלה הנשאלת היא מדוע השמאלנים הרדיקלים שמתעבים את דעתי מכנים אותי טיפש. אחת מהם אף הגדירה אותי כאנאלפבית חסר תקנה. ראשית, האם יש למנוע מטיפש את זכויותיו האזרחיות? האם לכך מטיפים "אבירי זכויות האדם"? שנית, האם באמת הנני טיפש? הבה נניח כי כך הוא הדבר, אם הם כה מתעקשים. הריני, אפוא, אדם רך-לבב וטיפש. עתה ניתן להמשיך.

אחת התופעות השכיחות אצל חסידי השחרור הכפוי של גלעד שליט היא שהם בני מיעוטים. אני ממעט לפגוש יהודים בקרבם. בכל קרן רחוב שהם מתקהלים ומחלקים עלונים, כמעט תמיד נתברר שדתם שונה משלי. אינני גזען, כמובן. אני רק מעלה תמיהה זו בפניכם. גורם כלשהו משלם להם על שעות עבודתם. האם זו שבדיה האנטישמית? האם זו סעודיה הפונדמנטליסטית? מדוע ערביי ישראל שאינם משרתים ביחידות לוחמות, עובדים למען שחרורו של חייל? אולי ראוי להזכיר את אותן צעירות מכפר ערבי בגליל שהתראיינו וסיפרו כי קיבלו כסף תמורת בואן לעצרת העצמאות הפלשתינית שהתקיימה ברחוב רוטשילד זה מכבר. השמאלנים הרדיקלים חשו שהם מעטים מדי. הנה, הנני מודה שאני מוטרד. משהו רקוב כאן.

מתווה השמאל הרדיקלי לשחרור כפוי של גלעד שליט הינו פשוט מאד: אם ישולחו המחבלים לבתיהם בגדה המערבית, ישנו סיכוי סביר שרבים מהם ישובו לפעילות רצחנית, וכשיגדל ויתרבה הקטל ברחובות ערינו, או אז יאמרו אזרחי ישראל השבעים כי די, ויבקשו להחזיר לפלשתינים שטחי מולדת ללא משא ומתן. קרי, לפי תפישת הרדיקלים, הטרור הערבי יכניע אותנו בסופו של דבר, ומה טוב יהא לשמן את גלגליו בטובי המרצחים שבאו לעולם אי פעם. באופן אישי, הבעתי את דעתי לא פעם כי ישראל עצמה צריכה לשאוף להיפרדות משכנינו כדי לשמור על צביונה היהודי, אבל מעולם לא העליתי בדעתי כי יש לרצוח את בני עמי על מנת להגשים את מאוויי. תוכניתו של השמאל הרדיקלי מביאה אותי לכדי זעזוע.

הנפנוף הלגלגני של השמאלנים הרדיקלים בטיעוני מערכת הביטחון הוא מעליב למדי. לא כל החוכמה נפלה אצלם, ומה גם, שהטיעונים הביטחוניים מלווים בעובדות מוצקות ובהוכחות חד-משמעיות. למעט החשש הסביר כי המחבלים שישוחררו לבתיהם בגדה המערבית ישובו לפעילות טרור ויגייסו טרוריסטים חדשים, קיימות שתי חרדות נוספות. האחת, השחרור ההמוני ילבה את יצרי הלאומיות ויביא פלשתינים שטופי-מוח להצטרף לארגוני חבלה, גם ללא מגע ישיר עם המחבלים המשוחררים. הם יבצעו פעולות טרור מכוח ההשראה הלאומנית-דתית. החרדה השנייה היא הכרסום בהרתעה. פלשתינים אשר יראים לבצע פעולות חבלה נגד ישראל בגלל המאסר הממושך שייגזר עליהם כשייתפסו, לא יירתעו עוד. מסיתים ייטעו בליבם את האמונה כי מתישהו ייחטף שוב חייל שיביא לשובם הביתה. הטיעונים הללו מגובים בעבודות מחקר רציניות על סמך עדויות של המחבלים עצמם. הם הודו כי רצחו יהודים בהשפעת האקסטזה שהביא שחרור המוני של מחבלים, וכמו כן, משום שחדלו להירתע מפני בית הסוהר, כי ממילא ישולחו לכפריהם כעבור פרק זמן לא ארוך.

אינני מצפה מן הפעילים למען שחרורו הכפוי של גלעד שליט לספר לציבור בכנות על אובדן ההרתעה החמור שיביא שחרור המוני מרצחים, אבל אני תמה לגבי ההסתרות והשקרים. מדוע לרמות את העם? האם השכל מצוי רק בקודקודיהם של השמאלנים הרדיקלים? כל העת, ללא הרף, הפעילים למען שליט משקרים במצח נחושה, ומספרים לנו כי מדינת ישראל תמיד שילמה את המחיר הכבד לשחרור חטופים (כשלא היתה אופציה צבאית), ואם היא רוצה לשנות את הכללים, אז שתעשה זאת לאחר שובו של גלעד שליט. אבל כל זאת אינו נכון. זהו שקר מוחלט. שר הביטחון יצחק רבין סירב לעסקאות החילופין שהוצעו לו בשנים 1986-88 והותיר את הנווט רון ארד בשבי. כיום, כלי התקשורת והפעילים למען שליט מסתירים זאת מן הציבור, אבל הכול ידוע וגלוי. רבין סירב וחרץ את גורלו של רון ארד לעד. משפחתו קיבלה את החלטת שר הביטחון בלית ברירה, אך ללא עוררין. עתה, מנסה אלוף (במיל) עמי איילון, ראש השב"כ לשעבר, להזכיר זאת באמצעי התקשורת, אך אלה משתיקים אותו מיד. הס מלקלקל את הטענות השקריות של הפעילים למען שליט. אסור לציבור לדעת את האמת.

יתרה מכך, הוצע על ידי גורמים מוסמכים לפעילים למען שליט לתבוע מן המועצה הצבאית השלטת במצרים שתסייע במשא ומתן עם חמאס, במיוחד לאחר שנפתח מעבר רפיח בין עזה לסיני. למצרים יש אמצעי לחץ לכפות הידברות ומגעים בין נציגי ישראל לטרוריסטים, ואפילו מסוגלים הם לתווך בעצמם כדי להביא לפתרון הסוגיה. אולם, השמאלנים הרדיקלים, אשר הון רב זורם לארגוניהם משבדיה ומסעודיה, מונעים זאת. שימו נא לב, משפחת שליט אינה אומרת דבר כשזה נוגע למצרים שאחרי ההפיכה. השמאלנים הרדיקלים לא יסכימו שהרוצחים יגורשו לעזה. הרדיקלים רוצים שהם ישובו לפעילות טרור ביהודה ושומרון, ודרך כך יאלצו את ישראל לסגת מן השטחים המוחזקים.

הערה בשולי הדברים: בעוד ימים אחדים, יציינו צאצאי הפליטים הפלשתינים בלבנון את מאורעות 1967, ובלשוננו, את פרוץ מלחמת ששת הימים. הם מאיימים לשוב לגדר הגבול כפי שעשו ב-15 במאי, וזו, תתפלאו לדעת, עודנה פרוצה מאז המהומה ההיא. טלפנתי למישהו במושב אביבים ושאלתיו מה קורה עם הגדר. הוא סיפר לי כי לצה"ל אין כל כוונה לתקן אותה בקרוב. היא תישאר פרוצה. בין קוראיי ישנם גם עיתונאים, אנא התקשרו בעצמכם לחברי המושב כדי לברר במה דברים אמורים.

כפי שרמזתי לא מזמן: כאחד שמכיר את גזרת מג'דל שמס, רק הוראה מכוונת של הצבא מנעה את תגבור הכוחות בגבול הסורי. מי שהשאיר במשך שעות ארוכות שמונה מילואימניקים לבדם אל מול המוני מפגינים, ידע שייפרץ הגבול. היקף הכוחות של צה"ל ברמת הגולן הוא עצום כל ימות השנה. הלוחמים שמחזיקים את הקו אמורים להדוף אוגדות שריון סוריות. אף אחד לא הזעיק אותם. קראו למשטרה, וגם היא איחרה לבוא, וכשהגיעו השוטרים הם היו מעטים. אין ספק, לפי משנתו של אהוד ברק, הפתרון לסוגיה הפלשתינית הוא צבאי. צריך למשוך את הערבים לעימות ואז ננצח. אבל אי אפשר להאשים אותו. מי שדוחף למלחמה הוא השמאל הרדיקלי שזורע אשליות בלב האויב כי הפעם יצליח להכריע אותנו. הגיס החמישי של יפי הנפש לא רק שאינו משתתף בהגנת המולדת מטעמי "מצפון", אלא עלול לשבש את תנועת המשוריינים בדרך לשדות הקרב. אם כך יעשה, נבוא עימו חשבון לאחר הניצחון המובטח. אף אחד לא יימלט מזרועות החוק.

מודעות פרסומת

בלוג בוורדפרס.קום.
Entries וכן תגובות feeds.