אין לנהוג בזילות כלפי החוק ויש להושיב את הנבל מאחורי הסורגים

28/05/2011 בשעה 18:29 | פורסם בענייני דיומא | סגור לתגובות על אין לנהוג בזילות כלפי החוק ויש להושיב את הנבל מאחורי הסורגים
תגים: , ,

אני מכבד עד מאד את בית המשפט העליון ואת עצמאותו, ודוגל בחירותו לפסוק על פי החוק וללא משוא פנים, אבל בגין סיבות אלה ומכיוון שאני חי בתוך עמי, אני חושש פן ידבק רבב למערכת המשפט כולה, בגלל תעלולי פרקליטיו של משה קצב. העין הציבורית מפקחת בביקורתיות רבה על פרשת הנשיא הסורר, ולעת עתה היא איננה שבעת רצון מן המתרחש.

הרי שלושת הפרקליטים הנכבדים ודאי מומחים בלהטוטים משפטיים שידחו עד אין קץ את כניסתו של מרשם אל בין כותלי הכלא. אם בתחילה נמנע מן האנס להיעצר בעת פרסום החשדות נגדו מפני שהיה נשיא, וכמו גם, בגלל שנשא בכהונה הרמה, נדחתה האפשרות לעוצרו עד תום ההליכים אף לאחר שעזב את המשכן בירושלים, הרי כי מעת שהורשע לפי דין, צריך היה לכבול את ידיו ואת רגליו ולהובילו אל בית הסוהר. במקום זאת האיש המסוכן הזה עודנו מתהלך חופשי בינינו ומאיים על סביבתו.

לאחר הרשעתו הפצירו הסנגורים בבית המשפט שתינתן למר קצב שהות בת כמה ימים, כדי שיסיים את הכנותיו לקראת הבילוי הממושך בבית האסורים, וגם הסבירו כי הכרחי שתיענה דרישתם בגלל השינוי הקיצוני שעומד להתהוות באורחות חייו של האיש. דרישתם המופלגת התקבלה על ידי בית המשפט מטעמי חסד. ברם, הנה נתברר שיום המאסר עומד ליפול על מועד כלשהו בלוח החגים העברי, ואין זה יאה, הסבירו הסנגורים, להשליך דווקא בעת הזאת את נשיאנו האהוב לתוך התא האפל והמצחין. בית המשפט שוב הפגין רצון טוב ושוב נענה להם.

אבל הסנגורים המלומדים לא הסתפקו בזאת. מה פתאום שאנס מורשע ייכנס לתוך הכלא. מי שמע כדבר הזה? הם עתרו לבית המשפט העליון ותבעו להותיר את הפושע האלים בחוץ עד שתתבררנה נסיבות ערעורו. גם לכך נעתר בית המשפט, גם לכך. עתה הם מודיעים, הסנגורים המדופלמים, כי לא יוכלו להגיע לערעור שהם הגישו. שלושתם יבלו את חופשת הקיץ בזמן העתיד לבוא, ואין זה נאה לגזול מנכדיהם האהובים את ימי הפנאי הבודדים בגלל צרכי בית המשפט. הם דורשים לדחות את דיון הערעור למועד מאוחר יותר, ודרך כך גם לדחות שוב את כניסתו המיוחלת של האנס אל בית הכלא.

ומה אחר כך? או אז יאמרו הכיצד יעז בית משפט בישראל לזמן את הוד קדושתו, הנשיא לשעבר, ביום תענית בתשרי, והרי ידוע לכל כי הינו דתי אדוק ומרבה בצומות. ואחרי החגים הם כבר ימצאו עילה אחרת: הנכד של קצב ישתתף בקורס מ"כים, אז מן הראוי לכבדו ולהזמין לטקס הסיום את הסב הגאה; אחר כך נשמע כולנו אודות ברית המילה שתיערך לתינוק של שכנתו והוא יתבקש להיות הסנדק; מתישהו יסופר לנו כי קצב אינו חש בטוב, אחרי שעתיים ייודע כי הוא חש ברע, ויחי ההבדל הסמנטי. הסנגורים האלה עלולים עוד לשלוח אותו לניתוח מסובך, כזה שיחייב שלושה חודשי אשפוז, ולאחריהם מנוחה בת שנה בבית, ובלבד שיוכלו לעכב את מועד ביצוע גזר הדין. ואז, מי יהין להכניס איש חולני לכלא; ומלבד נימוקים בריאותיים שיפמפמו לאוזנינו בלי הרף, שוב יסופר לנו כי קצב לא עשה דבר, שהוא עדיין טוען לחפותו, וכי טפלו עליו עלילה שקרית. מה הם לא יעשו כדי שמרשם יימלט מאימת הדין.

את הקרקס הזה יש להפסיק כעת, אחרת משה קצב לא יבלה יום אחד מחייו בבית הכלא. והרי ידוע כי הסנגורים, מעצם טבעם, תמיד ימצאו תירוצים למכביר כדי למנוע את עשיית הצדק. ברם, לאזרחי המדינה פשוט נמאס מכל תרגילי ההתחמקות הללו. חוק הוא חוק, אפילו אם עורכי דין מן השורה הראשונה טרם שמעו על כך.

לבסוף, למען הגברת גילה קצב, שהיא אשה יקרה באמת, יש לכלוא מיד את האנס. שנים רבות היא סובלת מנחת זרועו של בעלה ומחרישה. מדוע להמשיך ולהעניש אותה על לא עוול בכפה, במקום לפטור אותה מן הצרה הכי גדולה של חייה. אנא, העניקו לה את חירותה. אל תשאירו אותה בתוך הגיהינום לעד. הרחיקו את הנבל הזה ממנה.

עדכון (30 במאי): "יש שופטים בירושלים", אמר משה קצב לשמע החלטת השופט יורם דנציגר שלא לכלוא אותו עד הערעור. משנודע לו מי הם שלושת שופטיו תבע האנס לשנות את הרכבם ונדחה. בית המשפט העליון גם דחה את דרישת פרקליטיו לשנות את מועד הדיונים בגלל חופשת הקיץ. יש גבול לכל תעלול!

מטוס קרב מרופא אמריקני עם הניילונים המקוריים: אם בעניין התחמקויות עסקינן אי אפשר לחמוק מבלי לאזכר את פרשת טייסת החמקנים תמורת המשך הקפאת הבנייה בהתנחלויות. השבוע נתברר כי האמריקנים שוקלים לבטל כליל את פרויקט מטוס הקרב החמקן F-35 מסיבות טכנולוגיות. אין להם מספיק כסף כדי לפתח את הידע הנדרש. כשאני מהרהר על כך, אני לופת את ראשי ואומר: אלוהים אדירים, זה יכול להיות היה השבוע הכי גרוע ונוראי בחייו הפוליטיים של בנימין נתניהו. כל יריביו ונוטרי טינתו היו לועגים לו אם היה מקפיא את הבנייה, מפלג את הקואליציה שלו ומכרסם שוב באמינותו עבור… כלום. אבל ביבי, שהתחייב להפשיר את הבנייה במועד המדויק, הצליח לחמוק מן ההצעה האמריקנית החמקמקה, ובמקום להיות מושפל בגלל "מטוסים פורחים באוויר", מצא עצמו בימים אלה בשבוע המוצלח ביותר בקריירה שלו כראש ממשלה. וכמו שאמר אלי הרשל ו'אלאך: אם יש לך חמקנים, הראה אותם, אם אין לך, אל תציע! אופס, אי אפשר "לראות" חמקנים. אכן, לביבי שיחק השבוע קלף מן הסרטים.

Advertisements

בלוג בוורדפרס.קום.
Entries וכן תגובות feeds.