מה קורה לסלעים כשאף אחד אינו מסתכל לעברם?

13/04/2011 בשעה 12:30 | פורסם בדברים מעניינים יש בעולם | סגור לתגובות על מה קורה לסלעים כשאף אחד אינו מסתכל לעברם?

עמק המוות בקליפורניה מכיל בתוכו תעלומות רבות, ובכללן גם אחת התופעות המוזרות ביותר של הטבע: סלעים שנעים בכוחות עצמם לכאורה. יום אחד הם מצויים בנקודה אחת, ביום אחר הם כבר ממוקמים בנקודה אחרת. הסלעים אינם מרחפים ממקום למקום. הם מותירים מאחוריהם עקבות של גרירה, אבל אף אחד לא ממש ראה את זה קורה. הם גם מעולם לא צולמו בתנועתם. העדויות היחידות לתזוזות המסתוריות הן אותם שבילים המגולפים לאורך מסלולם על פני הקרקע.

השבילים הללו מלמדים אותנו על שיגיונותיהם המרובים. ישנם סלעים שהיו מצויים בסמיכות זה לזה והתחילו לנוע במקביל במשך זמן, לפני שאחד מהם שינה לפתע כיוון, פנה ימינה או שמאלה, ולפעמים אפילו חזר בכיוון שממנו בא. מדי פעם נעצר סלע אחד, בעוד הסלע השני המשיך להתקדם במסלול שלו. הסלעים גם מתהפכים בנסיבות בלתי ברורות, מפנים צד אחר אל הקרקע ושובלם משתנה בהתאם. איש אינו יודע לאן פניהם מועדות והיכן יהיו מצויים מחר.

הסלעים הללו נעים לאורך קרקעית אחד האגנים בעמק המוות, הקרוי בגינם "מסלול מרוצים בחוף" (Racetrack Playa). אגן זה ממוקם בגובה של 1130 מטרים מעל פני הים, אורכו מצפון לדרום הוא 4.5 קילומטרים, ורוחבו ממזרח למערב הוא 2 קילומטרים. האגן שטוח במיוחד והבדלי הגבהים בין הקצה הצפוני לקצה הדרומי הם 4 סנטימטרים בלבד. הפסגות הגבוהות מסביבו מתנשאות כמה מאות מטרים מעליו. בעתות שיורד בהן מטר כבד, מי הגשמים נשטפים מן ההרים אל האגן ויוצרים אגם רדוד וקצר מועד. תחת השמש הקופחת, ציפוי המים הדק מתאדה במהירות, ומותיר על פני השטח שכבת בוץ חלקלקה ורכה. כשהבוץ מתייבש הוא מתכווץ ונוצרים סדקים מתולמים בקרקע.

הכוח מאחורי תנועת הסלעים אינו מובן והוא נושא למחקרים רבים. בתחילה, לא הוציאו מכלל אפשרות שזהו תעלול אנושי. איש לא סבר כי בא מישהו ומשך את הסלעים האלה קדימה, אלא התעוררה מחשבה הגיונית כי את החריצים שמאחורי הסלעים יצרו כמה בריות מתוך רצון להפתיע. אבל בחינה מעמיקה של השבילים הוכיחה כי הסלעים נעים בנסיבות טבעיות, ללא התערבות אדם או חיה כלשהי. מה הם, אפוא, ההסברים לתנועתם?

א. השערה אחת גורסת כי בעת שהבוץ לח והסלעים יושבים על המשטח החלקלק, מקל הדבר על רוחות חזקות לדחוף אותם בכיוון תנועתן.

ב. כמה מן הסלעים שוקלים יותר מאשר בני אדם. הם כבדים מדי עבור הרוחות הנושבות באזור מכדי שתוכלנה להזיז אותם. הסבר שני מציע כי לנוכח טמפרטורות הלילה שצונחות מתחת לנקודת הקיפאון, מצוננת כמות המים המועטה שעל הקרקע והופכת לשכבת קרח. יריעות הקרח שנוצרות מתחת לסלעים מגדילות את שטח הפנים הכולל שנתון להשפעת הרוח, ולכן די ברוחות חלשות כדי שתסייענה לסלעים לזוז ממקומם. במילים אחרות, רפסודות הקרח גולשות על פני הקרקע כשהן "תופסות" רוח, ועליהן הסלעים. אחר כך נמס הקרח והסלעים רובצים להם בביתם החדש.

ג. גרסה נוספת מציעה כי הסלעים מחליקים על שכבת הקרח. בעוד משטח האדמה הוא בעל התנגדות חזקה, הרי לא כך הוא הדבר אצל הקרח החלקלק. הדבר מקל על הרוחות להזיז את הסלעים, מבלי שתידרשנה להיות חזקות במיוחד.

ד. גרסה אחרת טוענת כי מעטה הקרח שנוצר על פני הסלעים הוא אשר מוריד את רמת החיכוך שלהם ביחס לקרקע ומאפשר להם להתקדם לאורכה.

אז מדוע לא נצפתה עד כה תנועת הסלעים?

רוב הזמן הם מצויים במצב סטטי. פרקי הזמן שבהם נעים הסלעים נאמדים בעשרות שניות בלבד, במרווחים של שנים אחדות. לא דרושה סבלנות יוצאת דופן כדי לראותם בשעת תנועה אלא נחוץ מזל. זאת ועוד, מכיוון שהטמפרטורה צונחת מתחת לאפס רק בשעת שחר מוקדמת מאד, אין פלא שאף אחד לא נמצא בסביבה כדי לחזות באירוע.

לקריאה נוספת:

George Stanley. 1955. Origin of playa stone tracks, Racetrack Playa, Inyo County, California. Geological Society of America Bulletin Vol. 66, No. 11: 1329-1350

John Reid, Edward Bucklin, Lily Copenagle, Jon Kidder, Sean Pack, Pratigya Polissar & Michael Williams. 1995. Sliding rocks at the Racetrack, Death Valley: What makes them move? Geology Vol. 23, No. 9: 819-822

Ralph Lorenz, Brian Jackson, Jason Barnes, Joe Spitale & John Keller. 2011. Ice rafts not sails: Floating the rocks at Racetrack Playa. American Journal of Physics Vol. 79, No. 1: 37

סרטון המציג תופעה מופלאה זו.

עדכון (אוגוסט 2014): התעלומה נפתרה, כך מדווחים. הרוח, הגשם והקרח החשודים הם אכן "האשמים".

Richard Norris, James Norris, Ralph Lorenz, Jib Ray & Brian Jackson. 2014. Sliding Rocks on Racetrack Playa, Death Valley National Park: First Observation of Rocks in Motion. PlosOne.

מודעות פרסומת

בלוג בוורדפרס.קום.
Entries וכן תגובות feeds.