תביעת הביטוח של אדולף היטלר

05/04/2011 בשעה 15:47 | פורסם במאחורי סינרה של ההיסטוריה | סגור לתגובות על תביעת הביטוח של אדולף היטלר
תגים:

בשנת 1930 היטלר כמעט מת. רק כפסע היה בינו לבין העולם הבא. תאונת הדרכים שאז קרתה לו אינה כה ידועה, וגם לא מרבים לדבר עליה. ב-13 במרץ התיישב לו היטלר במושב הקדמי של מכונית המרצדס שהיתה ברשותו, ונסע בה יחד עם מייג'ור-ג'נרל אוטו וגנר (Otto Wagener) שהיה יועצו הכלכלי. בספר זיכרונותיו "Hitler: Memoirs of a Confidant" מתאר וגנר את התאונה הגורלית שבה היו מעורבים. משאית כבדה התנגשה במכוניתם, אך ברגע האחרון ממש בלמה המשאית, וכך נמנעה מלמעוך לגמרי את המכונית ולמחוץ את מי שהיה בתוכה. אילו איחר נהג המשאית לעצור שניה אחת בלבד, ומשאיתו היתה מגיעה קרוב יותר להיטלר, היה מהלך ההיסטוריה משתנה לחלוטין. אחר כך תבע היטלר את חברת הביטוח על הנזק שנגרם למרצדס, והגזים עד מאד בהערכת המימון הכספי אשר לו נזקק כדי לתקנה.

מסמך של חברת הביטוח מן ה-17 באוקטובר 1930 על אודות התאונה.

היטלר חמק מן המוות עוד לפני כן. במלחמת העולם הראשונה נחשב בר מזל במיוחד. ב-29 באוקטובר 1914, פרץ קרב בן ארבעה ימים, אחד המוקדמים בין היחידה אליה השתייך לבין כוחות בריטיים. בתום הקרב נותרו בחיים רק 611 מ-3600 חיילי יחידתו. היטלר יצא מן המתקפה הזו ללא פגע. במקרים אחרים אירע שעבר ממקום אחד למקום אחר, רגעים ספורים לפני שהשיג אותו המוות. ב-17 בנובמבר 1914 התפוצץ בעמדת פיקוד קדמית של יחידתו פגז ששיגרו הצרפתים והרג ופצע כמעט את כל אנשי המטה שהיו שם. היטלר עצמו יצא מן העמדה דקות אחדות לפני כן. ב-7 באוקטובר 1916, בקרב על הסום, נפצע היטלר בירכו השמאלית מרסיס פגז בחפירה בה שהה והרג ופצע כמה מן הרצים שהיו שם. היטלר הועבר לאשפוז בברלין, וכשהחלים מפציעתו, ביקש לשוב אל חבריו בחזית. הוא נשלח לשם בחזרה ב-5 במרץ 1917. אף שנה ומחצה אחר כך יכול היה להיהרג, אבל שוב הפליאו לפעול תעתועי ההיסטוריה הדטרמיניסטית.

הנרי טנדיי (Henry Tandey) סיפר בדצמבר 1940 ל-Sunday Graphic על קרב שהתרחש ליד הכפר הצרפתי Marcoing, ב-18 בספטמבר 1918. לנגד עיניו ראה חייל אויב הצולע מתוך מהומת הקרב אל קו האש, שומט את רובהו ופשוט בוהה בטנדיי, כשהוא מתכונן אל הבלתי נמנע. כל הראיות מצביעות שהיה זה אדולף היטלר. אבל, החייל הבריטי שלא היסס מעולם לפגוע במי שהיה מצוי בין הכוונות של רובהו, נדהם מן המראה המשונה כל כך, ולא יכול היה לירות בו. הוא נתן להיטלר ללכת לדרכו.

כשמלחמת העולם הראשונה עמדה להגיע לסיומה, ב-14 באוקטובר 1918, נפגע היטלר במתקפת גז חרדל בריטית ליד איפר ולקה בעיוורון זמני. הוא נשלח לטיפול בבית חולים צבאי והחלים אחרי זמן מה. שלוש שנים אחר כך כבר הנהיג את המפלגה הנאצית.

ב-9 בנובמבר 1923, סמוך לשעת צהריים, יצאו ממרתף הבירה בירגרברויקלר אלפיים איש, רבים מהם חמושים, לרבות היטלר. הם רצו לקדם פוטש נגד השלטון המרכזי בגרמניה. על גשר לודוויג במינכן נתקל הטור בפלוגת שוטרים קטנה, ובאיומי אקדחים הדפו אותה מדרכם ושמו פניהם אל מיירפלאץ שבמרכז העיר, ומשם החליטו לצעוד אל משרד המלחמה. בקצה רחוב רזידנץ, כשהתקרבו לכיכר אודאון, נתקלו הצועדים בפלוגת השוטרים השנייה, הגדולה יותר. "הם באים. הייל היטלר!" צעק מישהו שעמד בצד. פתאום נשמעו יריות. כמעט חצי דקה נמשך הקרב העז. משנדמו קולות הירי היו ארבעה-עשר ממשתתפי הפוטש וארבעה שוטרים מוטלים מתים. עם ההרוגים נמנה אחד ממתכנני הפוטש, ארווין פון שויבנר-ריכטר, שצעד בשורה הראשונה של הטור, שלוב זרועות עם היטלר, ממש אחרי נושאי הדגל. אילו פגע הכדור שהרג את שויבנר-ריכטר שלושים סנטימטר מימין לו, היה היטלר נפצע פצעי מוות. אבל הפיהרר נפל ארצה ורק נקע את כתפו השמאלית.

ב-8 בנובמבר 1939 אמור היה היטלר לשאת את נאומו השנתי בבירגרברויקלר. גאורג אלזר (Georg Elser), נגר במקצועו ובעל השקפות קומוניסטיות, ביקש לנצל את המאורע כדי להתנקש בחייו של היטלר. במהלך לילות רבים מילא באין רואה עמוד ליד הבימה בחומר נפץ. אבל היטלר נאלץ לקצר את ביקורו במרתף הבירה כדי לשוב לברלין, ושלוש-עשרה דקות אחרי שעזב נחרב המקום בהתפוצצות. שמונה נאצים מצאו שם את מותם. אלזר עצמו נעצר לפני ניסיון ההתנקשות, טרם הפיצוץ, בעת שניסה לחצות את הגבול לשוויץ.

ב-13 במרץ 1943 הכין קצין גרמני בשם פביאן פון שלברנדורף (Fabian von Schlabrendorff) מטען חומר נפץ, שסיפק אדמירל וילהלם קנריס, והונח במטוס הפוקה-וולף קונדור של היטלר. המרעום לא פעל, כנראה בגלל הקור העז, והמטען שהוסווה כשני בקבוקים של ליקר קואנטרו, סולק למחרת על ידי פון שלברנדורף.

ב-17 בנובמבר 1943 עמד היטלר עמד לצפות במדים החדשים שהונפקו לצבא הגרמני במקום אלה שלא היו מותאמים לאקלים הרוסי. קצין בשם אקסל פון דה בושה (Axel von dem Bussche) תכנן לשמש כמתנקש מתאבד בעת שהיטלר יקרב אליו. הוא ביקש לפוצץ שני מוקשים שיטמין בכיסיו. אולם, יום לפני כן הופצץ מלאי המדים על ידי בעלות הברית, וניסיון ההתנקשות בוטל.

הדוגמה המוכרת ביותר להיחלצותו של היטלר מן המוות היא ניסיון ההתנקשות בו שכמעט הצליח. ההתקוממות נגדו תוכננה לצאת אל הפועל ב-20 ביולי 1944 על ידי קצינים גרמניים שהיו משוכנעים כי כבר בלתי אפשרי לנצח במלחמה, ועל כן ביקשו להגיע להסכם שלום באותם ימים, כשהחזית המזרחית בין הצבא הגרמני לצבא הסובייטי עדיין השתררה ברובה בתוך גבולות רוסיה. פצצת זמן הושמה בתיק שהיה מונח מתחת לשולחן הישיבות, אבל היטלר רק נפצע. אילו הונח התיק קצת יותר קרוב לכיסאו, יתכן שהיה נהרג. הדעת נותנת שהמפה המדינית של מזרח אירופה במהלך המלחמה הקרה היתה שונה בתכלית אילו נהרג אז היטלר, ובעקבות מותו היתה ממסתיימת מלחמת העולם השנייה מיד בעת ההיא.

 

מודעות פרסומת

בלוג בוורדפרס.קום.
Entries וכן תגובות feeds.