דסקית פייסטוס: המצאת הדפוס שאבדה במרוצת הזמן

04/03/2011 בשעה 16:42 | פורסם בתעלומות מן העבר | סגור לתגובות על דסקית פייסטוס: המצאת הדפוס שאבדה במרוצת הזמן

העיר פייסטוס שכנה בחוף הדרומי של כרתים, לא הרחק מן הים. רובה נחרב ברעידת האדמה שמחתה גם את קנוסוס וערים אחרות באי. אחר כך התאוששה מהריסותיה והוסיפה להתקיים עד תקופת מלכות רומי. בתחילת המאה ה-20 חפרה שם משלחת איטלקית וחשפה את ארמון פייסטוס. הוא נשמר יפה ועבודות השחזור לא גזלו זמן רב.

ב-3 ביולי 1908 גילה הארכיאולוג לואיג'י פארמי בין שרידי הארמון את אחד החפצים המופלאים בתולדות הטכנולוגיה האנושית. היתה זו דסקית חימר בקוטר 15 ס"מ, מכוסה בסמלים הטבועים על כל צד שלה בצורה לוליינית: ראשי אדם ובהמה, דגים, אוניות, גביעים, אגרטלים, ציפורים ועוד. קווים אנכיים מפרידים בין קבוצות של כמה סמלים, המהוות כנראה מילים. בצד א' של הדסקית מוטבעים 123 סמלים הכלולים ב-31 מילים. בצד ב' של הדסקית מוטבעים 118 סמלים הכלולים ב-30 מילים. בסך הכול 241 סמלים הכלולים ב-61 מילים.

צד א' של דסקית פייסטוס

צד ב' של דסקית פייסטוס

מספר הסמלים הייחודיים המופיעים בדסקית הוא 45, ולפיכך אין זה כתב אלפביתי אשר בדרך כלל מונה פחות אותיות. אין לדעת כמה סמלים כלולים בכתב המסתורי הזה. אם מספרם כולל כמה עשרות בלבד, מניחים החוקרים כי זהו כתב הברתי. גם לא ידוע באיזו דרך יש לקרוא את הדסקית, האם מן החוץ אל הפנים או שמא בסדר הפוך, מפני שעד כה איש לא הצליח לפענח את הכתוב. איזו שפה מייצג הכתב הזה, גם שאלה זו נותרה עלומה עד ימינו.

טרם ידוע אם הכתב המופיע על דסקית פייסטוס (Phaistos Disc) הוא כרתי מקומי, או כתב זר שהובא אל כרתים ממקום אחר. היא נמצאה בשכבה המתוארכת למאה ה-18 לפנה"ס. הווה אומר, התרבות שהשתמשה בכתב הזה היתה קיימת לפחות מלפני כארבעת אלפים שנה. זאת היתה תרבות מפותחת יחסית. אנשיה כבר ידעו פרק בהלכות ההדפסה. אין לדעת האם הדסקית הינה המסמך המודפס הקדום בעולם, אולם היא הדוגמה העתיקה ביותר של כתיבה ממוכנת שמצויה ברשותנו.

בדיקה מדוקדקת של החוקרים מצאה כי הסמלים דומים דמיון מפתיע זה לזה, ומכאן הסיקו שהם נטבעו במגוון של חותמי דפוס ולא נחקקו ביד, בדומה לשאר הטקסטים המאוחרים של כרתים, שנחרתו בכתב קווי א' ובכתב קווי ב'. הסמלים נלחצו בתוך החומר הרך, שאחרי כן נצרף באש, על ידי חותמות שנשאו תבליטי אותיות. שרידים נוספים של כתב פייסטוס לא נמצאו מאז גילויה של הדסקית, דבר שעשוי היה להקל בפענוחו, אולם הארכיאולוגים משערים כי אלה ממתינים לחשיפתם. עשיית החותמות הצריכה עבודה רבה, והן בוודאי לא יוצרו רק כדי להפיק את הדסקית היחידה הזו. מי שהשתמש בחותמות הללו לבטח הרבה בכתיבה, ובאמצעותן יכול היה ליצור במהירות עותקים משובחים יותר מאשר היה יוצרם בכתב ידו.

תעתיק המילים בצד א' של דסקית פייסטוס

תעתיק המילים בצד ב' של דסקית פייסטוס

דסקית פייסטוס מקדימה עד מאד את המצאת הדפוס הבאה של האנושות, אולם הפעם השנייה לא התרחשה אלא כעבור 2500 שנה בסין והפעם השלישית כעבור 3100 שנה באירופה. רבים תוהים כיצד התפספס הישג כביר קדום זה ושקע לתהומות הנשייה, במקום להתפשט בעולם העתיק. נשאלת אפוא השאלה מדוע יוצר דיסקית פייסטוס הוא אלמוני, ואילו יוהאן גוטנברג הצליח לשנות את התרבות האנושית לעד.

ההסבר טמון בכך שלמדפיסים באירופה של ימי הביניים היתה אפשרות לצרף כמה טכנולוגיות מתקדמות, שרובן לא היו זמינות ליוצרה של דיסקית פייסטוס:

א. בקרב נהר טלס שנערך במרכז אסיה בשנת 751 הביס צבא ערבי את הסינים. הערבים מצאו כמה יצרניי נייר בקרב שבויי המלחמה והביאו אותם אל סמרקנד להקים בית חרושת לנייר. טכניקת ייצור הנייר הגיעה, אפוא, לאירופה מסין שנים רבות אחרי שנוצרה דסקית פייסטוס, ואילו מצע הכתיבה של הדסקית היה חימר, שהוא חומר עבה ומגושם יותר מן הנייר.

ב. במאה ה-18 לפנה"ס צריך היה לטבוע באופן ידני את האותיות בדסקית, ולא כמו בשנת 1455, כשהשתמשו באותיות מיטלטלות יצוקות, הסגורות במסגרת מתכת, צבועות בדיו ולחוצות במכבש. מסין הגיע לאירופה גם רעיון האותיות המיטלטלות, אך יציקת אותיות מקוביות מתכת היתה פיתוח של גוטנברג, וכדי להתגבר על הבעיה המסובכת של מידת אות בלתי אחידה, היה תלוי גוטנברג בהרבה התפתחויות במטלורגיה: פלדה להטבעת האותיות, סגסוגות פליז או ברונזה עבור הקוביות, עופרת עבור התבניות, וסגסוגת בדיל-אבץ-עופרת עבור האותיות. המכבש של גוטנברג נגזר ממכבשי בורג ששימשו לייצור יין ושמן זית, ואילו הדיו שלו היה שיפור הדיו הקיים בהוספת שמן.

ג. הכתב של דסקית פייסטוס הינו הברתי ולכן רב הוא מספר סמליו. כמו כן, צורותיהם מורכבות ביותר. עקב כך, טכנולוגיית הדפוס של דסקית פייסטוס היתה ודאי מסורבלת, ויתרונותיה על פני הכתיבה הידנית לא היו משמעותיים למדי. לעומת זאת, מספר האותיות של האלפבית הלטיני הוא מועט, ולא היה צורך לצקת צורות רבות של סמלים. גם הצורות הלטיניות נוחות להדפסה באותיות מיטלטלות.

ד. דסקית פייסטוס הודפסה בימים שידיעת הכתב היתה מוגבלת ללבלרים מעטים בארמון או במקדש. על כן, הביקוש למוצר של יצרן הדסקית היה מועט, וכך גם פחות היה התמריץ להשקיע עמל רב בעשרות הטבעות ידניות. לעומת זאת, שוק הדפוס באירופה של ימי הביניים היה מוכוון להמונים שידעו קרוא וכתוב, ורווחיו הפוטנציאליים היו אדירים. לפיכך, התהווה תמריץ ניכר לייצר מכונות דפוס רבות.

הסידור המודרני של סימני הכתב ומספר מופעיהם בדסקית פייסטוס

מילים חלופיות: דסקוס פיסטוס, דסקוס פייסטוס, דסקוס פאיסטוס, דיסקוס פיסטוס, דיסקוס פייסטוס, דיסקוס פאיסטוס, דסקית פיסטוס, דסקית פייסטוס, דסקית פאיסטוס, דיסקית פיסטוס, דיסקית פייסטוס, דיסקית פאיסטוס.

מודעות פרסומת

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.