תזכורת לאמריקנים: כך השתלטתם על המשט הנורבגי במים בינלאומיים

01/03/2011 בשעה 18:13 | פורסם במאחורי סינרה של ההיסטוריה | סגור לתגובות על תזכורת לאמריקנים: כך השתלטתם על המשט הנורבגי במים בינלאומיים
תגים: ,

את הסיפור הזה לא תמצאו בדו"ח ועדת טירקל לחקר המשט הטורקי, אולי מפני שלחץ מסיבי מגבעת הקפיטול ומן הבית הלבן מנע את הכללתו. כל ניסיונותיי הרבים להכניסו לויקיפדיה האנגלית נתקלו במחיקה מיידית ובחסימתי לפרק זמן בלתי מוגבל. כשבדקתי מיהם חברי הכנופיה שמתנכלים לי שם, גיליתי כי כולם הם פעילי שמאל ליברלי מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, ששנאתם כלפי ישראל יוקדת בעצמותיהם. בכל זאת, החלטתי לכתוב אודות המקרה למען קוראיי, מפני שאם יתקלו כמותי במרואיין אמריקני לרשת בינלאומית, שמגנה פעולה כזאת במים בינלאומיים, ידעו הם כי מדובר בבורות או בצביעות.

תחילת הפרשה היא בסופה של שושלת. קיסרי צ'ינג שמשלו בסין מאז 1644 איבדו את שלטונם בשנת 1911. המדינה המונוליטית לא התפצלה ליחידות-משנה חדשות, אך נעשתה מפולגת מבחינה פוליטית. שנה אחר כך נוסדה המפלגה הלאומית הסינית בראשותו של סון יאט-סן. הוא ניסה לאחד מחדש את כוחות המדינה תחת הנהגתו באמצעות סיוע של מעצמות המערב, אך אלה הפנו לו עורף. בלית ברירה פנה לברית המועצות השכנה, וזו הפגינה רצון לסייע, אך התנתה את הסכמתה בהקמת מפלגה קומוניסטית ברת-קיימא. בדרך זו באה לעולם בשנת 1921 התנועה השלטת בסין היבשתית עד היום.

כשמת סון יאט-סן בשנת 1925, נתמנה במקומו צ'יאנג קאי-שק. שנתיים אחר כך פרצה מלחמת האזרחים הסינית בגלל חיכוכים ומחלוקות שלא יכלו ליישב ביניהם הלאומנים הסינים והקומוניסטים הסינים. זו נסתיימה בשנת 1949 בניצחונם של האחרונים. מאו דזה-דונג הכריז בבייג'ינג על הקמת הרפובליקה העממית של סין, ואילו צ'יאנג קאי-שק הצהיר בטאיפיי, בירת טייוואן, כי היא בירת הרפובליקה הסינית. מצב הדברים לא השתנה עד זמננו.

בשנת 1949 קרה עוד דבר באזור זה של העולם. ארצות הברית הסיגה את כוחותיה מאדמת קוריאה הדרומית בגלל קיצוצים בתקציב. מבחינתו של קים איל-סונג, מנהיג קוריאה הצפונית, היתה זאת הזדמנות לאחד את קוריאה כולה תחת שלטונו, אחרי שארצו פוצלה לשתי יחידות מדיניות בסיום מלחמת העולם השנייה. לשם כך השיג את תמיכת הסינים. בחלוף שנה, ביוני 1950, פרצה אפוא מלחמת קוריאה.

מדינות המערב שחששו מהתפשטות הקומוניזם לא יכלו להפקיר את הדרום-קוריאנים, ובאמצעות כוחם העדיף מיגרו את הצבא הצפון-קוריאני בחזרה לשטחו. אולם, גם הסינים לא יכלו לשבת בחיבוק ידיים, בשעה שסמוך לגבולם מצויה חזית מערבית. בהתאם להבטחתם, הצטרפו גם הם למלחמה ההיא. כך הפכה המלחמה המקומית של שתי הקוריאות למערכה כבירה בשטחן בין ארצות הברית לסין.

כבר מן השלבים הראשונים היו הסינים במצוקה אדירה. ברית המועצות לא ששה לעזור להם כל כך, והם יכלו לקבל סיוע בחשאי רק מהודו שכנתם, וממדינות מערביות ליברליות מדי, שאכולות טינה תהומית כלפי ארצות הברית, כמו שבדיה ונורבגיה. דומה ששום דבר לא נשתנה מאז, ושתי המדינות הסוררות האלה עדיין נלחמות למען כוחות האופל הנאבקים במערב.

בינואר 1951 קיבלה סוכנות הביון האמריקנית מידע מוצק, לפיו שלחו הנורבגים ספינת משא לעבר מומבאי, עיר הנמל ההודית, כדי להעמיס עליה מטען עצום של אספקה רפואית. זו כללה ציוד כה רב עד שיכול היה למלא שלושה בתי חולים עד תומם. הנורבגים, שהתחייבו לשמור על ניטראליות, אף העלו על הספינה צוותים של רופאים ואחיות ממדינתם, בניגוד להתחייבותם האמורה וגם מבלי לדווח על כך לאומות המאוחדות.

אף הודו התחייבה להיות ניטראלית. ג'ווהרלל נהרו, ראש הממשלה שלה, תמך באופן מילולי בסינים, אך עד העת ההיא לא תרגם את דבריו למעשים. והנה, נתגלה שיתוף פעולה משולש בין נורבגיה-הודו-סין, שאם יצא אל הפועל ייתן דחיפה מחודשת לצבא הסיני המובס, ואף ישפר את מצב הרוח הירוד של המשטר הקומוניסטי בסין. את זאת רצו למנוע האמריקנים בכל מחיר. המומחים שלהם סברו כי שינוי במאזן הכוחות העכשווי יוביל למותם בקרב של אלפי חיילים אמריקנים נוספים. ניתנה, אם כך, הוראה כללית למנוע מן הנורבגים את העברת האספקה מהודו לסין.

משהו צריך להיעשות, אמרו אומנם בממשל האמריקני, אך לא ידעו מה לעשות. מפקדי הצבא המליצו לפעול בלב ים, לפני שספינת המשא תיכנס לנמל סיני כלשהו, כי אז תהא הפעולה מוגבלת מטבעה. אך השתלטות על כלי-שיט נורבגי בלב ים סתרה את החוק הבינלאומי. זאת משום שארצות הברית נמנעה מלהטיל מצור על סין בגלל העמדה הבריטית – האימפריה לשעבר המשיכה לסחור עם סין חרף המלחמה, כדי להגן על האינטרסים שלה במושבה הונג קונג. לפיכך, לא יכלה ארצות הברית לפעול כנגד צד בלתי מעורב בלחימתה בסינים. ואילו נורבגיה הצהירה על ניטראליות, לכאורה.

משום כך, כל פעולה שתינקט נגד הספינה הנורבגית חייבת היתה שתיראה כבלתי קשורה לחלוטין לכוחות האמריקנים, ואפילו שלא יהא שמץ של חשד. מכאן נגזר היה שיש להרחיק את כוח האווירייה וספינות הצי מכל מעורבות בתקרית המתוכננת, בגלל קלות הזיהוי של טביעות פעולותיהם. אם כי הצבא האמריקני לא חדל מלעקוב מרחוק אחר תנועת הספינה הנורבגית בדרכה לסין.

המלאכה הוטלה, אפוא, על סוכנות הביון האמריקנית, ובראש כוח המשימה הועמד האנס טופטי (Hans Tofte), שעברו עשיר היה בפעולות מגוונות ויוצאות דופן. טופטי אמר לעצמו כי אם אמריקנים אינם מורשים להשתלט על הספינה, יעשו זאת במקומם הלאומנים הסינים. הוא גייס לעזרתו את צ'יאנג קאי-שק, ששיתף עימו פעולה במלחמת העולם השנייה, ומבצע TP-Stole יצא לדרך.

בהתאם להוראות שקיבלו, נותרו הסוכנים האמריקנים שפיקדו על המבצע בספינתם, בשעה שחייליו של צ'יאנג קאי-שק הסתערו מתוכה והשתלטו על סיפון הספינה הנורבגית. גרסה אחת מספרת כי הפעולה הסתבכה כמעט מיד בגלל התנגדות בלתי צפויה של הנורבגים, ובקרב רופאיהם נמנו הרוגים ופצועים. הטייוואנים הותירו אותם מתבוססים בדמם, ורוקנו את ספינת המשא מכל תכולתה, לפני שהרשו לאלה שנותרו בחיים להפליג לאן שיחפצו. גרסה שניה מספרת כי הנורבגים נכנעו כעבור רבע שעה ורק לאחר העברת הציוד הרפואי מספינתם הם נורו כנקמה. מכל מקום, האנשים שהיו בספינה הנורבגית לא נראו עוד מעולם וגורלם לא נודע.

שישים שנה אחר כך, כל ניסיון לברר פרטים בשגרירות הנורבגית בישראל נתקל בחומה בצורה. נורבגיה שמתנאה בחופש הביטוי הליברלי שלה בפני האומות כולן, מפעילה צנזורה טוטאלית בנוגע להשתלטות האמריקנית-טייוונית על ספינתה במים בינלאומיים. ממשלתה מעולם לא גינתה בפומבי את הרג אזרחיה הרופאים ופציעתם של אחרים, אך כשנעצר המשט הטורקי לעזה, הביעה זעזוע עמוק מן הקטל על האוניה 'מרמרה'.

לקריאה נוספת:

Joseph Goulden – Korea: The Untold Story of the War
William Breuer – Shadow Warriors: The Covert War in Korea

מודעות פרסומת

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.