כיצד נתברר כי הבחורה הכי יפה בלונדון איננה כזאת

18/01/2011 בשעה 07:24 | פורסם במעגלים מתכלים | סגור לתגובות על כיצד נתברר כי הבחורה הכי יפה בלונדון איננה כזאת
תגים:

הלכתי לי בדרך טוטנהאם קורט בשעת ערב מוקדמת, ותהיתי בפעם המאה ואחת, מדוע פזורים בה תאי טלפון כה רבים, אם אף אחד אינו משתמש בהם, ומרוב ששקעתי בהרהוריי התנגשתי בעוצמה בבחורה אחת והיא מעדה הצידה. סייעתי לה לקום מן הארץ וביקשתי את מחילתה באנגלית שייקספירית מנומסת, אבל המופרעת טרחה לצרוח עליי בלי הפסקה. בעודי נסער ממבוכה, הבחנתי כי מישהי מציצה אלינו מתא הטלפון הסמוך. חייכתי אליה, ופירוש הדבר היה ששמחתי לראות כי אנשים מתקשרים מן הטלפונים הציבוריים האלה. היא פירשה זאת אחרת ויצאה לקראתי, מרחיקה אותי מן המשוגעת.

קוראים לי ז'וזפין, אמרה, ואני הוא נפוליון, השבתי. היא צחקה ואמרה בהתגרות: נפוליון לא היה נמוך כל כך כמותך! ידעתי שלא קוראים לה ז'וזפין. היא היתה הודית לונדונית, ותפשתי מיד כי זהו אינו שמה. אבל לא היה אכפת לי כל כך. היא היתה האשה הכי יפה בלונדון שפגשתי ביום ההוא, ורציתי להישאר בחברתה, יהא שמה אשר יהיה.

למה חייכת אליי? שאלה בעליצות. כי את יפהפייה, השבתי ותיכף הבנתי כי זאת היא התשובה הכי מרהיבה שהוצאתי מפי בשנה ההיא. גם שיקרתי לה וגם אמרתי אמת. אפילו סוקרטס הגדול לא צלח לכך, או שלא נקרתה לו הזדמנות. היא גררה אותי לבר טיפוסי באחת הסמטאות, ושם קלטתי די מהר שפילוסופית דגולה היא איננה. אולם בכל זאת רציתי לבלות עימה. נתברר גם כי היא עצמה משתוקקת לכך. ביקשתי לנשק אותה, אך היא עצרה בעדי ואמרה: לא פה!

אז שילמתי עבור המשקה שלה ומיץ התפוזים ששתיתי, וצעדנו ברגל לדירתה. כשהייתי בתוך ביתה כבר לא נחפזתי כל כך. הרי אם הגעתי לשם, לא אצא מבלי לממש את מאוויי. בהתחלה הייתי נפעם מעיניה החומות והיפות והשפתיים הבשרניות, ומן הגוף המפוסל להפליא, ונישקתי את צווארה מבלי יכולת להפסיק, אך היא ציוותה: עוד לא! ולאחר שהגישה לי ספל תה, שקענו לתוך שיחה בת כמה שעות.

אני באמת לא זוכר היום על מה דיברנו, אולם אחרי השיחה הממושכת, כשכבר התעייפתי מן הפטפוטים, ורציתי לגשת אל המעשה עצמו, היא התחמקה ממני אך רצתה כי אשוב אליה למחרת. לא היתה לי כל כוונה לוותר. הושבתי אותה על ברכיי, וליטפתי את שיערה שעה ארוכה, עד שרפתה התנגדותה. ידיי גיששו מתחת לגופייתה בעוד היא החלה להתנשם בכבדות. סברתי כי זהו הזמן הנכון להוציא אותה ממכנסיה, והיא שוב עצרה אותי. היא מיששה באצבעותיה את ידיי ושאלה: האם אתה בטוח?

ודאי שהייתי בטוח. יותר מכך כבר אי אפשר. אז ז'וזפין הפשילה בעצמה את מכנסיה, ואני באמת שנדהמתי ממה שראיתי. עתה מחויב הייתי להיות מנומס יותר ממלך אנגליה. לא רציתי לפגוע ברגשותיה של האשה היפה. הבטתי לתוך עיניה ואמרתי: את מושכת מאד, אבל אני לא יודע בדיוק מה לעשות עם מישהי כמוך, ואינני חושב כי זהו הרגע המתאים ללמוד זאת. היא בכתה.

היא אשה. לא יכולתי לחשוד שאיננה כזו. אבל לא היה לי ניסיון עם נשים מסוגה, ורק בדיעבד נתברר כי רמזה לי כל הזמן. ופתאום, כשידעתי כי לא נולדה אשה, הבחנתי היטב בסממנים הזכריים הקלים, והם נעלמו מתודעתי כל עוד הייתי עסוק בפניה היפות ובגוף המשגע שלה. ובגלל שהיתה בעצם אשה לכל דבר ביום ההוא, לא מיהרתי להסתלק. זה היה מוזר ללטף את שערותיה אחרי הגילוי, אבל כך המשכתי לעשות עד שחדלה מלבכות. אחר כך הלכתי.

לא הלכתי אליה שוב. היא לא עניינה אותי עוד מבחינה מינית, ולמען האמת גם נותרתי המום ימים רבים. היא עצמה כפי שהיתה לא דחתה אותי, ולכן אינני יכול לנחש מה הייתי עושה אם היתה הופכת לגמרי לאשה ומתוודה לפני כן. ניתן לספר בהצטדקות שוודאי הייתי נמנע, אבל אינני מסוגל לדעת זאת כל עוד לא התנסיתי בכך, ברגעים ההם כאשר כה התאוויתי לה. אולי הייתי מתפתה ואולי לא. אך במצבה דאז היה זה בלתי אפשרי. ובכל זאת, היתה האשה הכי יפה בלונדון שפגשתי בפעם ההיא, ואני כלל לא מצטער על החוויה שנקרתה בדרכי.

פגשתי נשים מסוגה בעולם וגם בישראל, אך אל עברן התוודעתי כבר מהתרשמות ראשונית. בריו דה ז'נירו הן משמשות כנערות טלפון, וקל להתיידד איתן, אף שמעולם לא נמשכתי אליהן, ובוודאי שאף פעם לא שילמתי תמורת הנאה מינית. אף אחת מהן לא עברה מטמורפוזה מלאה, אולי בגלל מחסור במזומנים. אולם כשהכרתי ישראליות כאלה, תמיד שאלתי עצמי מדוע הן ממתינות. מדוע הנשים הללו ממשיכות לחיות בגוף זר להן?

התשובה היחידה שעולה בדעתי היא כי אם הן תהפוכנה נשים לגמרי, פוחתים הסיכויים שלהן לקשור קשרים עם בני המין השני – שכלולות בו לא רצו להיות – ובהישארן במצבן המשונה, בעקבות נטילת הורמונים והגדלת חזה, אזי קיימת סבירות גבוהה שתמצאנה בני זוג הנמשכים לגברים נשיים. אפשרות נוספת היא כי למרות היותן נשים בהווה, עודן נמשכות לנשים כמו שאר הגברים, ולכן נזקקות לחלקים זכריים בגופן כדי לקיים קשר עם נשים מלידתן. ברם, אפשרות זאת היא בלתי נתפשת. נשים חד-מיניות המתאהבות באחרות, נמשכות לגוף הנשי בלבד. מה גם, שנתקלתי בברזיל במישהי שעתה הינה אשה לכל דבר, אף שמאז ומעולם נמשכה לנשים. סיפורה הוא הגיוני יותר בעיניי. אודה ולא אבוש, נשים הכלואות בגוף גברי מרצונן הן תעלומה גמורה עבורי.

גם אני, בחולשתי, הצטלמתי פעם ליד טלפון לונדוני, אף שתמונות מזכרת מעין זו אינן מאפיינות אותי.

מודעות פרסומת

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.