האם איילה ילדה לי ילד?

02/01/2011 בשעה 13:40 | פורסם במעגלים מתכלים | סגור לתגובות על האם איילה ילדה לי ילד?

בדרך כלל, אני פועל היטב בתנאי דחק, אבל כשמלחיצים אותי בפתאומיות ומבלי שאתכונן לכך, אני עלול לאבד נתחים הגונים מזיכרוני, לעיתים לבלי שוב. ד"ש, ג'ינג'ית דרום-אפריקנית שהועסקה כשמרטפית בזיכרון יעקב, טענה שזה לא יתכן, שלא קיימת אפשרות שאינני זוכר לפתע דבר. כשהכרתיה היתה עלמה הגונה, אבל דרדרתי אותה במהירות לעבר התנסותה הראשונה, עם צעיר ערבי שנהג להתחזות ליהודי. כה נדהמתי מן ההתפתחות החפוזה עד כי דחיתי אותה מעליי לאחר התוודותה, ואז קראה בצער שאני שלחתיה מעליי, בהבהירי לה היטב שלא תשוב ללא תעודת ניסיון עם ציון עובר.

דיווחיה הבאים העידו על היותה מופקרת לחלוטין, אף שאני לא האמנתי לה. היא היתה כה קטנטונת במימדי גופה, וחיוכה הממזרי לא הרפה משפתיה, עד כי הייתי חלוק בדעתי אם לתת לה להישאר עימי או לסגור את הדלת בפניה. פעם אחת השארתי אותה בחוץ, והיא לא סלחה לי. רק ביקשה שאזכור כי נולדה בשנת 1979, כי כשהיתה בגירה בגיל 18 עודה נראתה בת 13. אין לי מושג היכן היא היום. היא נעלמה לאנגליה בדיוק בזמן שהתחלתי להתאהב בה, והשאירה לי כמנחת פרידה את חברתה, גם היא ילידת דרום-אפריקה, שהיופי ממנה והלאה.

התרועעתי בעת ההיא עם איילה. היא נראתה בת 20 לפחות, אף שהעידה כי בקרוב תהיה בת 18. גם היא נולדה בדרום אפריקה, חיה באנגליה עם הוריה, והגיעה לישראל כדי לבקר את סבה וסבתה המתגוררים בירושלים. היא היתה דתיה אורתודוכסית שמנמונת מעט, ואותה לא שלחתי לאיש. השארתיה לעצמי. אף פעם לא לנה בדירתי, אף פעם לא אמרה לי מהו שם משפחתה. אפילו תמונה אחת שלה אין בידי. רק שיחותינו בשפה האנגלית נותרו זכר ממנה.

היותי עם שתי נשים דרום-אפריקניות, אחת נוצרית, השנייה יהודיה, באותה עת, לא היתה צירוף מקרים אלא בחירה מכוונת. כל תקופה בחיי התאפיינה בארץ מסוימת, ולא נתתי לבחורות אחרות להפריע לי בהתמקדותי. כזה אני. ודאי שעשיתי ככל יכולתי שאף אחת מהן לא תדע על האחרת, למרות ששתיהן לא היו חברותיי ולא חבתי להן דבר למעט תשומת לב רבה כשפגשתין.

לפעמים נפגשתי עימן באותו יום ממש, בנפרד. מיהי הבלתי מעודנת ומיהי הבלתי מהוגנת, לא ידעתי לשאול. עם האחת ביליתי בגן צ'ארלס קלור בתל-אביב ואחרי שליוויתי אותה לתחנת הרכבת, נסעתי לירושלים כדי להתראות עם השנייה, עם איילה. איתה הלכתי לטייל בגן החיות, וזוכרני שאמרתי לה כי היחמורה שלפנינו היא בהיריון. איילה שאלה כיצד אני יודע, כי לא ראתה בטן חריגה, ומכיוון שהתקשיתי להסביר, הודעתי בשחוק כי אני יודע זאת מפני שאני הוא האבא. אחר-כך נסענו לחוף הים בתל-אביב וקרה מה שקרה.

לא נפגשתי שוב עם איילה, למעט כמה שעות לפני שטסה בחזרה. לי לא היה פנאי מכיוון שהדרום-אפריקנית האחרת הכריחה אותי לחזר אחריה במרץ. ולמחרת הפעם ההיא, איילה הבהירה כי מה שהיה לא יהיה עוד, ולכן לא חשתי ייסורי מצפון כמי שהתענג ממנה והשליך אותה אחר כך. היא לא ציפתה לי בזרועות חשופות, וגם ברגעינו האחרונים יחדיו שמרה ממני מרחק נגיעה. תמיד התהלכה עימי עם שיער קלוע, והנה הופיעה עם שיער פזור ונפלא. התאוויתי לגעת בה ולא יכולתי.

איילה לא מסרה לי פרטי התקשרות עימה. היא הבטיחה לטלפן וקיימה את הבטחתה. בשיחתה האחרונה עימי, לפני שניתקה ולא התקשרה יותר, היא תהתה מה אני מתכוון לעשות. התברר לה כי נמחקו מזיכרוני פרטים חשובים משיחתנו הקודמת. לבסוף שאלה האם אני זוכר את האיילה מגן החיות שהכנסתי להיריון. הנני זוכר, השבתי בבירור, אבל מעברו השני של הקו כבר לא היה אף אחד. זאת היא האמת לאמיתה.

Advertisements

בלוג בוורדפרס.קום.
Entries וכן תגובות feeds.