למה אסור להביא דובים לחוף הים בחיפה?

22/12/2010 ב- 07:50 | פורסם בהמדור לשירות הציבור | סגור לתגובות על למה אסור להביא דובים לחוף הים בחיפה?

אחת השאלות המשונות אשר נתקלתי בה ומשוגרת כל כמה חודשים לתיבת המייל שלי היא כדלקמן: למה אסור להביא דובים אל חוף ימה של חיפה?

לכאורה, העיניים משתוממות והמעיים מתכווצים לנוכח הדברים המופלאים שדעת הקוראים נותנת עליהם את הדעת. מחשבותיי תוהות אם בחומדי לצון מדובר, או שמא בחולי רוח מן הזן המפותח. אבל יש דברים בגו, כך מסתבר.

בעבר, קיים היה בחיפה חוק עזר עירוני שאסר הבאת דובים אל חוף הים. חוק זה בוטל מזמן. ומאז ועד עתה כולנו בדילמה: אם החוק כבר אינו תקף, האם משמע הדבר שרשאים אנו להביא דוב אחד או שניים אל החוף, כדי להשתכשך עימו במים הרוגעים?

הנה אני פוסע לצד הדוב בטיילת חיפה, ומגיע לקראתנו פקח מזועזע. מה הוא בעצם יכול לעשות לנו? לא כלום. ממרחק בטוח הוא זועק: תגיד, השתגעת? ואני אצחק לו בפנים ואומר: מותר לי!

תארו לעצמכם כי בפורים יגיע איש מחופש לדוב אל הים, ויתחיל לשאוג לכל עבר, ינסה לנשוך נשים ופעוטות. כל האנשים ינוסו ויזעיקו את כוחות השיטור. אבל מה יעשו לו? האם יאשימו אותו בהפרעה לסדר הציבורי? אי אפשר. זה לא הגיוני. אם מותר לדובים אמיתיים להסתובב חופשי על החוף, ולאיש אסור לפצות פה, אז מה ניתן לעולל לאיש בתחפושת.

מי שידע על החוק החיפאי בטח חשב לעצמו כי פעם הסתובבו שם דובים, בדומה לשחפים המלקטים שיירים על החוף. כולנו קראנו על הדובים החומים שהיו נפוצים בכרמל, כולנו קראנו את פו הדוב, וכולנו קראנו במקרא שזאת ארץ חלב ודבש. אולי אפילו הרשה לעצמו פלוני לתמוה אם פה ושם החזיקו הבריות דובונים לעת מצוא, כאילו היו כלבלבים מגודלים.

אבל האמת מתבררת באופן לאקוני. אכן, פעם היו מצויים דובים מאולפים על החוף. בצר להם, היו אנשי הקרקס עורכים את מופעיהם על שפת הים, עד שלמישהו נמאס, או שהתפרצות חייתית היוותה סכנה. או אז קבעו בחוק את האיסור יוצא הדופן. מתישהו נעלמו הקרקסים מן הנוף החיפאי, אבל נותר החוק. בעירייה הבינו כי מוטב לבטל אותו לפני שיתחילו הנודניקים לבלבל להם את המוח, וכך עשו. אבל נודניקים, מה שלא תעשו, תמיד ימשיכו לנדנד. אז כל כמה שבועות מתקשר המשועמם התורן ללשכת ראש העיר, ומבקש לברר האם זה בסדר לקחת איתו את דוב הגריזלי אל הים.