פילוסופיה בגרוש: 141-150

02/03/2010 בשעה 20:37 | פורסם בפילוסופיה בגרוש | סגור לתגובות על פילוסופיה בגרוש: 141-150

הלקט התשעה-עשר של דברים חשובים, חשובים פחות ובלתי חשובים, שאספתי במשך השנים:

141. סווטוניוס מספר כי כאשר הקיסר אספסיאנוס הטיל אגרה על המשתמשים בבתי שימוש ציבוריים גינה אותו בנו טיטוס על כך. האב קירב אל אפו של טיטוס מטבע מן התשלום הראשון ושאל אותו האם ריחו בלתי נעים. טיטוס השיב בשלילה. אספסיאנוס צהל ואמר: הכסף הזה בא משתן! כך התהווה הביטוי "אין ריח לכסף" ולא חשוב מאין הגיע.

142. תל-אביב נזכרת במקרא פעם אחת ויחידה, בספרו של הנביא יחזקאל, שישב בבל: ואבוא אל הגולה תל-אביב היושבים אל נהר כבר. באכדית "תלו", משמעותו כמו בעברית "תל" (חרבות). "אבבו" פירושו באכדית "שיטפון". המשמעות של תל-אביב היא, אפוא, תל החרבות שמותיר אחריו השיטפון (של הנהר).

143. כבר לפני אלפיים שנה הכינו המלחים היוונים מי שתייה ממי ים באמצעות זיקוקם. הם הרתיחו את מי הים, ותלו ספוגים מעל לקיטור. כאשר סחטו את הספוגים אחר כך יצאו מהם מים ראויים לשתייה.

144. הלוויתן הכחול הוא היצור הענק ביותר שהתקיים אי-פעם על כדור הארץ. שמו המדעי, Balaenoptera musculus, עשוי להפתיע מעט את דוברי השפה הלטינית. למילה musculus יש כפל משמעויות. מחד, היא יכולה להתפרש כ"שרירי", אך מאידך גם כ"עכברון". ניתן להניח כי נותן השם, קארל פון לינה, בחר לעשות זאת במגמה לשעשע את חוקרי הטבע בדורות הבאים.

145. בשעה שהפליג יוליוס קיסר לרומא, הוא נפל בידי שודדי ים על יד האי פרמקוסה. כשתבעו ממנו עשרים כיכר כסף עבור כופר נפש, לעג להם על כך שאינם יודעים איזה "דג שמן" תפסו, והציע מרצונו חמישים כיכרות. אחר כך שלח את בני לווייתו אל ערי הסביבה כדי לאסוף את דמי פדיונו, ונשאר באי הפיראטים יחד עם רופאו ושני שמשים. אף לרגע אחד לא חשש מהם והתנהג עימם ביהירות מרובה. כל אימת שרצה לנוח, שלח אל שוביו הודעה מאיימת וציוום להיות שקטים. הוא גם איים עליהם פעמים תכופות שיתלה אותם בעתיד, והללו צחקו כל כך וחשבו כי סגנון דיבורו נועד לשעשעם. לאחר תשלום הכופר הוציאוהו לחופשי, וכשהגיע יוליוס קיסר לנמל מילטוס לא השתהה, ומיד צייד אוניות ויצא לצוד אחר השודדים. הוא מצא אותם עדיין באי, ואת כולם תלה כפי שניבא להם פעמים רבות בשעה שהחזיקוהו כבן ערובה, וסברו כי דבריו אלה נאמרו בבדיחות הדעת ואינם אלא הלצה של משוגע.

146. טבלאות של מספרים ראשוניים שרוכזו בשנת 1776 במאמץ רב על ידי אנטוניו פלקל לשימוש המתמטיקאים, נחשבו כה חסרות תועלת בזמנים אחרים, עד שבמלחמתה של אוסטריה בתורכיה השתמשו בדפים שעליהם הודפסו, לצורכי אריזה של תחמושת.

147. האנתולוגיה הספרותית הראשונה בתבל קרויה "הזר". היא לוקטה בשנת 60 לפנה"ס בידי מליגר מגדרה, פילוסוף יווני שחי בארץ-ישראל. פירוש המילה ביוונית הוא לקט פרחים, והכוונה היא לפרחי שירה.

148. בזמן מסע הבחירות שלו לנשיאות ארצות הברית, נורה תאודור רוזוולט בחזהו בעת ביקור במילו'וקי. הכדור חלף דרך קופסת משקפיו ועותק של נאומו בן חמישים העמודים שקופל לשניים, לפני שפגע בגופו. חרף התקרית הזאת, המשיך רוזוולט לנאום עוד במשך כשעה וחצי.

149. המלכה ברנגריה, אשתו של המלך ריצ'ארד לב הארי, לא דרכה מעולם על אדמת ממלכתה, אנגליה.

150. לאחת מהפלגותיו הביא עימו רב החובל ג'יימס לנקסטר בקבוקי מיץ לימון, ונתן לכל אחד מספניו ללגום מהם שלוש כפיות בכל בוקר. בדרך זו מנע את התפרצות הצפדינה בספינתו, שהיתה אחת הסיבות לתמותת המלחים במסעות הארוכים בים. כיצד מצא לנקסטר את המרפא למחלה, זאת עדיין תעלומה. יתכן כי הבחין בהתאוששותם המהירה של חולים שעלה בידם להוסיף פירות וירקות טריים למזונם המומלח. למרבה הצער, נשכחה עד מהרה התרופה המועילה של לנקסטר, ויותר מ-170 שנה חלפו עד שקפטן קוק גילה מחדש את השפעותיו המיטיבות של פרי ההדר במאבק נגד הצפדינה.

Advertisements

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.