למידה חברתית "אנושית" אצל דגי עוקצן

19/06/2009 ב- 08:43 | פורסם בניסויים בחקר התנהגות בעלי חיים | סגור לתגובות על למידה חברתית "אנושית" אצל דגי עוקצן

עוקצן תשע-קוצי (Pungitius pungitius) הוא דג קטן ובלתי מרשים בחזותו. שמו ניתן לו בשל תשעת סנפירי הגב הקוצניים שלו. אולם מראהו הבלתי מתוחכם אינו מעיד כלל על תבונתו הרבה. ממחקר שתוצאותיו פורסמו לא מכבר, נתברר כי דג זה פיתח במהלך האבולוציה אסטרטגיה של למידה חברתית, בדומה לזו שהתפתחה אצל האדם.

לפי סברה שהיתה מקובלת עד לאחרונה, כל החיות, למעט בני האדם, נוהגות לשחר אחר מזון על סמך ניסיונן האישי בלבד. אם גילו מקור מזון שופע, הן תמשכנה לפקוד אותו עד שיאכזבן. אומנם לבעלי חיים סוליטריים אין אפשרות בחירה אחרת הואיל והם חיים לבדם, אולם מדוע חיות חברתיות אינן מסוגלות ללמוד אחת מן השנייה, אימתי מתרוקן אתר המזון ששימש אותן ואין כל טעם לסור אליו מחדש? התשובה הרווחת גרסה כי יכולת למידה חברתית שכזאת ודאי נזקקת למוח מפותח ביותר, כפי שיש למין האנושי.

שימפנזים החיים בלהקות גדולות ימשיכו לפקוד אתר מזון שמשמש אותם ימים רבים, עד שייווכחו במו עיניהם שזה התרוקן מתכולתו. מעטים בלבד בכל להקה עשויים לחדול מכך על סמך צפייה בחבריהם, ומתוך הבנה שהאתר ריק הוא ואינו יכול עוד לשמשם. ברם, אורח התנהגותם של פרטים בודדים אינו משקף בקרב בני המין אסטרטגיה להפחתת הבזבוז האנרגטי. לעומתם, ילדים המצויים בגן מסוגלים לתפוש על פי התבוננות במעשי חבריהם, אימתי התרוקן ארגז הצעצועים מתכולתו, והם אינם צריכים לגשת אליו על מנת לבדוק זאת בעצמם. את האנרגיה שלהם הם מבכרים לכלות בחטיפת הצעצוע מידיו של ילד אחר ובהימלטות מפניו. קרי, בהתנהגות תועלתנית בלבד.

חוקרים מאנגליה שבדקו את שיחור המזון בקרב עוקצן תשע-קוצי, גילו כי פרטים של דג זה מתבוננים היטב במעשי חבריהם, ועל סמך התצפיות הללו מסוגלים הם לדעת היכן מצוי מקור ההזנה העשיר באקווריום – חרף המניפולציות השונות שהפעילו לגביהם. זוהי החיה היחידה, פרט לבני האדם, המתאפיינת באסטרטגיה של למידה חברתית, וגילוי זה מערער עוד יותר את ההנחה לפיה המוח האנושי גדל למימדיו הנוכחיים בגלל כישוריו החברתיים של האדם.

המחקר נערך במיכל ניסוי מודולרי בעל שלושה תאים שניתנים להפרדה: קיצוני ימני, מרכזי וקיצוני שמאלי. בכל תא קיצוני הוצב מתקן האכלה של "תולעי דם". בניסויים השתתפו 272 פרטים שחולקו ל-17 חבורות. בשלב הראשון של המחקר נתבקשו הדגים ללמוד על פי ניסיונם האישי. כל חבורה חולקה אף היא לשתי קבוצות בנות 8 פרטים, וכל קבוצה הוכנסה לאחד התאים הקיצוניים, שהופרדו מן התא המרכזי באמצעות מחיצות שקופות. דבר זה הבטיח שכל קבוצה יכולה היתה לגשת רק למאכיל יחיד במהלך הלמידה, אך ניתנה לה  גישה חזותית לעבר המאכיל האחר. הדגים למדו לדעת כי מאכיל אחד היה עשיר במזון, ואילו המאכיל השני היה דל במזון.

בשלב השני של המחקר הוסרו המחיצות והדגים הורשו לנוע במיכל כולו. במאכילים לא הושם מזון, אך נבחנה התגודדות הפרטים סביב המאכיל שלמדו הם לדעת כי הינו עשיר במזון. בשלב השלישי הושמו הדגים בתא המרכזי כדי להשקיף בהתנהגות חבריהם. החוקרים הפכו את סדר המאכילים, כדי שיהיה בסתירה לידיעתם המוקדמת של המשקיפים. אם הם למדו לפני כן כי המאכיל הימני היה עשיר במזון, הרי שעתה נעשה הוא דל בו. בכל אחד מן התאים הקיצוניים הושמו 3 פרטים, והמשקיפים הורשו רק להתבונן ממעשיהם. תכולת המאכילים נמנעה מעיניהם באמצעות מחיצות אטומות. קרי, יכולים היו להבחין רק בפעילות השיחור של חבריהם כדי לקבוע מהי הרווחיות של כל אחד מן המאכילים. הנבדקים בניסוי הביקורת לא זכו לראות את מעשי חבריהם. הם חוו עיכוב בזמן השווה למשך השהות של המשקיפים בתא המרכזי.

בשלב הרביעי והאחרון שוחררו המשקיפים (וגם הנבדקים מניסוי הביקורת) כדי לנוע במיכל כולו. במאכילים לא הושם מזון, אך נבחנה התגודדות הפרטים סביב כל אחד מהם. דגים ממינים אחרים היו ניגשים אל המאכיל שזכור היה להם כעשיר במזון לפי התנסותם האישית. כך נהגו גם הנבדקים מניסוי הביקורת. ברם, מרבית הפרטים שהשתתפו במחקר פנו לכיוונו של המאכיל האחר, מפני שנוכחו לדעת, לפי צפייה במעשי חבריהם, כי עתה הוא זה שעשיר במזון. זאת אומרת, לעוקצנים ישנה יכולת להשיג מידע מהתנסותם של פרטים אחרים, להשוות בין ניסיונם האישי לבין המידע החדש שהשיגו, ועל סמך השוואה זו יכולים הם לקבל את ההחלטה המועילה להם. אפילו הדולפינים בעלי המוח המפותח אינם מסוגלים לעשות כן.

כיצד אם כך התפתחה אסטרטגיית הלמידה החברתית בקרב דגים אלו? עוקצן תשע-קוצי משמש כטרפם של מיני דגים גדולים בסביבת מחייתו. ניתן לשער כי בגלל לחץ הברירה המתמיד, נוצר יתרון אבולוציוני לאותם פרטים שהיו מסוגלים ללמוד ממקום מחבואם היכן מצוי המזון על סמך תצפית בלבד, מבלי לסכן עצמם בחיפוש ארכני ומייגע. בדרך זו לא רק שהמעיטו את סיכוייהם להיטרף, אלא גם צמצמו ככל האפשר את הבזבוז האנרגטי הכרוך בשיחור מזון.

הערה: אינני שבע רצון לגמרי מן ההשערה אודות התפתחות הלמידה החברתית אצל העוקצן. תנאי הניסויים היו פשוטים מן התנאים המסובכים שמתקיימים בטבע, ולא קל לדמות כיצד התפתחה התנהגות זו בסביבה מורכבת באמצעות הברירה הטבעית.

לקריאה נוספת:

Jeremy Kendal, Luke Rendell, Thomas Pike & Kevin Laland. 2009. Nine-spined sticklebacks deploy a hill-climbing social learning strategy. Behavioral Ecology 20, No.2: 238-244

מילות מפתח: עוקצן, עוקצנים, דג, דגים, למידה חברתית.

מודעות פרסומת

בלוג בוורדפרס.קום.
Entries וכן תגובות feeds.