הפתרון המורחב לחידת ההיגיון של ו'אסון

26/05/2009 ב- 11:37 | פורסם בהספרייה המדעית | סגור לתגובות על הפתרון המורחב לחידת ההיגיון של ו'אסון

אם הגעתם לפה מבלי לעיין בחידת ההיגיון של ו'אסון, אנא נסו את כוחכם בפתרונה בדף זה, ואחר כך שובו בחזרה לכאן.

===========================================

קרוב לוודאי שרובכם טעיתם. רק כ-10 אחוזים מן הנבדקים משיבים נכונה על השאלה.

הבה נתבונן שוב בחידה:

לפניכם מונחים ארבעה קלפים. שני קלפים מציגים בחזיתם ספרות ושני קלפים מציגים בחזיתם אותיות:

על כל אחד מן הקלפים מופיעה אות בצדו האחד וספרה בצדו השני. אם אני טוען כי בקלף שמופיעה האות D בצדו האחד, תמיד מופיעה הספרה 3 בצדו השני, אילו קלפים בלבד תצטרכו להפוך על מנת לברר האם טענתי זו הינה נכונה?

אז מה התשובה?

חלקכם קובעים כי השאלה איננה מנוסחת היטב, ואולי ויתרתם על מציאת הפיתרון. ברם, השאלה מנוסחת בדייקנות מרובה.

התשובה היחידה הנכונה היא שיש להפוך את הקלף D ואת הקלף 7.

אצל רובכם תשובה שכזאת איננה מתקבלת על הדעת.

לכולם מובן מדוע יש להפוך תחילה את D, כי אם לא תופיע בצדו השני הספרה 3, אזי טענתי היא שקרית.

חלקכם מתעקשים כי די בהפיכת D על מנת לגלות מהו התוקף של טענתי. לדעתכם, אין צורך להפוך אף קלף נוסף, על פי הלוגיקה שלהלן: "כל כלב נובח, אבל לא כל מי שנובח הוא כלב". אולם, הנכם טועים!

את הקלף F אין צורך להפוך. לבדיקת תוקף טענתי אין זה משנה איזו ספרה תופיע בצדו השני.

חלקכם מתעקשים כי הקלף הנוסף שיש להפוך הוא 3. ברם, גם את הקלף 3 אין צורך להפוך. נניח שתופיע שם האות K, מה יש בכך כדי לבדוק את טענתי? אני טענתי כי מאחורי האות D תופיע הספרה 3. כלל לא טענתי כי מאחורי הספרה 3 תופיע האות D, אולם רובכם מתבלבלים ומתפתים לחשוב בכיוון זה, ואף מתווכחים על כך לשווא.

את הקלף 7 חובה להפוך. למה? כיוון שאם תמצאו שם את האות D תתברר טענתי כשקרית. חלקכם מתעקשים שוב ושוב כי אין כל צורך להפוך את הקלף 7. כמה ממכם אף דורשים ממני ללכת וללמוד את כללי הלוגיקה.

אז הנה למען כולם, אני הופך את ארבעת הקלפים וראו נא מה מופיע שם.

אז מה אתם אומרים, האם אין צורך להפוך את 7? הנה, בניגוד לטענתי, לא מאחורי כל D מופיעה הספרה 3. האם יש מישהו מביניכם שעדיין חפץ לממן עבורי את עלותו של הקורס ללוגיקה?

נסו נא להשיב על שאלה דומה לשאלה הקודמת:

לפניכם מונחים ארבעה קלפים שעל חזיתם רשומים המשפטים:

בכל קלף מופיעה בצדו האחד שנת הגיל ובצדו השני סוג המשקה, אילו קלפים בלבד תצטרכו להפוך על מנת לברר כי הילד בן ה-12 המופיע בחזית הקלף, אינו שותה וודקה בצדו השני?

ובכן מה היתה תשובתכם?

כ-75 אחוזים מן הנבדקים משיבים נכונה: יש להפוך את הקלף הראשון ואת הקלף האחרון. כך ניתן לדעת שילד בן 12 אינו שותה וודקה, ומאידך, משקה הוודקה אינו נכנס לגרונו של ילד בן 12.

שימו נא לב, כי השאלה השנייה בנויה באותה תבנית לוגית שבה השתמשה השאלה הראשונה, ולפיכך לשתיהן ישנה תשובה זהה.

אז מדוע רוב הנבדקים טועים במתן התשובה לשאלה הראשונה?

המחשבה הראשונה שעולה בדעתכם תציע כי בני האדם בגלל השפעת התרבות, מסוגלים לנתח בעיקר מצבים פרקטיים כמו זו שמוצגת בשאלה השנייה, ואילו הצורה הלוגית הטהורה של השאלה הראשונה היא זרה לנו. ברם, מחשבה זו נתבררה כשגויה.

לפניכם שאלה פרקטית באותה תבנית לוגית. הקלפים המונחים לפניכם הם:

בכל קלף מופיע שם המכונית בצדו האחד ושם הזמר בצדו השני, אילו קלפים בלבד תצטרכו להפוך על מנת לברר כי האדם שנוהג להקשיב לסטינג אינו נוהג במכונית טויוטה?

הקדישו מעט מזמנכם על מנת לפתור את השאלה, אף שהתשובה כבר ידועה לכם: יש להפוך את הקלף הראשון ואת הקלף האחרון. לעומת זאת, כ-75 אחוזים מן הנבדקים אינם מצליחים להשיב נכונה על השאלה.

עתה, אם אשאל אתכם שאלה דומה ואשתמש בקלפים הבאים:

אילו קלפים בלבד תצטרכו להפוך על מנת לברר כי האדם שנוהג להקשיב לאבי ביטר אינו נוהג במכונית רולס רויס?

קרוב לוודאי שרק 25 אחוזים ממכם תיכשלו במתן התשובה הנכונה.

הנה כי כן, רוב הנבדקים מבינים היטב את המבנה הלוגי של בעיות העוסקות בסוגיות חברתיות, ופותרים אותן נכונה, אבל הם שוגים בפתרון בעיות בעלות מבנה לוגי זהה, שאינן מוצגות בהקשר של סוגיות חברתיות. מדוע?

ההסבר המדעי לכישלון: כשחקרו מין של קוף בשם גנון (Cercopithecus) גילו שאינו מסוגל להבין סימנים ברורים להימצאות נמר בקרבת מקום, כמו שלד אכול של צבי התלוי על עץ. במקום לחוש בסכנה ממשיכים הגנונים לקפץ היישר אליה ונדהמים מאד בראותם את הטורף מולם. מנגד, יש להם יכולת מדהימה לזהות קולות של מי מחברי להקתם ואפילו לשייך אותם לקרוביהם. אם אך ישמעו קולו הצווח של גור, אף מבלי לראותו בכלל, מיד יביטו אל עבר אימו. בעיבוד סוג כזה של מידע הם מצטיינים. הביולוגים מניחים כי הפרימטים שיכולת החשיבה שלהם התפתחה במהלך האבולוציה, השתמשו בה בהקשרים חברתיים שדעתם היתה נתונה להם ממילא. כך הביאה הברירה הטבעית בשושלת הפרימטים לידי היווצרותה של תבונה, שיש בה הטיה להקדשת תשומת לב למצבים חברתיים, ללמידה מהירה שלהם ולמניפולציה עליהם. הטיה מחשבתית זאת משתקפת גם במין האנושי שהשתלשל ממנה, ומחונן באותה מודעות חברתית כללית של הפרימטים, וגם באינטליגנציה כללית גבוהה יותר.

לקריאה נוספת:

Robin Dunbar‏ – The Trouble with Science

מודעות פרסומת

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.