פילוסופיה בגרוש: 109-116

24/02/2009 בשעה 15:31 | פורסם בפילוסופיה בגרוש | סגור לתגובות על פילוסופיה בגרוש: 109-116

הלקט החמישה-עשר של דברים חשובים, חשובים פחות ובלתי חשובים, שאספתי במשך השנים:

109. נירון, הקיסר הרומאי, היה חובב זמר מושבע והשתתף בתחרויות שירה כאחד העם. המימרה כי ההצגה חייבת להימשך מזוהה עימו יותר מכל איש אחר. אפילו כשהתמוטטה תקרת הבמה פתאום בגלל רעידת אדמה לא פסק לשיר. הוא גם אסר על הצופים לעזוב את האולם, אף אם היו לכך טעמים הכרחיים. היו נשים שכרעו ללדת ולא הורשו לצאת החוצה. גברים אחדים שקצה נפשם בהצגה התחזו למתים בתקווה שיוצאו משם ללוויותיהם, ונקברו בו במקום כשהם חיים. בחזרות למחזות הזמר היה מלא חשש בגין ביצועיו, והורה שוב ושוב לחברי הלהקה להדגים בפניו את תפקידו שלו. כשההמונים רדפו אחריו להורגו, לאחר שהסב נזקים אדירים לארצו, אבה להתאבד אך חרד כי המעשה לא יעלה יפה בידיו. על כן ביקש מאחד ממלוויו שידגים עבורו את אופן הפעולה, על ידי כך שיתאבד בעצמו לנגד עיניו.

110. מה משותף לחתול, לגמל ולג'ירף מלבד היותם יונקים? מעט מאד, מלבד עובדה מפתיעה אחת. שאר בעלי החיים, ובכללם האדם, מניעים בו זמנית את הרגל הקדמית מצד ימין עם הרגל האחורית מצד שמאל. ואילו החתול, הגמל והג'ירף מניעים בו זמנית את הרגל הקדמית והרגל האחורית של צד אחד, ואחר כך את הרגל הקדמית והרגל האחורית של הצד האחר.

111. ההיסטוריון היווני סטראבון מספר ב"גיאוגרפיקה" (ספר 15, פרק 1, חלק 30), כי בקאטיאה (חבל ארץ בהודו) סגדו התושבים כל כך ליופי, עד כי לא רק שהכתירו את היפה שבהם למלך, אלא אף היו דנים את התינוקות בני החודשיים למשפט ציבורי. אם הפעוט היה יפה דיו על פי דרישות החוק, השאירוהו בחיים, ואם היה מכוער מדי, אחת דינו למות.

112. אמצעי התקשורת בעולם העתיק היו מוגבלים למדי. הרודוטוס מספר כי הסקיתים שלחו פעם מכתב אל הפרסים שהכיל ציפור, עכבר, צפרדע וחמש חצים, ופשרו היה: אם אינכם יודעים לעוף כציפורים בשמיים, הסתתרו נא כעכברים במעמקי האדמה או קפצו לתוך הבורות כצפרדעים, אחרת תסתכנו במלחמה עימנו ונכריע אתכם במטר של חצים.

113. באנגליה הוויקטוריאנית חל גידול עצום בשימוש בצפנים בקרב הציבור הרחב. מחשש כי תתגלה אהבתם להוריהם השמרניים, היו הצעירים מפרסמים באמצעות מודעות בעיתונים מסרים מוצפנים זה לזו. אותן מודעות עוררו את סקרנותם של מנתחי צפנים, שהיו סורקים אותן ומנסים לפענח את תוכנן המפתה. אחד מאותם סקרנים היה צ'ארלס ו'יטסטון. באחת ההזדמנויות, פענח ו'יטסטון בעיתון ה'טיימס' הודעה ששלח סטודנט מאוקספורד, ובה הציע לאהובתו לברוח עימו. כמה ימים אחר כך פרסם ו'יטסטון ב'טיימס' הודעה משלו שהוצפנה באותו הצופן. בהודעתו יעץ לבני הזוג להיזהר מהחלטה פזיזה. זמן קצר אחר כך הופיעה הודעה שלישית, הפעם לא מוצפנת, מאת העלמה שאליה הופנתה ההודעה המקורית: צ'ארלי היקר, אל תכתוב עוד. הצופן שלנו התגלה!

114. לשון אדם מכוסה בליטות קטנות, ובצידי בליטות הללו מצויות פקעיות טעם. מפקעיות אלה נמשכים עצבים אל המוח, והודות להם ניתן לדעת אם המזון שאנו אוכלים הינו מתוק, חמוץ, מר או מלוח. תשאל, ומה עם חריף? ובכן, חריף אינו טעם כלל וכלל. החריפות היא צריבה קטנה המתחוללת ברקמות הרגישות של חלל הפה והאף. לבני אדם גם אין קולטנים ייחודיים לחוש ברטיבות. לראיה, כשכף יד עטויה בכפפת גומי מונחת מתחת למים זורמים נחוש כאילו היא רטובה אף על פי שהנה יבשה לחלוטין. תחושה זו מתקיים על סמך ציפייה מהתנסות קודמת שלפיה מגע עם הנוזל מצפה את העור במולקולות שלו.

115. הסופר סוסיביוס, ששירת בחצר מלכותו של תלמי פילדלפוס, נהג לערוך מחקרים בשירת הומרוס בדרכים שנויות במחלוקת. הוא נמנע מלייחס למשורר היווני את מכלול יצירותיו, וביקש לחשוף את מחבריהן העלומים באמצעות ראשי תיבות המוצפנים בינות למילים. אתינאוס מספר שתלמי לא כל כך התרשם משיטתו המחקרית של סוסיביוס. באחד הימים הגיע סוסיביוס לגזבר הארמון והלין כי טרם קיבל את משכורתו. הוא תהה מדוע זו מתעכבת. באין תשובה פנה סוסיביוס למלך בעצמו. ציווה תלמי להביא לפניו את פנקס החשבונות, ואחר התבוננות קצרה הודיע כי כבר קיבל החוקר את שכרו. הכיצד, תהה סוסיביוס. ראה בעצמך, הפנה אותו תלמי לרשימת השמות, הן סוטירוס, סיסיגינוס, ביאונוס ואפולוניוס כבר קיבלו את שכרם. ואיך הם קשורים לקצבתי, מירר סוסיביוס. ענה לו המלך: טול סו מ"סוטירוס", סי מ"סיסיגינוס", בי מ"ביאונוס" ולבסוף יוס מ"אפולוניוס", והרי לך סוסיביוס. צא ובדוק ותמצא שקיבלת את שכרך המגיע לך לפי שיטתך.

116. כשהתקינו את המחשב האלקטרוני במעבדות הלאומיות בשיקגו היו מנהליה ספקניים למדי לגבי יכולותיה של הטכנולוגיה החדשה. בצד המחשב טרח אחד מהם להניח תיבת זכוכית שעליה נכתב: במקרה חירום יש לשבור את הזכוכית. בתוך התיבה היתה מונחת חשבונייה עשויה עץ.

מודעות פרסומת

בלוג בוורדפרס.קום.
Entries וכן תגובות feeds.