ויקיפדיה כחברת טרמיטים

15/11/2008 בשעה 12:06 | פורסם בהספרייה המדעית, השוליים המתרחבים של קו אינסופי | סגור לתגובות על ויקיפדיה כחברת טרמיטים

מושבות הטרמיטים מתבלטות כיצירות האדריכלות הנשגבות ביותר בממלכת החי. התלים, המכילים לעיתים מיליוני פרטים, בנויים מגללים ומגרגרי עפר המוצמדים זה לזה באמצעות ריר דביק שמופרש ממעי הטרמיטים. התלים הללו מתגלים בשלל צורות ומידות, ישנם המוקמים במרומי העצים וישנם הנבנים על פני הקרקע, נישאים לגובה של עשרה מטרים וקוטר בסיסם הוא עשרים מטרים. לפיכך משתאות הבריות כשמדווחים להן כי את המבנים הרמים שלנגד עיניהם הקימו יחדיו בנאים זעירים שגודלם מילימטרים אחדים.

אילולא המשטר הכיתתי המשוכלל שמאפיין את קהילת הטרמיטים, לא היה ניתן לגייס את ההמונים להקים בעבודה משותפת את התוכנית הקשיחה של התלים. הפרטים השונים במושבה משתייכים לכיתות שונות, חזותם נבדלת זו מזו, והם מבצעים תפקידים מוגדרים וברורים. לנוכח העובדה כי הטרמיטים בוני התלים מצוידים במערכת כרומוזומלית דיפלואידית, בדומה לבני האדם, אין להתפלא מדוע הדפוסים החברתיים שרכשו לעצמם, מעוררים קושי עצום בהבנת התפתחותם האבולוציונית.

אחת ההשערות המבקשות להסביר זאת גורסת כי הלחץ הברירתי שהוביל לארגונם החברתי, כרוך בהזדקקותם של הטרמיטים לשוטוניות. התאית, שהיא מזונם העיקרי, מרכיבה את דפנות התאים הצמחיים, ולשם פירוקה נחוץ אנזים מיוחד הקרוי צלולאז. הטרמיטים לא התברכו ביכולת להפריש אנזים זה בכוחות עצמם, ובמקום זאת מכילים מעיהם חד-תאיים הקרויים שוטוניות. אלו אובדות מן הגוף עם כל התנשלות, כך שבמהלך גידולם חייבים הטרמיטים להשיגם ממקור כלשהו. תצפיות ממוקדות גילו שאותן הם מקבלים מן האם על ידי אכילת הפרשותיה. אפשר שהתנהגות זו היא שתרמה לקשר היציב והממושך בין הצאצאים לאימותיהם, ולאחריו התפתח המשטר הכיתתי.

ראשיתה של מושבת הטרמיטים היא בזכר ובנקבה פוריים המשמשים כזוג המלכותי. לאחר מפגש כלולות הם מתחפרים בקרקע, וממנה לא יצאו עוד לעולם. המלכה תופחת לגודל של עשרה סנטימטרים, ואילו המלך מסתפק בשני סנטימטרים וקצת. על שניהם בלבד מוטלת מלאכת הרבייה במושבה, ומחברי הכיתות השונות, שנמנים כולם על צאצאיהם, נמנעת פעילות רבייתית משל עצמם.

לכיתת הפועלות שייכים זכרים ונקבות זעירים בגודלם ולבנבנים בגוונם. תפקיד הפועלות הוא לבנות את התל ולסתום בו פרצות, לספק מזון לזוג המלכותי ולכיתת החיילים, ולהשגיח על הביצים המוטלות בקצב של אחת למספר שניות. גם כיתת החיילים כוללת זכרים ונקבות. המבנה האנטומי שלהם שונה מזה של הפועלות, ומכשיר אותם להגן על המושבה מפני פולשים ולהשליט סדר בתוכה, אולם גם מפריע בעדם מלשאת כל תפקיד אחר. לפיכך נאלצים החיילים להסתמך על הפועלות בכל הנוגע לתזונתם, כי בשל לסתותיהם הגדולות הם אינם מסוגלים ללעוס עץ. גם במצבי סיכון דוגמת פריצת פתח בתל, נזקקים החיילים לפועלות ומזעיקים אותן כדי לתקנו. כיתה נוספת במושבה מונה את הנימפות הצעירות. אלה עשויות להתמיין לכל אחת מן הצורות: בוגרים פוריים, חיילים או פועלות.

מדענים שחקרו את חיי החברה של הטרמיטים, תהו מדוע נמנעת היכולת מנקבות נוספות להיות פוריות. נתברר להם כי המלכה מפרישה פרומונים (מעין הורמונים בעל השפעה סביבתית) שעיקר פעולתם לעכב את התפתחות השחלות אצל נקבות אחרות. כשהמלכה מתה, נעלם העיכוב הכימי ומתפתחות מלכות חדשות. באמצעות הפרומונים מווסת גם מספרם של החיילים במושבה. כשהם מתים או כשמסלקים אותם באופן בררני, מתפתחים אחרים במקומם מנימפות צעירות.

כשמתבוננים בארגון החברתי היעיל של הטרמיטים, מתקשות מרבית הבריות בתמימותן להשליך דפוסי התנהגות מעין אלה על החברה האנושית, אף כי מאז גילוי חוקי התורשה החלו בני האדם להרהר בינם לבין עצמם לא רק האם הדבר אפשרי, אלא אימתי יקום הדור שיעז לבצע זאת. כך למשל, דרש יוסיף סטלין ליצור זני כלאיים בין האדם לשימפנזה כדי שישמשו עבור צבאו כלוחמים שדמם הפקר, מבלי שארצו תשא בתוצאות החברתיות של הרוגים רבים בשדה הקרב. יתכן כי בעתיד תחלופנה מחשבות כאלו גם בראשם של רודנים אחרים, ולא ירחק היום שבו תוכל ההנדסה הגנטית לייצר בילודה מכוונת פרטים בלתי פוריים, שתפקידם בחברה האנושית יהא לעבוד מבלי שיוכלו להביא ילדים לעולם. באמצעות ברירה מלאכותית אפשר יהיה ליצור גזע חסון וחסין שישמש את כוחות הביטחון.

ברם, חברת הטרמיטים הינה העדות המוצקה לכך שלא נדרשת כל התערבות גנטית לשם השגת המטרות הללו. גופו של בעל החיים הוא מערכת ביוכימית סגורה-פתוחה. כפי שחומרים כימיים משליטים התנהגויות נבדלות בקרב טרמיטים, כך ברור לכול כי באמצעות כימיקלים שונים ניתן לפתח אתלטים שריריים וחזקים, לעקר גברים ונשים, ואפילו ליטול מן האזרחים את יכולת ההתנגדות ולהפוך אותם ליצורים פסיביים. הדבר היחיד לכאורה שמעכב השגת תכלית זו הוא, כמובן, חוסר ההסכמה בקרב הציבור לקבל על עצמו כללי מרות שכאלה.

רבים נוטים להזכיר בהקשר זה את '1984', יצירתו האלמותית של ג'ורג' אורו'ל, אשר התנגדותו לעריצות חזתה את עלייתה של חונטה אימתנית שתשליט את מרותה על העולם, ותפקח על כל אחד מאזרחיו. אולם עיון מדוקדק בספר חושף בפנינו את שגיאתו הגסה של המחבר. בעוד הלה סבר כי אך אם יוגבל אוצר המילים האנושי ויורחקו ממנו מונחים ומושגים העוסקים במרי ובהתקוממות, כך יקל על הממשלים הרודניים לשלוט בנו ללא מיצרים. הנה הולך ומתברר כי ככל שהשפה הולכת מתרחבת, ומילים נוספות וחדשות מצליחות לגשר על פערים של תפישה והבנה, כך למעשה מתקרב המין האנושי למשטר יחיד המורכב מכיתות נבדלות, ואשר כולנו מקבלים את חוקיו בלית ברירה.

המרחב הווירטואלי, שבו פועל או יפעל כל בן אנוש המחובר לרשת האינטרנט, כולל בתוכו רשתות חברתיות, קהילות משתמשים וקבוצות דיון שונות. למרות המגוון העשיר לכאורה, תגלה התבוננות מעמיקה עד כמה דל אפשרויות הוא עולם חלופי זה. כבר מראשית ימיו, בעידן הטרום-ציבורי, סיגל המרחב הווירטואלי שפה כלל-עולמית, וגיבש בעזרתה סדר כיתתי, שבו מתעלמים כמעט כליל מייחודיותו של הפרט. על פי כללים מעוטי גמישות, משייכים כל פרט ופרט לאחת הכיתות הקיימות במרחב, מבלי שתהא למישהו מהם יכולת מספקת לערער על כללים אלו, או לשנות את אופיים בכוחות עצמו. הסכמתם הכפויה של אזרחי העולם לתנאים הללו אינה מוטלת בספק: ללא לשון משותפת וללא דינים מוסכמים, לא היתה מתפתח המרחב הווירטואלי למימדיו המבהילים בימינו.

הדוגמה המוחשית ביותר היא ויקיפדיה, שהיתה למיזם ההתנדבותי רב-המשתתפים ביותר בתולדות האנושות. אין כוונתי לאנציקלופדיה המבורכת, אלא לכל אחת מקהיליות האנשים שיוצרות אותה בשפות השונות. וכך, כל מתבונן קפדן בתצורת ארגונן, יוכל לגלות בדייקנות מעוררת פלצות את המבנה הכיתתי של קהילת הטרמיטים: הכיתה המלכותית, שבה נכללים המייסדים ואחר כך הבירוקרטים, ואשר מתפקידה  להרחיב או לצמצם את סמכויות המשתמשים, תוך מתן חיזוק שלילי או חיובי כלפיהם כתחליף לפרומונים ושוטוניות; כיתת החיילים המכונה קבוצת מפעילי המערכת, ואשר מתפקידה להשליט סדר פנימי באמצעות אכיפת חוקי הקהילה, וגם למנוע מגורמים חיצוניים לחבל במרחב הערכים בדומה לניסיונות פריצה בתל; כיתת הפועלים שאליה משתייכים חברים ותיקים, ואשר עליה מוטל עיקר חיבור התוכן או אם תרצו בניית תל הערכים; ואחרונה היא כיתת הנימפות שבה מצויים אותם חברים רעננים שהצטרפו לא מכבר לקהילה וטרם ברור מה יעלה בגורלם.

אל הכיתה המלכותית משתייך דור המייסדים מדרך הטבע, ולאחר פרישתם תופסים את מקומם חברים ותיקים בכיתת מפעילי המערכת. ברם, כדרכם של חיילי הטרמיטים עתידם של מרבית מפעילי המערכת צופן אף להם רעות. בגלל אופי פעילותם המצויה בין הפטיש לסדן, הללו נאלצים לבלות את מרבית עיתותיהם בויכוחים אינסופיים עם משתמשים אחרים, בניסיון סיזיפי לאכוף בדקדקנות את החוקים, עד אשר הם נשחקים לבסוף, וכמו חיילי הטרמיטים, הם מוקרבים על מזבח הקהילה ומסולקים ממנה, או מסתלקים בשארית כוחותיהם האחרונים.

לרוב, משתמשים ותיקים בכיתת הפועלים לא יוכלו להתקדם עוד במשטר ההיררכי של ויקיפדיה. בחלוף הזמן ומטבע הדברים מתגלעים בינם לבין חברים אחרים בקהילה חיכוכים רבים, אשר בגללם פוחתים הסיכויים שיזכו לתמיכה גורפת למען הפיכתם למפעילי מערכת. כל שנותר להם הוא לדבוק במלאכתם עד שימאסו בה, או שיחליטו לפרוש לאלתר מן הקהילה. הנה כי כן, אותם חברים רעננים מכיתת הנימפות הם שעשויים להיות מפעילי מערכת במקומם של אלה שפרשו או סולקו. הם לא צברו בחשבונם סכסוכים מיותרים בשהותם הקצרה בוויקיפדיה, ועל כן רבים הסיכויים כי יזכו לתמיכה מירבית מצד הקהילה חרף ניסיונם המועט.

סיכומו של דבר, אם כל אדם ואדם יהפוך בסופו של דבר לתושב העולם הווירטואלי ויקבל את חוקיו המדכאים, יתקשו רבים לפרוש מכל פעילות בו, מאחר שיגזרו על עצמם דרך כך גם דחיקה במתכונת כלשהי מן החברה האנושית. דומה כי כל הדרכים מובילות את המין האנושי לסגל לעצמו את המבנה הכיתתי של הטרמיטים, אם לא באמצעות הנדסה גנטית, ואם לא על ידי חוקים אאוגניים התובעים לעקור נשים ולסרס גברים, כי אז דרך קבלת חוקים דיקטטוריים בעולם חדש, שהולך ודוחק את העולם האמיתי שבו חווינו עד כה את המהות הקיומית.

מודעות פרסומת

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.