כמה כסף הייתם מוכנים לשלם תמורת שטר של אלף דולר?

01/08/2008 ב- 08:05 | פורסם בדברים מעניינים יש בעולם | סגור לתגובות על כמה כסף הייתם מוכנים לשלם תמורת שטר של אלף דולר?
תגים:

האוכלוסייה מתחלקת לשלושה סוגים: 1) אלה שבודקים בקפדנות את חשבונות התשלום. 2) אלה שבודקים מדי פעם וברפרוף את החשבונות. 3) אלה שאינם בודקים אותם אף פעם. אני נמנה על הסוג השני, לדאבוני הרב. ומדוע הצער? הנה אתמול שבתי הביתה מן הסופרמרקט, וגיליתי בפתקית החשבון שהונפקה לי, כי בשל טעות שעשתה הקופאית, נגבה פעמיים התשלום עבור מוצר בשר שרכשתי שם. הפסד של 23.90 ש"ח הוא דבר שאפשר לחיות עימו. לא הקמצנות גרמה לי לשוב בחזרה, גם לא עיקרון דווקאי של צדק. היתה ברשותי שעה פנויה, וגמרתי אומר להקדיש מחצית ממנה לכל היותר, עבור השבת כספי.

רבע שעה אחר כך החל הסיוט אשר לא ייחלתי לו. הקופאית יצאה להפסקה. זו שעבדה בסמיכות לה, ניאותה לחייך אליי ושלחה אותי לקופה הראשית. כשהגעתי לשם היה המקום ריק. המתנתי חמש דקות ומאומה לא נשתנה. כשעמדתי לחקור בדבר, התקדמה לעברי הקופאית הראשית, ואחריה צעדו בסך גבר ואשה בשנות העמידה. הטיפול בקובלנותם נמשך עוד עשרה רגעים, ואז הגיע תורי. אני לבשתי ארשת נינוחה כמיטב יכולתי, אך הקופאית הראשית לא התרשמה מכך. עוד כמה דקות, כך אמרה, תשוב הקופאית שטיפלה בי בחזרה למשמרתה, ואז תברר עימה את פרטי הפרשה. הבטתי לצד שמאל, לצד ימין, ושוב לצד שמאל, ונמלטתי כל עוד נפשי בי, הודות למרטין שוביק.

שוו בנפשכם כי הבנק המרכזי של ארצות הברית הנפיק שטרות של אלף דולר, ושטר אחד כזה מוצע כעבור שנה במכירה פומבית, לפי שלושה כללים:

א. השטר של אלף דולר יינתן למי שיציע את הסכום הגבוה ביותר עבורו, וישלם את הסכום הזה.
ב. כל הצעה חדשה חייבת להיות גבוהה מההצעה הגבוהה העכשווית, והמשחק מסתיים כאשר אין עוד הצעה חדשה בגבולות הזמן שהוקצב למכירה.
ג. גם בעל ההצעה השנייה בגובהה צריך לשלם את הסכום שהוא הצהיר עליו, ואין הוא מקבל דבר בתמורה.

המכירה מתחילה:

1. מדובר בשטר של אלף דולר. כל קונה פוטנציאלי יכול לקבלו תמורת דולר אחד. מיד מציע אחד הנוכחים דולר אחד תמורתו.
2. עתה כל קונה פוטנציאלי יכול לקבל את השטר של אלף דולר תמורת שני דולרים. מישהו מציע 2 דולרים תמורתו.
3. מישהו מציע 50 דולרים תמורת השטר, ומיד אחריו מציע אדם נוסף לרכוש את השטר תמורת 100 דולרים.
4. מאחור נעמד אחד הנוכחים ומציע 200 דולרים תמורת השטר. אם יזכה במכירה הפומבית, ירוויח 800 דולרים. ברם, איש אינו רוצה להיות בעל ההצעה השנייה בגובהה. האיש שהציע 100 דולרים קודם לכן, נמצא עתה במצב לא נעים. הוא עומד להפסיד 100 דולרים. על מנת למנוע זאת הוא מציע 500 דולרים תמורת השטר. הזכייה עדיין תניב לו רווח נאה בן 500 דולרים.
5. האיש שהציע 200 דולרים קודם לכן, עומד להפסיד אותם. הדרך היחידה למנוע זאת היא להציע סכום מעל 500 דולרים תמורת השטר, וכך הוא נוהג. הוא מציע תמורתו 600 דולרים.
6. הבחור האחר בעל ההצעה השנייה בטיבה נותר בלי כל ברירה מלבד הגדלת הצעת הקנייה. הוא מציע 900 דולרים תמורת השטר של אלף דולר.
7. האיש שהציע 600 דולרים ממאן להיפרד מהם. הוא מציע 999 דולר תמורת השטר. במקום להפסיד 600 דולרים, הוא לכל הפחות ירוויח דולר אחד בלבד. לא הרבה, אולם כך יימנע מנזק כספי.
8. מה יעשה האיש שהציע קודם לכן 900 דולרים? האם ילך הביתה בלעדיהם? הוא מגדיל את ההצעה בדולר אחד. הוא מציע 1000 דולרים תמורת שטר של אלף דולר. האם אין זה הוגן? האם לא כך שווה השטר באמת?
9. ברם, את בעל ההצעה השנייה בטיבה כל זאת לא מעניין. הוא חייב להציע יותר מן הקודם על מנת לא להפסיד 999 דולרים. על כן, הוא מציע 1001 דולרים תמורת שטר של אלף דולר. זה כבר מעניין.
10. הבחור האחר מציע 1100 דולרים. אם ינצח את יריבו הוא יפסיד 100 דולרים. זהו סכום פעוט לעומת הפסד בטוח של 1000 דולרים, אם יחליט שלא יגדיל את הצעת הרכישה.

וכך, לפי מרטין שוביק, שני הברנשים מגדילים עוד ועוד את סכום הרכישה, ובלבד שאף אחד מהם לא יהיה בעל ההצעה השנייה בטיבה… ומישהו עומד לשלם אלפים רבים של דולרים תמורת שטר בן אלף דולר בלבד.

מוסר השכל ראשון: יש לבחון תמיד שמא ניצבת לפניכם תסבוכת – בין אם מציעים לכם לקנות שטר של אלף דולר, ובין אם אתם נוטים לשוב לסופרמרקט בגלל טעות של 23.90 ש"ח (אדם חכם לא נקלע לצרות כלל).
מוסר השכל שני: אם נסחפתם לתוך התסבוכת, רצוי לספוג הפסד קטן בראשית הדרך ולצאת ממנה, על פני סיכוי כלשהו להפסד גדול בהמשכה – עדיף להפסיד 100 דולר במקום אלפים רבים, וכדאי להימלט מבירור ארכני בסופרמרקט מיד לפני שהוא מתחיל, גם אם בזבזתם חצי שעה לשווא (אדם פיקח יודע להיחלץ מצרות).

לקריאה נוספת:

Martin Shubik. 1971. The Dollar Auction Game: A Paradox in Noncooperative Behavior and Escalation. Journal of Conflict Resolution 15, No. 1: 109-111

מילות מפתח: תורת המשחקים, מכירה פומבית, פיקח יודע להיחלץ מצרות שחכם לא נקלע אליהן כלל.

מודעות פרסומת

בלוג בוורדפרס.קום.
Entries וכן תגובות feeds.