האם לטאות משחקות אבן נייר ומספריים?

19/04/2008 בשעה 09:08 | פורסם בהספרייה המדעית | סגור לתגובות על האם לטאות משחקות אבן נייר ומספריים?
תגים:

לטאה מכותמת-צד (Uta stansburiana) היא חיה קטנה יחסית. אורכה עד 17 ס"מ בלבד. היא נפוצה בחוליות החוף המערבי של ארצות הברית, ופעילה בעיקר בשעות בין הערביים. כרבות מן הלטאות אף היא מתאפיינת בדו-צורתיות זוויגית. אולם גם הזכרים עצמם הם בעלי מופע השונה זה מזה. קיימים שלושה טיפוסים במין זה: זכרים כתומי צוואר, זכרים כחולי צוואר וזכרים צהובי צוואר.

בארי סינרבו (Barry Sinervo) חוקר מזה שנים רבות את התנהגות הרבייה של הלטאה הזו. כשהחל בעבודתו מצא כי הטיפוס השכיח בקרב הזכרים היה כחול הצוואר. זכרים מטיפוס זה הם תוקפניים במידה פחותה. כולם בעלי גודל בינוני. הם מחזיקים 2-3 נקבות בנחלותיהם הקטנות, ושומרים עליהן מכל משמר, פן תזדווגנה עם זכרים מטיפוסים אחרים. שכניהם לרוב הינם גם כחולי צוואר. כשהם מבחינים בזכרים בעלי מופע שונה החודרים לנחלותיהם, כחולי הצוואר נלחמים בהם אם הללו קטני מידות מהם.

לאחר שנה אחת, הבחין סינרבו כי חל שינוי בהרכב אוכלוסיית הזכרים. כתומי הצוואר נעשו השכיחים ביותר. זכרים מטיפוס זה הינם תוקפניים למדי. גופם גדול משאר הטיפוסים, והם מחזיקים בנחלותיהם הגדולות 4-7 נקבות. הם אינם יכולים לסבול שכנים, ולרוב מתנכלים לכחולי הצוואר וגוברים עליהם.

כעבור שנה, שם לב סינרבו כי שוב התרחשה תחלופה בהתפלגות הטיפוסים. צהובי הצוואר נעשו השכיחים ביותר. זכרים מטיפוס זה אינם תוקפניים ודומים מאד לנקבות. הם אולי אפילו מחקים את הופעתן. משום היותם קטני מידות, הם מתקשים לשמור על נחלה כלשהי, אולם נראה כי אינם נזקקים לה כלל ועיקר. בתחפושתם המוצלחת הם מתגנבים לנחלותיהם של טיפוסי זכרים אחרים, ומצליחים מפעם לפעם להזדווג עם הנקבות המוחזקות שם.

לא חלפה שנה, ושוב היו כתומי הצוואר לזכרים השכיחים ביותר. סינרבו תפש כי מדובר בתופעה מעגלית, שבה משתלט טיפוס מסוים על הרכב האוכלוסייה עד שטיפוס אחר מדיחו משם, וחוזר חלילה. אחרי חקירה מאומצת הוא הצליח להבין כיצד מתרחשת הדינמיקה הזאת.

כתומי הצוואר הם התוקפניים ביותר מכלל הטיפוסים. לכן אינם מתקשים להרחיק את כחולי הצוואר מנחלותיהם, ולהזדווג עם הנקבות המצויות שם. אי לכך, בשנה שבה כחולי הצוואר הם השכיחים ביותר באוכלוסיה, דווקא כתומי הצוואר מצליחים להזדווג עם מספר רב יותר של נקבות, ולהעמיד את שיעור הצאצאים הגדול ביותר. כתוצאה מכך גדל חלקם באוכלוסיה בשנה שלאחר מכן.

נחלותיהם של כתומי הצוואר הן כה גדולות, עד שאינם מסוגלים לשמור עליהן היטב מפני צהובי הצוואר,  ואלה מתגנבים לתוכן בתחפושת של נקבות תמימות. אי לכך, בשנה שבה כתומי הצוואר הם השכיחים ביותר באוכלוסיה, דווקא צהובי הצוואר מצליחים להזדווג עם מספר רב יותר של נקבות, ולהעמיד את שיעור הצאצאים הגדול ביותר. כתוצאה מכך גדל חלקם באוכלוסיה בשנה שלאחר מכן. אולם צהובי הצוואר אינם מחזיקים נחלות.

נחלותיהם של כחולי הצוואר הן קטנות יחסית. לכן הם מסוגלים לשמור עליהן היטב, ולרוב הם מצליחים למנוע מצהובי הצוואר להתגנב לתוכן ולהזדווג עם הנקבות המצויות שם. כתוצאה מכך, בשנה שבה צהובי הצוואר הם השכיחים ביותר באוכלוסיה, דווקא כחולי הצוואר מצליחים להזדווג עם מספר רב יותר של נקבות, ולהעמיד את שיעור הצאצאים הגדול ביותר. כתוצאה מכך גדל חלקם באוכלוסיה בשנה שלאחר מכן.

כך הדינמיקה בין טיפוסי הזכרים של לטאה מכותמת-צד דומה באופייה למשחק "אבן נייר ומספריים": כתומי הצוואר גוברים על כחולי הצוואר – כחולי הצוואר גוברים על צהובי הצוואר – צהובי הצוואר גוברים על כתומי הצוואר. היות שזוהי אסטרטגיה יציבה מבחינה אבולוציונית, חילופים אלה יימשכו כל עוד ממשיך המין הזה להתקיים.

לקריאה נוספת:

Barry Sinervo & Curt Lively. 1996. The rock–paper–scissors game and the evolution of alternative male strategies. Nature 380: 240-243

מילות מפתח: תורת המשחקים, אסטרטגיה אבולוציונית יציבה, אסטרטגיה יציבה אבולוציונית.

Advertisements

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.