ריצ'ארד לב הארי ומלכה היהודיה מיורק

03/03/2008 ב- 09:31 | פורסם בעל מדף הספרים | סגור לתגובות על ריצ'ארד לב הארי ומלכה היהודיה מיורק

כה עצומות הן תהפוכות ההיסטוריה וזיכרון האדם כה צר מלהכילן. בעיתות של מלחמה עם עמי ערב, כורתים היהודים בריתות עם הנוצרים, ונשתכח מליבם כליל כי מאמיניו של ישו היו אויביהם בכל הדורות. במין ערגה מבישה נזכרים היושבים בציון של ימינו במסעי הצלב, ושמחים לאידם של המוסלמים שנפלו באותם זמנים על הגנת הארץ. בלתי מודעים כי אילולא גבורתם המהוללת של לוחמי צלאח א-דין היה גורל עם ישראל נתון בכי רע, וגם אם לא נתכוונו לכך, היו הערבים מושיעיהם הגדולים של בני משה בתקופה האומללה ההיא.

ימי מסעות הצלב היו הקשים ביותר ליהודים עד שנות השואה – משהשיגו הגרמנים את השילוב של ידע הנחוץ להשמדת עם מחד, והיכולת להסתיר מידע זה מאידך. עוד בטרם ביקשו הצלבנים להשמיד את כופרי הנצרות בארץ הקודש, גמרו אומר להכחיד את כופרי הנצרות בארצות מוצאם. ובאין מוסלמים שם, נטפלו לקהילות היהודיות בדרכם והחריבו אותן כמעט עד היסוד. טוב יעשו היהודים אם יזכרו כי בכל דור ודור קם אויב החפץ לכלותם, ואין לדעת אנה ייוולד, אם במדבריות סהרה ואם בפרבר לונדוני מהודר.

מאורעות המשטמה כנגד עם ישראל הגיעו לשיאם במצור על מצודת יורק באנגליה – שם מצאו היהודים מקלט מפני שכניהם הנוצרים – ובהתאבדות ההמונית אשר התחוללה שם מאוחר יותר, ואשר הינה גם הנודעת ביותר בתולדות העם היהודי, ואולי בדברי ימי העמים כולם. כחמש מאות גברים, נשים וטף החליטו להקריב נפשם על קידוש השם ולהמית עצמם במו ידיהם, ובלבד שלא יפלו חלל בידי הצרים עליהם. בניגוד לדיווחים המופרזים שסופרו על מצדה, הרי פרשה זו אמיתית היא ומעוגנת בכתבי ההיסטוריה.

בעקבות סיפורם של גיבורי מצודת יורק, חיבר יצחק אשר פרנקולם, תחת שם העט אויגן ריספרט, רומן היסטורי בשם "היהודים והצלבנים באנגליה בימי ריצ'ארד לב הארי", אשר בליבו פרשיית אהבים בדויה בין צעירה יהודיה בשם מלכה לבין הנסיך ריצ'ארד. הרומן יצא לאור בגרמניה בשנת 1842, ותורגם לעברית בשלמותו בשנת 1895 בידי מרים מארקל לבית מוזיסון. נראה כי פרנקולם הושפע במידת מה מיצירתו של ו'ולטר סקוט, ומלכה היהודיה אינה אלא מקבילתה של רבקה בת יצחק מ"אייבנהו".

העלילה נפתחת בשנת 1188 בראשית ימי הסתיו, בשעה שצמד בחורים הילכו לאיטם ברחובות לונדון. בדרכם נתקלו בהמון זועם הרודף אחר בחורה יפה ומבקש לעשות בה שפטים. אחד הצעירים, מארדונט שמו, מטה לה חסד לנוכח יופייה הרב ומבקש להגן עליה בכוח אלתו. רעהו, שאטוגראן, מצטרף להגנתה בניגוד לרצונו משהוא מבין כי מדובר בבת היהודים. בקושי רב מצליח מארדונט למלט את היהודיה, מלכה שמה, מפני זעם ההמון, והיא נוצרת בליבה את טוב ליבו ונעתרת לבקשתו להיפגש עימה ביום למחרת.

באותם ימים נאבק ריצ'ארד לב הארי על עתידו. אביו, הנרי ה-2, ביקש להוריש את ממלכתו לבנו השני, ג'ון, וריצ'ארד ביקש לסכל מזימה זו בעזרת אימו, אלינור מאקוויטניה, ובה בעת תכנן לצאת למסע צלב שלישי. מכל קצוות אנגליה נתאספו הצלבנים בערים הגדולות, והמתינו לקריאת הקרב שתבשר על צאתם. בינתיים פקדו את בתי המרזח, התהוללו עם נשים שיכורות, ומחמת השעמום תקפו יהודים שבהם נתקלו.

מלכה היתה רק קרבן מזדמן עבורם. זמן מה לפני כן הגיעה לביתו של ברוך בלונדון, ולא דימתה בליבה כי סכנה נשקפת לחייה דווקא בעיר בירתו של המלך. אביה, יעקב, שימש כממונה על אוצרות המלך ביורק, וברוך זה היה שותפו לעסקים, ועתה התעתד להפגיש בינה לבין דודנה, אשר לו התעתדה להינשא. אך בעוד כולם ממתינים לבואו של החתן המיועד, דון יוסף בן אבודל, הלך ליבה של מלכה שבי אחר האביר שהצילה. היתה נפגשת עימו בסתר וכלל לא נתנה דעתה על כך שנוצרי הוא והיא יהודיה.

לא חלפו שבועות רבים עד שריצ'ארד ניצח את אביו במערכה ויום המלכתו הלך וקרב. בעצת מקורביו נמנע מלהזמין בפומבי את ראשי הקהילה היהודית לטקס הדתי, והסכים לקבל את ברכתם רק לאחר ימים אחדים. אולם המלכה אלינור נעתרה להם וציוותה להכניס כמה מהם למרפסת צדדית בארמון. בין המוזמנים היו יעקב ובתו מלכה. במהלך ההכתרה שמרו על דממה ואיש בקהל לא ניחש כי יחד עימם מצויים גם יהודים, עד שלפתע נתמלטה זעקה מפיה של מלכה והיא התעלפה. אהוב ליבה ומצילה לא היה אחר מאשר המלך ריצ'ארד לב הארי, שהשכיל להסתיר את זהותו ממנה.

מיד התרחשה מהומה גדולה. הצלבנים השרויים בגילופין ביקשו להכות שוק על ירך את חבורת היהודים בטענה שחיללו טקס נוצרי בנוכחותם. חיש פשטה שמועה בעיר כי המלך החדש הסיר את חסותו מעל היהודים ועתה ניתן להיפרע מהם. אל הצלבנים והעם המוסת הצטרפו גם אצילים שאבו זמן רב להתיר את דמם של נושיהם היהודים, ובדרך זו להסיר אחת ולתמיד את עול החובות מעליהם. לדיראון עולם ייזכר הטבח שהתרחש בלונדון ב-3 בספטמבר 1189. עד אשר ציווה המלך לפזר את המתפרעים כבר נרצחו יהודים רבים מבני העיר. רבים אחרים נסו לערים אחרות, אך גם בהן לא שפר עליהם גורלם מפני המתקוממים.

בספרו משלח פרנקולם את יעקב וברוך ומשפחותיהם בחזרה לעיר יורק כדי למצוא שם מחסה, וכשהגיבורים הספרותיים מתחילים להשתלב באמת ההיסטורית, מתקשה הקורא להעלות אל מול עיניו את המציאות הזוועתית, ואת הרגעים הנוראים שבהם חודרים הנוצרים אל המצודה שנתפסה בידי יהודים ולא מוצאים בה עוד נפש חיה. בעל המית את אשתו, אב עקד את בנו, ולא נותר מהם זכר. פרנקולם מחלץ את הדסה בת ברוך ואת דון יוסף מציפורניהם של האביר הרשע שאטוגראן וחבר מרעיו, אך האם לכך נתכוון במשורר במילותיו על אודות "סוף טוב"?

לנוכח ניסיונותיו של ריצ'ארד לב הארי להציל את מלכה אהובתו, לא ניתן אלא לתהות מה היה עשוי להתחולל האם הסיפור הבדוי היה אמיתי. שוב נזכר הקורא באסתר המלכה שהצילה את יהודי פרס ממזימותיו של המן הרשע. האם מלכה יהודיה באנגליה היתה מצליחה אף היא בדבר? אין ספק שמחשבות כאלו חלפו בראשו של פרנקולם. לא לחינם קרא לגיבורה בשם מלכה. אך מה עבר בראשם של הנצורים במצודת יורק? האם הרהרו לתומם על בדותה דומה בשעה שידעו כי ספורים ימיהם? האם ניחמו עצמם בדרך שכזו?

הנה נתפש הקורא בעל כורחו למגילת אסתר, ובין אם בדויה הינה או היסטורית, הרי שעבור היהודים בימי הביניים היוותה את הנחמה היחידה מכלל כתבי התנ"ך. אין להתפלא כי מכל ספרי המקרא, למעט התורה, זהו החלק שעותקיו זכו לתפוצה הרבה ביותר במהלך הדורות. בתולדותיו רדופות הדיכוי של עם ישראל ליבו מגילות אסתר המאוירות בצבעים עליזים את מדורות התקווה. קורותיה של אסתר היו בעלי משמעות יוצאת דופן עבור יהודים שביקשו לשרוד בגלות. הן הפיחו בהם אמונה שגם במצבים הקריטיים ביותר, תגיע הישועה אפילו בדרכים מסתוריות ובלתי מוסברות.

לו היתה מלכה דמות אמיתית ומשמשת כמלכת אנגליה, יש לשער כי ההתאבדות ההמונית שאירעה ב-17 במרץ 1190 לא היתה מתרחשת מעולם. אבל טוב עשו היהודים שנטלו את חייהם במו ידיהם ולא התירו הנאה זו לפורעים הנוצריים. גם כך וגם כך נידונו לכליה, אך זכר גבורתם לא נשכח, והרומן האלמותי של פרנקולם מחייה את המתים ומעניק להם פה. מילותיו האחרונות של רבי יום טוב עודן מהדהדות מאות שנים אחרי לכתו בסערה: יהי אשר יהיה, את שמחת הניצחון גזלתי מהם!

מילות מפתח: ריצ'ארד לב הארי, ריצ'רד לב הארי

מודעות פרסומת

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.