מי מסתיר את האמת על 'תכנית אוגנדה'?

22/08/2007 בשעה 08:20 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי, מאחורי סינרה של ההיסטוריה | סגור לתגובות על מי מסתיר את האמת על 'תכנית אוגנדה'?

אין ברייה בישראל שלא שמעה מעודה על 'תכנית אוגנדה', ושני הפרטים שהיא יודעת אודותיה אינם נכונים: א. זו היתה תכנית ליישב יהודים במערב קניה, ולא באוגנדה. ב. התכנית לא ביקשה להקים בית לאומי ליהודים בקניה, אלא להיפך.

זרעיה של 'תכנית אוגנדה' החלו להשריש בפוגרומים שכוונו נגד יהודי רוסיה בשנת 1881, ושההתנכלות אליהם נמשכה ללא הפסק גם בשנים אחרי כן. בלית ברירה נמלטו מאות אלפים מביתם אל מערב אירופה בתקווה להינצל. כשגברה הגירת היהודים לאנגליה, גברו גם הקולות למען הגבלתה, והיה מי שהאזין להם. בשנת 1900 הנהיגה אנגליה הגבלות חמורות על הגירה יהודית אל תחומה, אבל זו עודה נמשכה. שוב היו צריכים האנגלים לעצור שטף זה באמצעות הצעת חוק חדשה בפרלמנט. על מנת להימנע מאי-הנעימות הכרוכה בהגשתה, חיפשו יעד נוסף שאפשר יהא להסיט אליו את גל ההגירה הבלתי רצוי לארצם. חיפשו ולא מצאו. נתיב אל ארץ-ישראל לא היה בידם. היא נשלטה בידי העות'מאנים עד 1917, שדחו עד תומן את התביעות הציוניות.

באותן שנים (1899-1902) התנהלה מלחמת הבורים בדרום אפריקה. הבורים, או האפריקאנרים בשמם האחר, היו ברובם צאצאי המתיישבים ההולנדיים. הם דרשו לחיות בעצמאות גמורה בשטחיהם, ותביעתם זו הולידה קונפליקט חריף עם האימפריה הבריטית, שלטשה עיניה אל אוצרות הטבע שבאדמתם. מאבק המתיישבים חשף את הפגם הבלתי ניתן לתיקון במארג התקוות הבריטיות: הנהגת בריטניה היתה משוכנעת בצורך החיוני של התיישבות האדם הלבן ביבשת השחורה, לשם פיתוח אזורים אלה לטובת האימפריה, וכפועל יוצא גם לטובת הילידים עצמם. לפי תפישת עולמה, הכושים זקוקים להתערבות גזע נעלה מהם כדי שיתעוררו להתקדמות ממשית מן השלב הנמוך של התפתחות אנושית, שהם עומדים בה ושמחים בחלקם מזה אלפי שנים. על מנת לעשותם לאזרחים מועילים, הדרך הטובה ביותר היא להמריצם לעבוד פרק מחייהם עבור האירופי. כלומר, שישרתו אותו באופן אישי וישרתו את האינטרסים האימפריאליים באופן כללי. דרך כך יזכו ילידי הארץ הפרימיטיביים בהדרגה לקידום. אבל אי אפשר היה להסתמך עוד על אכלוס אירופים שאינם ממוצא אנגלי, מפני שהתברר כי הינם נוחים פחות מן הצפוי ויש להם נטייה להתמרד נגד שאיפות האימפריה.

אולם, היה קושי למצוא מועמדים אנגליים מתאימים שייאותו להגר אל אפריקה. מאחר שלא נמצאו די מועמדים להגירה באנגליה עצמה, נדרשו תחליפים. ג'וזף צ'מברליין, השר לענייני מושבות, ראה אפוא ביישוב יבשת אפריקה ביהודים, כלומר באותם אירופים שאינם ממש אירופים, פתרון מעשי שהוא הטוב ביותר האפשרי. מוטב אם כך לזכור, לבל נטעה, שהצעתה של ממשלת בריטניה לתאודור הרצל בשנת 1903, ליישב את היהודים בקניה (ולא באוגנדה), נבעה רק משיקולים של טובת הקולוניות, ולא מאהדת רעיונות היהודים. הדבר האחרון שחפצו בו האנגלים היה שהיהודים יתנהגו כפי שעשו הבורים, ויבקשו להם עצמאות. לא לכך פיללה האימפריה.

 

Advertisements

בלוג בוורדפרס.קום.
Entries וכן תגובות feeds.