היום שבו מטוסים איטלקיים הפציצו את תל אביב

11/08/2007 בשעה 16:42 | פורסם במאחורי סינרה של ההיסטוריה | סגור לתגובות על היום שבו מטוסים איטלקיים הפציצו את תל אביב
תגים: ,

אין להתפלא כי עם הניחן בזיכרון רחוק ושב אל ארץ התנ"ך, שוכח דווקא מאורעות כבירים בדרך לתקומת מדינתו. התלאות שידע מאז כינונה עשויים להשכיח חלקים נרחבים מעברו הקרוב, וביניהם יום בהיר בספטמבר 1940, כשמטוסי חיל האוויר האיטלקי עשו דרכם מיוון אל תל אביב.

———————————-

מי שישוב במנהרת הזמן אל ימיה של תל אביב בקיץ 1940, ימצא בה אותה העיר שוקקת החיים של זמננו: המולה ברחובות, לחות דביקה וחום אימים, וקולות רמים מפי רוכלים. בתצלומים מאותה תקופה נראים שוטרים בריטיים לבושים מדים, נערות תמירות ועיני שקד להן, ילדים רוחצים בים ואף ברווז מתנפח לא נמצא בסביבתם. כאלה היו שעות אחר הצהריים ב-9 בספטמבר, אך מזיכרון ההיסטוריה נראים הדברים באופן פחות מעומעם. באירופה התנהלה מלחמה, ואחד הצדדים המעורבים בה שלט בארץ ישראל. זו היתה שאלה של זמן עד שיגיחו מפציצי האויב מעל שמיה הבהירים של תל אביב.

תחנת הרדיו ברומא הסתפקה במילים אחדות: "חיל התעופה האיטלקי הרעיש קשות את נמל יפו. הנמל וכן המחסנים הותקפו קשה ופרצו דליקות עזות". היתה זו אחת מאלפי ידיעות ששודרו בעיצומו של היום ההוא. לפי אחד המקורות, רק ביממה הזו הופצצו מאות ישובים. תל אביב היתה רק אחת מביניהם. ספרים שסקרו את התקופה הנוראה בתולדות העם היהודי, אפילו אינם מזכירים כי זוהי עודנה המתקפה הצבאית הקשה ביותר שידע היישוב העברי המתחדש עד ימינו.

בהודעה הרשמית של מפקדת הצבא הבריטי נאמר: "מטוסים איטלקיים התקיפו אתמול אחר הצהריים את תל אביב וסביבותיה, והטילו פצצות ללא כל הבחנה, הרחק ממטרות צבאיות איזו שהן. חלקן של הפצצות הוטלו בעיר העברית תל אביב והשאר על כפר ערבי. מספר בתים בתל אביב נפגעו, וכן פרצו כמה דליקות שבהן טיפלו מיד מכבי האש. פרטים מלאים על הפצועים וההרוגים חסרים עדיין, אולם ידוע שנהרגו למעלה מחמישים איש, רובם יהודים. בין ההרוגים הערבים יש גם חמישה ילדים".

מטוסי חיל האוויר האיטלקי שהגיחו מכיוון הים הטילו את מרבית הפצצות בין רחוב בוגרשוב לרחוב טרומפלדור. מבין היהודים נהרגו 132 איש ומאות אחרים נפצעו. היה זה אסון אדיר עבור תושבי העיר הצעירה. אין לדעת מה תהיה עוצמת הזעזוע של טרגדיה איומה מעין זו בהווה. למרות זאת, לפי הודעת הג"א התנהג הקהל למופת ונשמע להוראות. נהרגו ונפצעו כמה אנשים שיצאו מיד החוצה לאחר ההתפוצצות ולפני מתן אות הרגעה, כשהם רצים לחפש את קרוביהם. בדרך נתקלו בחוטי תיל מחושמלים והתפחמו.

אפשר כי השקט שהשתרר ברחובות תל אביב בערב ההוא נבע מן התדהמה הרבה. אמבולנסים מעטים שירתו דאז את האוכלוסייה, ויללותיהם לא נשמעו בעיר. את מרבית הנפגעים פינו לבתי החולים באמצעות מכוניות שבעליהם תרמו אותם לצורך זה. הציבור נהר לחדרי המיון על מנת לזהות את הקרבנות, ובכי חרישי נשמע שם מאחורי הכתלים, בין זעקות השבר של הפצועים המדממים. בימים שבאו אחרי כן מתו עוד אחדים מפצעיהם. מסעות ההלוויה יצאו בזה אחר זה. הרחובות מלאו אנשים, אבלם היה עמוק, אך את זעמם ידעו לכבוש.

בכרוז אל תושבי תל אביב כתב ראש העירייה ישראל רוקח: "האויב האכזרי לא פסח גם על תל אביב עיר הפרזות ושוחרת השלום, ופגע בתושבים שקטים בבתיהם או עוברי דרך לתומם. עירנו שכלה היום קרבנות אדם מרובים, פצועים, ונזקים קשים ברכוש. אנו מתאבלים קשה יחד עם משפחות הנפגעים על נפשות תושבינו שנקטפו כהרף עין, בהן גם זקנים, נשים וטף. יחד עם זה הנני קורא לכם, אזרחי תל אביב, להמשיך בעבודה מתוך שקט והרגעה. עם הכאב הצורב בלבותינו לא נזוז מעבודת הבניין של מולדתנו. מועצת העירייה תאחז בכל האמצעים יחד עם השלטונות האזרחיים והצבאיים בכדי לשמור ככל האפשר על הנפש והרכוש בתל אביב".

במצרים דווח כי ההפצצה על תל אביב עוררה זעם רב בקרב הציבור שבמדינה זו. התושבים התפרעו ברחובות, והודעות גינוי בערבית הציפו את חלל האוויר. איטליה ביקשה באותם ימים לכבוש את ארץ הנילוס, ושותפות גורל בין עמים שכנים תמיד יודעת עדנה בשעת צרה. כעבור 9 חודשים, ב-12 ביוני 1941, כשנהרגו 13 מתושבי תל אביב בהפצצה איטלקית נוספת, הזדהו שוב אזרחי קהיר עם כאבם של בני העיר העברית הראשונה.

ב-10 בספטמבר, יום לאחר ההפצצה, החלה מורגשת תסיסה. הודעות צער נשלחו מכל העולם לארץ ישראל, ומכתבים אישיים מאת מנהיגי היישוב נשלחו לשועי עולם כדי למחות על ההתקפה נפשעת. בין המכותבים היו פרנקלין רוזוולט ויחד עימו העם האמריקני כולו. הצלב האדום הצ'כוסלובקי בארץ ישראל בירר אם נחוצה עזרה ושלח תרומה. הנציב העליון פנה לממשלה בלונדון בבקשת סיוע, ואילו אשתו הגיעה לבתי החולים כדי לבקר את הפצועים. הקונסול היווני הכללי אף בא לנחם במשרד הוועד הלאומי לכנסת ישראל.

תחנות הטלגרמה היו מלאות עד אפס מקום. לאחר ההתקפה האווירית ביום לפני כן היה טבעי הדבר שרבים מיהרו למשרד הדואר כדי להודיע בטלגרף לקרוביהם על שלומם. ברם, עוד בשעה מוקדמת למדי בערב נסגר המשרד, והקהל נאלץ לחפש תחנה אחרת, בכניסה צדדית של רחוב שכן, מבלי שהיה שלט בולט שיורה לקהל את הדרך. הפקיד עצמו קיבל את הטלגרמות מבעד אשנב צר ביותר. מפליא הדבר שעיר גדולה כמו תל אביב אין בה עד היום הסידורים הדרושים להקל על הקהל בתרחישים דומים.

כנהוג במצבים אלה נשמע קולם של אזרחים נסערים בארץ כולה. בתל אביב התלוננו על מצב הניקיון במקלטים, ובערים גדולות אחרות תבעו הקמתם של מרתפי מחסה נוספים. מומחים מטעם עצמם דרשו הגנה אקטיבית לנוכח תוצאות ההפצצה, בין השאר הציעו הצבת תותחי נ"מ בנמלי יפו וחיפה. והיה גם תל אביבי מבוהל שקרא כי "מן הראוי לדאוג להעברה מיידית של גן החיות או להמתת האריות, הדובים והנחשים ושאר חיות הטרף שבגן, העלולות לסכן את כל הסביבה במקרה של התקפה מן האוויר", שמא תימלטנה מכלוביהן.

כעבור ימים מספר הורגשה בעיר רגיעת רוחות ממשית. בבתי הכנסת רבו המתפללים ומברכי ברכת הגומל. הוקמה ועדה עירונית לטיפול בנפגעי ההפצצה שמטרותיה: אספקת מזון, דאגה לקורת גג, מתן מלבושים ותמיכה כספית. קרן לנפגעי ההפצצה האיטלקית החלה לאסוף תרומות מאזרחים נדיבים מבלי שתצטרכנה הרשויות להכריז על מגבית. גם הממשל הבריטי העניק כספי פיצויים. בבית הספר תל נורדאו מצאו מקלט כמה עשרות מפונים, והדאגה לכלכלתם נמסרה לידי הסתדרות הנשים הציוניות.

בכמה בתים שהתמוטטו קירותיהם מחמת הזעזועים הושמו פיגומים התומכים בהם. דייריהם נצטוו לנטוש אותם מחמת סכנה של מפולת. מרבית ההריסות פונו ותוקנו הרבה מן הבניינים שניזוקו. הוחלפו שמשות ברוב החלונות שנופצו, רהיטים נצבעו מחדש, ובמקום זגוגיות הראווה של החנויות נקבעו שמיכות באופן זמני. רק בסמטאות שניזוקו ביותר לא חל כל שינוי, הבתים עמדו ריקים ונותרו בהם כתמים כהים של דם אשר נשפך.

בשבועות הבאים החלו רבים לפקוד בנאים ומהנדסים לברר כיצד לחזק את בתיהם. בלהט האווירה התלהט ויכוח היכן כדאי לגור כלקח מן ההפצצה. בנייניה של תל אביב הצעירה התנשאו לשלוש קומות. מי שגר בקומה השלישית דיברו עליו שיחטוף פגיעה ישירה. מי שהתגורר בקומה הראשונה אמרו שלבטח יפגע מן הרסיסים. גם לדרי הקומה השנייה לא היתה סיבה לחייך: יודעי דבר סיפרו שפצצות המוטלות ממעל פוגעות באלכסון, ותחדורנה הישר לתוך דירותיהם. כזו היתה תל אביב באותם ימים, ודומה כי דבר לא נשתנה.

Advertisements

בלוג בוורדפרס.קום.
Entries וכן תגובות feeds.