האגדה על שני האחים מתוך פפירוס אורביני

20/01/2007 ב- 21:52 | פורסם בעל מדף הספרים | סגור לתגובות על האגדה על שני האחים מתוך פפירוס אורביני

סיפור פיתויו של צעיר יפה תואר על ידי אשת איש הן ידוע לכול ממקרה יוסף ואשת פוטיפר. אולם, לא רק המקרא עוסק בדבר, אלא גם מעשיות נוספות בספרות העולם. אחת הנודעות שבהן היא אגדה קדומה שנמצאה על גבי פפירוס מצרי, ומתארת את קורותיהם של שני אחים, האחד נשוי, השני רווק, וביניהם מצויה הרעייה הנפקנית.


אפשר שאם יוסף לא היה מושלך לכלא ופותר את חלומו של שר המשקים, לא היו מתגלגלים בני ישראל עד מצרים, והיתה נחסכת מן העברים העבדות הקשה. אולם, משעה שהוזמן יוסף לפתור את חלום שבע הפרות של פרעה, קיבלה ההיסטוריה תפנית חדה ששיאה ביציאת מצרים ובקבלת עשרת הדיברות. ומה היה חטאו של יוסף מלבד יוהרתו? יוסף נמכר על ידי אחיו הקנאים לישמעאלים, ואלה העבירו אותו למדיינים שהחזיקו בו עד שפוטיפר, שר הטבחים של פרעה, קנה אותו מידיהם. ובגלל אשת פוטיפר הושם יוסף בבית האסורים באשמה שתקף אותה מינית.

ומה נאמר אם יתברר שהסיפור על אשת פוטיפר אינו אלא גלגולה של אגדה? ואומנם נמצאו מעשיות אחדות מסוג זה בספרות העולם. הממצא הקדום ביותר הוא זה שנכתב במצרים בשנת 1215 לפנה"ס, בפפירוס שנרכש על ידי אליזבת' ד'אורביני. מסופר בו על שני אחים המתגוררים באחוזה אחת. אשת האח הגדול חושקת באח הצעיר, ובאחת הפעמים, כשהאח הגדול יצא אל השדה והצעיר נזדמן לביתה, ניסתה היא לפתותו, ולאחר שדחה אותה, טפלה היא עליו אשמת אונס.

אין ודאות שדווקא סיפור זה הוא שהשפיע על המסופר אודות יוסף, ויתכן שסיפור אחר דומה עשה כן. קיימת גם אפשרות כי הסיפור המופיע בבראשית ל"ט הוא הבסיס לעלילה המצרית. בשני התיאורים מנסה אשת איש לפתות גבר נאה העובד אצלה, ומשתדלת לנקום בו לאחר כישלונה. אולם, מלבד דמיון זה מגלה ההשוואה ביניהם הבדלים רבים:

– היה היו שני אחים. שם הבכור היה אנפו ושם הצעיר היה באתא. לאנפו היו בית ואשה ואחיו הצעיר גר עימו כמו היה בנו. והיה באתא צעיר יפה תואר, ורעה את עדריו של אנפו באחו, והחזירם עם ערב לדיר, והיה ישן ביחד עם הפרות ברפת. בהגיע עת החריש היו שני האחים חורשים יחדיו את השדה. לאחר ששהו ימים אחדים תחת כיפת השמיים, נתברר לאנפו כי חסרים להם זרעים. אז שלח הבכור את הצעיר ואמר לו: רוץ, הבא לנו זרעים מן הבית.

מצא באתא את אשת אחיו הבכור בעת שסרקה את שיערה. הוא פנה אליה וביקש: קומי ותני לי זרעים, כדי שאשוב במהרה לשדה, כי אחי אמר לי: הזדרז ואל תתמהמה! לאחר שטען על גבו זרעים והתכונן לצאת, אמרה לו האשה: כוחך רב עמך, יומיום אני מסתכלת בגופך החטוב. בוא נשכב שעה אחת. הדבר ינעם לך, ואף בגדים נאים אעשה לך.

הצעיר נזעם מדברי התועבה שדיברה אליו והשיב לה: מה גדולה החרפה במילים שאמרת לי. אל תוסיפי דבר אליי כן, ולא אספר את דברייך לאיש. הוא הרים שוב את משאו ויצא אל השדה, אולם האשה חששה בגלל הדברים שאמרה באוזניו, והיא נטלה חלב ושפשה בו את גופה, עד שנראה כאילו הוכתה. אז שכבה על יצועה כחסרת אונים.

בערב שב אנפו ומצא את אשתו עושה עצמה חולה. אמר לה בעלה: מי הוא שהלקה אותך? והיא ענתה לו: איש לא חיבל בגופי מלבד אחיך. משבא ליטול זרעים מצאני לבדי ואמר לי: בואי נשכב שעה אחת. התירי שערותייך! אבל אני לא שמעתי לדבריו. האין אני כאם לך והאין אחיך הבכור כאב לך? כך דיברתי באוזניו. אז נבהל והכה אותי כדי שלא אספר לך. בעלי אהובי, אם תשאיר אותו בחיים מות אמות אנוכי.

אז התפרע הבעל הזועם כנמר הדרום, ויצא להשחיז את חניתו כדי להמית בה את אחיו. רדף אנפו אחרי באתא ועמד להשיגו. או אז יצר האל רע בריכת מים בין שניהם, ובעוד המים מפרידים ביניהם ניתנה אפשרות לאח הצעיר להסביר את גרסתו למעשה. לשמע וידויו חדל האח הגדול מלרדוף אותו וחייו של באתא ניצלו.

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.