חייו האמיתיים של ששת

20/11/2006 בשעה 12:27 | פורסם במאחורי סינרה של ההיסטוריה | סגור לתגובות על חייו האמיתיים של ששת

ששת, רעו היחיד של רובינזון קרוזו על האי הבודד, היה אדם אמיתי, ועליו מבוססת הדמות בספר. גם הוא, כמו אלכסנדר סלקירק, היה שודד ים שננטש על אותו אי, כשרק עשרים שנה מפרידות בין השניים. דניאל דיפו החליט אפוא להפגיש ביניהם ביצירתו האלמותית.


אחת האפיזודות הבלתי צפויות שהטמיע דניאל דיפו בספרו האלמותי, היא ללא ספק הסברו של הפרא לרובינזון קרוזו, מיד לאחר שהתוודעו זה לזה, כי עליהם למהר ולקבור את המתים, אחרת ימצאו את הגופות שאר הרודפים, ויצאו לחפש נקם. רובינזון קרוזו קרא לזר החדש שהגיע לאי בשם ששת, כי ביום שישי סבר לכאורה שהציל את חייו של הפרא, אולם היה זה דווקא ששת שמנע ברוב תושייה את סופו המר של האיש האנגלי.

ההתחכמות הזו של דיפו צצה לאחר שהקורא כבר החל לחשוש לגורלו של קרוזו מפני תוקפנותם של הפראים, ושואל עצמו הקורא מדוע נגזר על קרוזו לחיות גם בחוסר שלווה, אם נפלה עליו צרה גדולה להימצא לבדו באי, ללא משפחתו והרחק ממולדתו. מצוקה רודפת מצוקה וסבלותיו של קרוזו מתמשכים עד לרגע השיא, אשר בו חודרת להכרתו הידיעה כי הצלת אחד הפראים מטבח בידי חבריו, אולי תושיע גם אותו. אז הורג קרוזו את אוכלי האדם ורוכש את אמונו של הניצול, אלא שזה מצוי עדיין בשלבי הישרדותו, ובמקום שקרוזו יזכה לתשומת לב, לאחר שלא שוחח עם איש כבר תקופה ארוכה, הופך הפרא לגיבור לרגע, ועיני הקורא מסתקרנות מיד מדמותו הנבונה ואמיצה, שהיא גם בבחינת תעלומה חדשה.

מי היה אם כך ששת האמיתי? דמותו מבוססת על קורות חייו של אינדיאני צעיר שנולד באמצע המאה ה-17 במרכז אמריקה. כמו שאר בני שבט מיסקיטו נלחם אף הוא בספרדים, ולשם כך ביקש להצטרף לשודדי ים מאנגליה שעשו להם מנהג לתקוף ספינות הנושאות עליהם את דגל ספרד. בשנת 1680 חבר לצוות בראשותו של ג'ון ו'טלינג (John Watling), ממנו קיבל האינדיאני את השם ו'יל (Will).

כמה חודשים אחרי כן עגנה הספינה באי Mas a Tierra שבאוקיינוס השקט על מנת להצטייד ולהתרענן. ב-1 בינואר 1681 בשעה שו'יל צד עזים בפנים האי, נראתה ספינת מלחמה ספרדית חולפת באופק, וג'ון ו'טלינג הורה לעזוב מיד את מימי המפרץ, אף שכתוצאה מכך יהא עליהם לנטוש האינדיאני על האי. כמה פעמים ביקשו הספרדים ללכוד אותו לאחר שגילו את הימצאו שם, אך לא עלה בידם לתפסו. ב-22 במרץ 1684 הגיעה ספינתו של ו'יליאם דאמפייר (William Dampier) אל האי ואספה עימה את ו'יל, לאחר שחי שם לבדו כשלוש שנים.

כשננטש ו'יל היה מצויד רק בסכין, רובה, מעט אבק שריפה וכמה קליעים. כשאזלה התחמושת הצליח בכוח האלתור שלו להפוך חלקים מרובהו לצלצל, חנית ואנקול, וכך יכול היה לדוג לו מזון בים. הוא צד כלבי ים כדי להשתמש בעורם, ואף הקים בקתה קטנה ללון בה כמה מאות מטרים מן החוף. עשרים שנה לאחר הצלתו, ננטש אלכסנדר סלקירק על אותו אי. גם אותו הציל ו'יליאם דאמפייר, וספרו "A New Voyage round the World" משנת 1703 שימש כאחד ממקורות השראה לספרו של דניאל דיפו אודות רובינזון קרוזו.

Advertisements

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.